היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית

היחסים בין סין לאיראן: היבטים אסטרטגיים, כלכליים ודיפלומטיים בראייה השוואתית

מזכר 215, יולי 2021

עקבו אחרינו בגוגל
English
קווין לים

הרפובליקה האסלאמית של איראן והרפובליקה העממית של סין הן האיומים האסטרטגיים המרכזיים שישראל ובת בריתה הגדולה ארצות הברית מתמודדות איתם בהתאמה. היחסים בין שתי המדינות והאינטרסים המשותפים שלהן, בעיקר בכל הנוגע לשיתופי הפעולה בתחומי הביטחון והאנרגיה, ליוזמת החגורה והדרך של סין ולחזון המשותף על סדר בין לאומי חדש שמצטמצת בו במידה ניכרת השפעתה של ארצות הברית, מציבים אתגרים לישראל.


סין אינה רק אחת המשותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר ואחת מהמשקיעות הגדולות בה, אלא גם מקור תמיכה ומכפיל כוח פוטנציאלי לרפובליקה האסלאמית, האויבת הגדולה של ישראל. אולם לסין ואיראן יש גם אינטרסים מנוגדים, לרבות אלה הנוגעים לסף הסובלנות שלהן לחוסר יציבות במזרח התיכון, לאופן שבו הן רואות את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באזור ולהשקפותיהן בנוגע לאופייה של השותפות האסטרטגית הכוללת ביניהן. זאת ועוד, מסקירה של היחיסים בין סין לבין שכנותיה האזוריות של איראן מצטיירת תמונה מורכבת הרבה יותר ולכן גם מעורפלת יותר. בתמונה זו נחשפות מגבלות קשות המכבידות על האינטרקציות של בייג'ינג עם טהראן, וכן הזדמנויות אסטרטגיות לישראל, בעיקר בכל הקשור להסכמי אברהם.


רשת מורכבת זו של קשרים אסטרטגיים, כלכליים ודיפולומטיים פרושה על כל אזור המזרח התיכון המורחב ומערבת את כל גורמי הכוח המרכזיים באזור – קרקע פורייה לתחברות, אך במידה לא פחותה גם שיתופי פעולה.


תוכן עניינים:

הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה האסלאמית של איראן, ובפרט היחסים בין שתי המדינות, מציבים כמה אתגרים למדיניותה של ישראל. סין היא מן השותפות המובילות של ישראל בתחום המסחר וגם מן המשקיעות המובילות בה, אבל היחסים בין ישראל לסין יוצרים מתחים במשולש היחסים של שתי המדינות עם ארצות הברית, בעלת בריתה הגדולה והחזקה ביותר של ישראל, אשר סין היא האתגר האסטרטגי העיקרי שלה. בו בזמן איראן היא עדיין האויבת הגדולה ביותר של ישראל והאיום החיצוני הגדול ביותר על ביטחונה הלאומי, ולפחות ממבט ראשון משמעות הדבר היא כי כל הישג שתשיג איראן מיחסי הגומלין שלה עם סין עלול בסופו של יום לגרום נזק למדינת ישראל. השיקולים הללו והשאלות שהם מעלים עומדים בבסיסן של מטרות המחקר שהוגדרו למזכר הנוכחי...
קרא/י עוד

בהתנהלותן של סין ושל איראן יש כמה קווי דמיון. כמו שתי המדינות עצמן, גם קווי הדמיון הללו התפתחו ממהפכות — האחת ב־1949 והשנייה ב־1979 — ובעקבותיהם נוצרו אינטרסים משותפים. עם זאת, גם השונות בין שתי המדינות אינה זניחה, והיא הכופה אילוצים על המסלול העתידי של היחסים ביניהן. מדיניותה של ארצות הברית היא ככל הנראה הגורם החיצוני החשוב ביותר להשפעה על היחסים הללו והמקור המרכזי להתערבות בהם. בפרק הזה נבחנים השיקולים האסטרטגיים הרחבים העומדים בבסיס היחסים בין שתי המדינות. הוא מתחיל בסקירת האינטרסים המרכזיים של כל אחת מן המדינות והתחומים שבהם מתמקדת המדיניות של כל אחת מהן ומסביר איך אלו נובעים מן התנאים הפנימיים ומהם יחסי הגומלין ביניהם. בהמשך נבחנות נקודות המפגש ונקודות הפיצול באינטרסים של שתי המדינות. אומנם לפרקים נקודות הפיצול נוגעות בהכרח לאינטראקציות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות בין המדינות, אבל ככלל הן נובעות משיקולים אסטרטגי רחבים יותר...
קרא/י עוד

הקשרים הכלכליים עם איראן הם מן החשובים ביותר לסין באזור מערב אסיה. איראן היא מעצמת־על בתחום האנרגיה, בעלת מאגרי נפט וגז מוכחים ושוק צרכנים גדול, של סין. (BRI) והיא גם גשר יבשתי חשוב בין מזרח למערב ביוזמת החגורה והדרך בד בבד הפכה סין לשותפה המרכזית של איראן בתחום המסחר, לצרכנית האנרגיה הגדולה ביותר שלה ולגדולה ביותר מן המדינות הזרות המשקיעות באיראן והחותמות איתה על חוזי בנייה. למרות זאת, לא רק שאיראן תלויה יותר בסין משסין תלויה באיראן, אלא שהיא תלויה בה יותר מכל מדינה אחרת באזור. יתר על כן, בייג'ינג פיתחה קשרי מסחר והשקעות עמוקים אף יותר עם כמה מיריבותיה ומשכנותיה של איראן באזור. פרק זה בוחן את הנתונים על קשרי המסחר וההשקעה בין שתי המדינות ומשווה אותם לשותפויות הכלכליות האחרות שיש לסין באזור...
קרא/י עוד

בינואר 2016 , מייד אחרי שהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית נכנס לתוקף, ביקר נשיא סין שי ג'ין־פינג בטהראן ושדרג את היחסים בין המדינות לרמה של שותפות אסטרטגית כוללת. כפי שצוין בפרק קודם, שתי המדינות התחייבו גם להגדיל עד 2026 את המסחר ביניהן פי עשרה, לשווי של 600 מיליארד דולר. איראן שאפה כבר זמן רב להגיע לרמה גבוהה כזאת של שותפות אסטרטגית עם סין, ובביקור הזה הצליחה להגיע אליה באופן רשמי...
קרא/י עוד

מנקודת מבטה של ישראל היחסים בין סין לאיראן פוגעים באינטרסים של ישראל ככל שבייג'ינג מקלה את קשייה של טהראן ומחזקת את יכולותיה...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםאיראןהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית מתעדכנת: התקיפות הישראליות באיראן (החל מיוני 2026)
מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפות ישראל באיראן החל מיוני 2026. המפה כוללת את התקיפות המשמעותיות ברחבי איראן והאזור. המידע מתעדכן באופן שוטף ומבוסס על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים תקשורתיים. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת נתונים ועדכנית של ההתפתחויות הקשורות למערכה זו.
08/06/26
ZUMA Press Wire via Reuters Connect
בין טהראן לביירות: מחויבותה הגוברת של איראן לחזבאללה
ברקע ההסלמה האחרונה, שהגיעה לשיאה עם תקיפת ישראל במעוז חזבאללה: כך התעצבה מחדש הזיקה בין טהראן לארגון הטרור השיעי לאחר "שאגת הארי"
08/06/26
המערכה מול איראן והציר השיעי - תמונת מצב​ מתעדכנת
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד הציר השיעי בזירות השונות. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
07/06/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.