פרסומים

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

איראן מצויה במשבר מתמשך מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאינה מורשית לקיים פיקוח באתרים שהופצצו במלחמת 12 הימים, וגם מול ארצות הברית, שטהראן מסרבת לחדש את המשא ומתן עימה, למרות מאמצי תיווך של גורמים בעיקר מקרב מדינות המפרץ, כל עוד הדרישה לאי-העשרה בעינה עומדת. גם בתוך איראן מתקיים ויכוח בנושא המשא המתן, שלפי שעה הוכרע על ידי המנהיג ח'אמנהאי, שקבע כי ממשל טראמפ אינו ראוי לשיתוף פעולה. ברקע נמשכים הן המאמץ האיראני האינטנסיבי לייצר טילים, והן האיומים על ישראל בתגובה קשה אם יתחולל עימות צבאי נוסף. המבוי הסתום יחייב את איראן לקבל...

שני עוגנים מרכזיים התערערו בתפיסת הביטחון של איראן:  תוכנית הגרעין ספגה מכה קשה ו"מחנה ההתנגדות" של שלוחיה באזור נפגע כך שבשלב זה אינו יכול לעמוד לצידה. טהראן נדרשת לגבש את מדיניות הגרעין שלה בסד זמנים לחוץ – בין האולטימטום שהציג לה הנשיא טראמפ לבין האיום של מדינות אירופה, ה-3E – לחדש את סנקציות מועצת הביטחון (הפעלת ה-snapback), המתכנסים לסוף חודש זה. חזרה למשא ומתן עם וושינגטון תהיה הודאה בכישלון רבתי של מדיניותה ותדרוש ממנה ויתור על העשרת אורניום, שאינו מקובל עליה. מאידך גיסא, היעדר הסכם עם ארצות הברית יביא לחידוש...

מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...

מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל ואיראן ב-13 ביוני, 2025, תועדו תקיפות צה"ל באתרי גרעין מרכזיים בנתנז, אספהאן, פרצ'ין, בונאב, טהרן ואראק. בנוסף, דווח על סיכול של כעשרה ואף יותר מדעני גרעין איראניים מובילים. זרקור זה בוחן את סט המטרות הצה"לי, את היקף הנזקים ואת ההשלכות הראשוניות על תוכנית הגרעין האיראנית. אתרי הגרעין שהותקפו נכסי ליבה בתחום העשרת האורניום המרכז לטכנולוגיה גרעינית באספהאן: באתר אספהאן ממוקם מתקן ההמרה (UCF), שבו מעובדת "עוגה צהובה" (U₃O₈) לגז UF₆ - חומר הגלם הנדרש לתהליך ההעשרה ומשם מועבר אל מיתקני ההעשרה...

ב-13 ביוני, 2025, פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" לפגיעה בתוכנית הטילים והגרעין של איראן. מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...

בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך...

לקראת חידוש שיחות הגרעין מתחדדת הדילמה בקרב ההנהגה האיראנית אשר לאסטרטגיה שעליה לאמץ בכל הנוגע לתוכניתה הגרעינית. לצד גורמים מהמחנה "המתון", אשר קוראים להנהגה בטהראן לאמץ גישה פשרנית שתוביל להסכם גרעין עם ארצות הברית בתמורה לוויתורים בתוכנית העשרת האורניום שלה, גוברים הקולות בקרב המחנה "השמרני" אשר לצורך של איראן לבחון את שינוי אסטרטגית הגרעין, ובמשתמע להתקדם לעבר פצצה. ההחלטה ניצבת לפתחו של מנהיג איראן, ח'אמנהאי, וכל החלטה שיקבל תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת על עתיד המשטר בכלל ועתידה של תוכנית הגרעין של טהראן...

ההתפתחויות האזוריות מציבות בפני איראן והציר הפרו-איראני שבהובלתה אתגרים ביטחוניים גוברים ומעוררות ספקות לגבי יעילותם של רכיבי ההרתעה המרכזיים שלה מול אויביה ובראשם ישראל – הפעלת "שלוחים", יכולות צבאיות אסטרטגיות (טילים וכטב"מים) ותוכנית הגרעין. השינויים בתפיסת הביטחון לנוכח הפערים שנתגלעו בה בחודשים האחרונים עשויים לשקף גישות שונות בקרב ההנהגה האיראנית ולבוא לידי ביטוי בהתאמות מוגבלות או בשינוי אסטרטגי, במיוחד ביחס לדוקטרינת הגרעין. ההערכה המחודשת של תפיסת הביטחון צפויה להתקיים בשעה שאיראן ניצבת בצומת דרכים...

בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית מממשת את התרחיש המדאיג בראיית טהראן. חרף התגובות הרשמיות הראשוניות, המשקפות ניסיון להמעיט ממשמעותה של התפתחות זו, ניכר כי איראן מוטרדת מתוצאות הבחירות, במיוחד על רקע הדיווחים כי ניסתה להתנקש בחייו של טראמפ ומדיניותו הניצית כלפיה במהלך כהונתו הראשונה. זאת ועוד, בחירת טראמפ מוצאת את איראן בצומת דרכים משמעותי. בטווח המיידי, היא נדרשת להחליט על עיתוי ואופן התגובה לתקיפה הישראלית נגדה ב-26 באוקטובר, ובטווח הארוך יותר – להכריע בין פייסנות והסדרה להחרפת העימות עם ארצות הברית. האופציה לדיאלוג עם...