האירועים בצפון מהווים פרק נוסף במאבק הנמשך בין ישראל לחזבאללה על עיצוב משוואת ההרתעה ביניהם. מאז 2006, בצד ההיערכות לעימות צבאי נרחב נוסף בעתיד, עיצבו שני הצדדים – המנהלים מערכה קינטית ותודעתית – את כללי המשחק של מאזן ההרתעה ההדדי לאורך גבול ישראל-לבנון. ההתפתחויות האחרונות ממחישות כי חזבאללה מנסה להרחיב את משוואת ההרתעה עם ישראל לזירה הסורית, גם בשירות "הציר השיעי", כדי לייצר חזית נוספת מול ישראל ולאפשר את המשך הברחת אמצעי הלחימה המתקדמים ללבנון, הגם שהוא מתקשה בכך. אמנם לישראל ולחזבאללה אין עניין במערכה רחבה, שצפוי...
השבוע נחתם הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי בין איראן לסוריה. הנשיא בשאר אל-אסד פגש את רמטכ"ל צבא איראן, מחמד חסין באקרי, שהגיע לדמשק למעמד החתימה, פרס את חסותו על ההסכם והכריז כי הוא משקף את הרמה הגבוהה של הקשרים האסטרטגיים והרב-ממדים בין המדינות. ההסכם גובש לאחר מספר שנים של תיאום ושיתוף פעולה בין סוריה לאיראן במלחמה נגד המורדים והאופוזיציה בסוריה, כמו גם בניסיונות ליירט תקיפות אוויריות ישראליות נגד גורמי הציר השיעי שבהובלת איראן בסוריה. במסיבת עיתונאים משותפת הצהיר שר ההגנה הסורי כי שיתוף הפעולה בין המדינות...
במלאות 20 שנה לעלייתו לשלטון, על בשאר אל-אסד להתמודד עם אתגרי משילות וריבונות שהותירה מלחמת האזרחים שטרם הסתיימה, לרבות חורבן והרס תשתיות, נוכחות זרה בשטח סוריה, ובנוסף היעדר שליטתו באזור אדליב – מובלעת המורדים המשמעותית האחרונה בצפון מערב המדינה, וכן בשטחים במזרחה. וכל זאת, על רקע משבר כלכלי מחריף, סנקציות אמריקאיות חדשות, מחאות ציבוריות ובקיעים במעגל מקורביו. צבר אירועים והתפתחויות אלה עשוי לייצר חלון הזדמנויות, צר וזמני אמנם, למהלך דיפלומטי מחודש בהובלה אמריקאית-רוסית-טורקית, שתכליתו העלאת סוריה למסלול אזרחי ופוליטי יציב,...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
בשבועות האחרונים, בצל משבר הקורונה, ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לבין ישראל. שני היריבים עסוקים אמנם בהתמודדות עם המגפה, אך בד בבד נערכים להמשך המאבק הצפוי ביניהם ביום שאחריה, תוך שימור מאזן ההרתעה הקיים ביניהם. בשלב זה צעדיהם מבטאים דבקות במדיניותם: חזבאללה, בהברחת אמל"ח מתקדם ובביסוס נוכחותו ברמת הגולן, וישראל בסיכול מהלכים אלה. אך לשניהם אין עניין בסבב הסלמה נוסף, העלול להתפתח למלחמה נרחבת. "שיח האזהרות" שהחליפו הצדדים באמצע אפריל (תקיפת רכב של חזבאללה על ידי ישראל לאחר שאנשיו נטשוהו, ופריצת גדר הגבול בשלוש...
איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...
משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של...
גם אם יימצא בקרוב מענה רפואי לנגיף הקורונה, יחלפו חודשים רבים ואולי שנים עד שהמזרח התיכון יחלץ מהמשבר הכלכלי שאליו הוא ואזורים אחרים נקלעו מאז תחילת 2020. למעשה, משבר הקורונה הוא מהלומת המשך לעשור ה"אביב הערבי", שפגע קשות ביציבות הפוליטית והכלכלית של מספר מדינות באזור, תוך שהותיר כ-10 מיליון פליטים הפזורים בעיקר בסוריה, בירדן, בלבנון ובטורקיה. בידי ישראל היכולת להתמודד עם הבעיות שיצר משבר הקורונה, אבל יהיה עליה להתמודד עם הנשורת של שני המשברים – הפוליטי והכלכלי כאחד – במדינות השכנות.
מגפת הקורונה מטילה נטל כבד נוסף על לבנון, המצויה במשבר מהחמורים בתולדותיה. מצבה הכלכלי של המדינה בכי רע והיא על סף חדלון פירעון. לפי הנתונים הרשמיים, עד כה מספר הנדבקים בקורונה נמוך יחסית (כמה מאות), אך מוערך שמספרם האמיתי גבוה הרבה יותר, בעיקר כתוצאה ממיעוט הבדיקות ומהסתרה. ממשלת לבנון נקטה צעדים תקיפים והכריזה על מצב חרום ועוצר בלילות, ועדיין מתקשה לגבש תוכנית היחלצות מהמשבר הכלכלי והפיסקלי הקשה. המחאה ברחובות דעכה בעקבות המגפה, אך צפוי כי היא תחודש עקב המשבר המחמיר. בנסיבות אלה מתהדק סד הלחצים גם על חזבאללה, ששר הבריאות בממשלה...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
למגפת הקורונה פוטנציאל השפעה על המתחולל בזירה הסורית, ובמגוון היבטים: אם יגבר קצב ההידבקות של גורמים איראנים בסוריה ובאיראן, טהראן תתקשה לקדם את פרויקט ההתבססות בסוריה; הישגיו הצבאיים של המשטר יואטו ככל הנראה, נוכח המצב ובעיקר עקב פגיעה פוטנציאלית במשענות הסיוע – איראן, חזבאללה וייתכן אף רוסיה; התפשטות הנגיף בסוריה ובשכנותיה עלול להעמיק את הקטסטרופה ההומניטארית, שעמה מתמודדים אזרחי סוריה במשך שנים, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין וביניהם מחוז אידליב. לבסוף, מעמדו והלגיטימציה המפוקפקת לה זוכה בשאר אל-אסד עלולים להתערער עוד נוכח הלחץ...
