מתחילת הרבעון האחרון של 2022 מצויה סין בתנופת היחלצות מהמשבר הפנימי שפקד אותה בעקבות מגפת הקורונה וההגבלות הקשות שהטילה ממשלת סין בהקשר זה, שגרמו האטה כלכלית ולפגיעה בתדמיתה של סין כמעצמה בנסיקה. תדמיתה של סין נפגעה גם מזיהויה כבעלת ברית אידיאולוגית, מדינית, כלכלית וביטחונית עם רוסיה, שפלשה לאוקראינה. לשיקום התדמית ולמאמץ לרופף את החומה שארצות הברית מבקשת להדק סביבה נודע משקל רב בפעילות הדיפלומטית של סין ובמיוחד בזו שמוביל הנשיא שי ג'ין-פינג.
איראן וערב הסעודית הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בעקבות שיחות שהתקיימו בבייג'ינג. עשרה ימים לאחר חתימת ההסכם ביקר במוסקבה נשיא סין, שי ג'ין-פינג, והגעתו נתפסה בקרב רבים כאפשרות לניסיון תיווך נוסף, הפעם בין רוסיה לאוקראינה. אירועים אלה מרמזים על אפשרות שסין מעוניינת למצב את עצמה כמתווכת בינלאומית על רקע "יוזמת הביטחון הגלובלית" (GSI) הסינית. גם אם מדובר בעיקר ברטוריקה מעורפלת ולא במעורבות אקטיבית בתיווך, גם למילים יש כוח. מכאן השאלה מה יהיו ההשלכות של תיווך סיני על המרחב האירופי, המזרח התיכון וכמובן על המרחב...
סין מפגינה תמיכה בלתי מסויגת בפלסטינים ואף מחריפה את התבטאויותיה כלפי ישראל. אך למרות דפוס ההצבעות הבעייתי של בייג'ינג במוסדות האו"ם, ירושלים נקטה במדיניות של עצימת עיניים מההיבט המדיני והתמקדה בפוטנציאל הכלכלי שסין מביאה איתה, אולי מתוך תקווה שעם התהדקות היחסים הכלכלים בין המדינות תמתן סין גם את מדיניותה הנצית כלפי ישראל. תקווה זו נכזבה עד כה, ולאחר פעילותה האנטי-ישראלית של סין כלפי ישראל במהלך מבצע שומר החומות, נראה שבישראל החליטו לנקוט במדיניות מפוקחת יותר כלפי סין.
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
שאלות בסגנון "מה היה אילו?" אינן רלבנטיות בחקר ההיסטוריה, אלא אם יש להן היבט אקטואלי. היבט כזה מתלווה לעובדת היות אוקראינה מחוץ למסגרת נאט"ו והאיחוד האירופי, בניגוד לחברות אירופאיות אחרות אשר היו חלק מהגוש הסובייטי וצורפו לארגונים אלה לאחר התפרקות ברית המועצות. וכעת, כשחלקים מאוקראינה נמצאים תחת כיבוש רוסי ושני מחוזות אף זכו להכרה רוסית בעצמאותם, צפה מחדש שאלה זו. התנאים שמציב הקרמלין לסיום המלחמה קשוחים וספק אם ניתן לממשם, ועל כן יש להעלות רעיונות "יצירתיים" שיוכלו אולי לסייע בהפסקת הלחימה. ייתכן שבהידברות...
הודעה משותפת שפרסמו נשיאי סין ורוסיה בתום פגישתם שנערכה ב-4 בפברואר מחדדת את המסקנה כי בניגוד למלחמה הקרה בגלגולה הקודם, כאשר במרבית שנותיה ניהלו שתי מדינות אלה מדיניות שונה מול ארצות הברית, בגלגולה החדש של מלחמה זו הן מגבשות חזית אחידה נגדה. הממד האידאולוגי שהפריד ביניהן הוחלף במערכת אינטרסים לאומיים-מדיניים, כלכליים וצבאיים דומים במידה רבה. בסבב הראשון של המלחמה הקרה, כשארצות הברית היא צד למתרס, קל היה לישראל לבחור צד. ואילו בסבב החדש יהיה תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות ליחסיה עם סין, רוסיה וגם עם ארצות הברית מורכב יותר.
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
בין וושינגטון לירושלים לא שררה מעולם תמימות דעים לגבי מספר סוגיות ליבה של ביטחון ישראל. ממשלים אמריקאים וממשלות ישראליות באו והתחלפו, וחילוקי הדעות נותרו בעינם ולעיתים אף גרמו לפגיעה זמנית בסיוע האמריקאי, המדיני והביטחוני, לישראל. השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בארצות הברית, שיבת הדמוקרטים לבית הלבן ולשליטה בשני בתי הקונגרס, וכן שינוים דמוגרפיים ואידאולוגיים במפלגה הדמוקרטית עצמה וחרפת המאבק בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית – כל אלה מחייבים את ישראל לבחון את יחסיה עם ארצות הברית ואת הצורך לעדכן את מדיניותה בסוגיות הגורמות בעת...
שורה של אירועים והתפתחויות בירדן ובסביבתה הקרובה מעוררים סימני שאלה אשר ליציבות המשטר בממלכה, וגם דאגה בישראל. שאלה זו נובעת מהשפעתו האפשרית של המשבר הכלכלי המתרחש בירדן, במיוחד בקרב החברה השבטית ההאשמית, שהיא בסיס התמיכה המסורתי במוסד המלוכה, ומתגובתה לרפורמות שהמלך מתכוון ליישם בשיטת הבחירות לפרלמנט; מההתגרות החזיתית של גורמים ירדנים שונים במוסד המלוכה; וכן מתפניות במדיניות האזורית של ירדן, במיוחד מול סוריה. יציבות המשטר ההאשמי הייתה ונותרה אבן חשובה במעטפה החיצונית של ביטחון ישראל. לכל שינוי משמעותי באוריינטציה המדינית-ביטחונית של...
האיחוד האירופי וממשלת ישראל חלוקים בכל הקשור לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעשור האחרון הוחרפו חילוקי הדעות עד כדי נתק מדיני בין הדרגים הבכירים של מוסדות הארגון וישראל. הנתק התבטא באי-כינוסה של מועצת האסוציאציה – הפורום הבכיר ביותר שבמסגרתו מתנהל דיאלוג בין חברות האיחוד ומוסדותיו לבין מדינות שאינן חברות והאיחוד רואה בהן שותפות חשובות – האמורה להתכנס מידי שנה. ואולם, ב-12 ביולי אירחו שרי החוץ של האיחוד במפגשם החודשי את ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד וכך אותתו נכונות לבחון חזרה לדיאלוג עם ישראל. אלא שמימוש הכוונה תלוי...
