המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בין וושינגטון לירושלים לא שררה מעולם תמימות דעים לגבי מספר סוגיות ליבה של ביטחון ישראל. ממשלים אמריקאים וממשלות ישראליות באו והתחלפו, וחילוקי הדעות נותרו בעינם ולעיתים אף גרמו לפגיעה זמנית בסיוע האמריקאי, המדיני והביטחוני, לישראל. השינויים הדמוגרפיים והפוליטיים בארצות הברית, שיבת הדמוקרטים לבית הלבן ולשליטה בשני בתי הקונגרס, וכן שינוים דמוגרפיים ואידאולוגיים במפלגה הדמוקרטית עצמה וחרפת המאבק בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית – כל אלה מחייבים את ישראל לבחון את יחסיה עם ארצות הברית ואת הצורך לעדכן את מדיניותה בסוגיות הגורמות בעת...
מאמר זה סוקר את מגמות הסחר בסחורות ובשירותים בין ישראל וסין בעשור האחרון ובדגש על שנת 2020, שבה העולם התמודד עם מגפת הקורונה. התמודדותן של מדינות עם התפרצויות חוזרות של המגפה כללו סגירה, בדרגות שונות, של פעילותן הכלכלית, שגרמה חוסר ודאות כלכלי ופיננסי ולעתים למשברים כלכליים של ממש במגזרים מסוימים. המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות שמלווים את מגפת הקורונה חוללו שינויים במגמות סחר בינלאומי: בעוד הסחר של ישראל עם מדינות מסוימות הצטמצם, עם אחרות הוא דווקא התרחב והרכבו השתנה בהתאם לצרכיהן המתפתחים של המדינות בתקופה זו. יחסי המסחר של ישראל עם...
ב-1 בספטמבר החל נמל המפרץ בחיפה לפעול רשמית. בפרסומים בתקשורת הישראלית, שהדהדו בארצות הברית, הועלו בשנים האחרונות חששות מהפעלת הנמל בידי חברה סינית ממשלתית, בייחוד על רקע היריבות הגוברת בין סין לארצות הברית. תחילת הפעלתו של נמל המפרץ היא הזדמנות לעיין מחדש בנושא.
ביולי 2021 ביקר שר החוץ הסיני, וואנג יי (Wang Yi), בשלוש מדינות במזרח התיכון. הביקור, וזה שקדם לו ונערך במארס השנה, עסק בשלושה נושאים עיקריים: קידום הפצת החיסונים הסיניים נגד נגיף הקורונה, השקעות סיניות במסגרת יוזמת "חגורה ודרך", והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ישראל לא נכללה בתכנית הסיור, ונראה שסין עושה שימוש בסכסוך לצורך ניגוח ארצות הברית וצבירת הון פוליטי, על חשבון ישראל. על האחרונה להיות מודעת לאפשרות שהעמדה הסינית ואופן העיסוק שלה בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ישתנו ואף עלולים להוביל להחרפה ביחסים בינה לבין בייג'ינג. זאת, במקביל...
הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל.
סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של...
מאמר זה הוא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי שהשיקו המועצה האטלנטית (וושינגטון), המרכז האמירתי למדיניות (אבו דאבי) והמכון למחקרי ביטחון לאומי (תל אביב). הכותבים חברים בקבוצת העבודה במסגרת זאת, המתמקדת בנושא הקרנת העוצמה של סין ורוסיה במזרח התיכון. הדעות שמביעים הכותבים הן שלהם בלבד, לא של המוסדות שאליהם הם משתייכים. גרסה זו כוללת התאמות קלות ביחס לנוסח המקורי, שפורסם באתר ה-Atlantic Council.
לחצו כאן לקריאת המאמר בשפת המקור. האם לרוסיה או לסין יש אינטרס ויכולת לקדם הסדר מוסכם בין ישראלי לבין הפלסטינים?
התלקחותו המחודשת של העימות האלים...
ריצ'רד לה-ברון | מוחמד בן הוואידין | דניאל ראקוב | ג'ונתן פולטון | חוזה פלאיו
יחסי סין ומדינות המפרץ הערביות מתפתחים בהדרגה ופונים לתחומים חדשים, חלקם בעייתיים מבחינת ישראל וארצות הברית. על רקע זה, גם 'הסכמי אברהם', שפותחים בפני ישראל הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, חושפים אותה לסיכונים. לצד הצפי להגברת חשיבותן של מדינות המפרץ לביטחון האנרגטי הסיני ולנוכח הגברת המעורבות הפוליטית הסינית במזרח התיכון, על ישראל לבחון את קשריה עם מדינות המפרץ מזווית רב-מימדית ולנקוט צעדים כדי למזער את הסיכונים החדשים הללו. עליה להעמיק ידע על אודות יחסי סין עם מדינות המפרץ וספציפית בנושא שיתופי הפעולה הביטחוניים בין הצדדים. כמו כן,...
סין זיהתה במשבר בעזה בין ישראל לחמאס הזדמנות מדינית לחזק את האינטרסים הלאומיים שלה, בעיקר בקשר לסינג'יאנג, תוך התנגחות במדיניות ארצות הברית כלפי המוסלמים. כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון בחודש מאי קראה סין לאמץ הצהרה שתפסיק מיידית את האלימות נגד הפלסטינים המוסלמים, תוך האשמת ארצות הברית כי היא המכשול לקבלת הצהרה משותפת בשל תמיכתה החד-צדדית בישראל. במקביל טענה סין שארצות הברית פועלת בחוסר תום לב ומאשימה את סין בהאשמות שווא בהקשר למדיניותה כלפי המוסלמים בסינג'יאנג. ישראל, שלא ברצונה, שולבה על ידי סין בעימות הבין מעצמתי, תוך שימוש סיני...
שיתוף הפעולה הביטחוני בין סין לאיראן החל לפי הדיווחים במהלך מלחמת איראן-עיראק, בתחילת שנות השמונים. סין הפכה אז לאחת מספקיות הנשק העיקריות של איראן, וסייעה לתוכנית הגרעין שלה. מתום המלחמה ואילך, יצוא הנשק מסין לאיראן פחת בהדרגה, ובשנת 1997 הופסק הסיוע לתוכנית הגרעין האיראנית באופן רשמי. למרות שרמת שיתוף הפעולה הנוכחית בין סין לאיראן רחוקה מאוד מזו של שנות השמונים והתשעים, תחת שי ג'ין-פינג היא מראה התאוששות ניכרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בביקורים, בתרגילים משותפים, ובניסיונות חשאיים משוערים לסיוע סיני לתוכניות הגרעין והטילים של איראן....
תוכנית החומש ה-14 של סין מתייחסת לאתגר המרכזי העומד בפני קובעי המדיניות בבייג'ינג – המשך מודרניזציה וקריאה לחדשנות ולטיפול בבעיות מבניות. דחיית הטיפול בבעיות אלה עלולה להוות סיכון ליציבות המשטר. בהקשר הזה, על מקבלי ההחלטות להתמודד מול החרפת אי-השוויון הכלכלי והחברתי בין אזורים שונים ברחבי המדינה. בתוכנית בולט רצון המפלגה לאחוז במקל בשני קצותיו: להאיץ את הרפורמות המבניות ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים, לצד רצונו של המנהיג סי ג'ין-פינג לחזק את ההסתמכות העצמית תוך הגברתה של שליטת המפלגה על כל רכיבי הכלכלה והטכנולוגיה.
