הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז היווה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים בפרויקט הגרעין, אף שאינו עוצר את המשך צבירת האורניום המועשר המקצר עקרונית את לוח הזמנים לפצצה. הדילמה האיראנית – האם להתאפק או להגיב, וכיצד להגיב. בשלב זה אין הטלת האשמה ישירה על ישראל. אופציות התגובה שבפני טהראן הן בתחום הגרעין (העשרה ל-20 אחוזים או כרסום בפיקוח); בתחום הסייבר; בתחום הקינטי לעבר ישראל/ערב הסעודית/מתקנים אמריקאים (ירי טק"ק ו/או כטב"מ); בתחום הטרור בזירה הבינלאומית. שלל...
במלאות 20 שנה לעלייתו לשלטון, על בשאר אל-אסד להתמודד עם אתגרי משילות וריבונות שהותירה מלחמת האזרחים שטרם הסתיימה, לרבות חורבן והרס תשתיות, נוכחות זרה בשטח סוריה, ובנוסף היעדר שליטתו באזור אדליב – מובלעת המורדים המשמעותית האחרונה בצפון מערב המדינה, וכן בשטחים במזרחה. וכל זאת, על רקע משבר כלכלי מחריף, סנקציות אמריקאיות חדשות, מחאות ציבוריות ובקיעים במעגל מקורביו. צבר אירועים והתפתחויות אלה עשוי לייצר חלון הזדמנויות, צר וזמני אמנם, למהלך דיפלומטי מחודש בהובלה אמריקאית-רוסית-טורקית, שתכליתו העלאת סוריה למסלול אזרחי ופוליטי יציב,...
הגם שהבחירות לנשיאות איראן צפויות רק בעוד כשנה, מערכת הבחירות, הטומנת בחובה פוטנציאל לשינויים משמעותיים בזירה הפנימית ובמדיניות החוץ האיראנית, כבר מעוררת עניין רב הן באיראן והן במערב. שני המחנות הפוליטיים המרכזיים ברפובליקה האסלאמית: הפרגמטים-רפורמיסטים והשמרנים-רדיקלים, החלו להיערך לבחירות לנשיאות הצפויות להיערך בקיץ 2021. הנשיא חסן רוחאני עתיד לסיים את כהונתו בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות ביותר מאז המהפכה האסלאמית, על רקע לחצים מחריפים מבית ומחוץ. השמרנים נכנסים למערכת הבחירות בתום כשנתיים שבהן הצליחו לבסס אף יותר את אחיזתם...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
תקיפת תשתיות אזרחיות חיוניות נחשבת דרגה חמורה בסולם תקיפות הסייבר. לפי דיווחים בתקשורת, איראן תקפה תשתיות מים וביוב בישראל, שהגיבה בתקיפת סייבר נגד תשתיות בנמל איראני בבנדר עבאס. הגם שתקיפות אלה אינן ראשונות, הן ממחישות שזירות העימותים בין שתי המדינות כוללת תשתיות אזרחיות חיוניות. ישראל הצליחה עד כה להתמודד עם תקיפות הסייבר נגד תשתיות כאלה בלי שנגרם לה נזק רב, אך היא עלולה להיות פגיעה יותר ככל שיואץ מרוץ החימוש בתחום הסייבר ואיראן תשכלל את יכולותיה. על ישראל להניח שיהיו ניסיונות תקיפה נוספים ומתוחכמים יותר מאלה שנרשמו עד כה.
בממשל האמריקאי רואים במינויו של ראש שירותי המודיעין, מצטפא אל כאזמי, לראש ממשלת עיראק הזדמנות לשוב ולהעמיק את האחיזה האמריקאית במדינה, בניסיון לאתגר את מאמציה של איראן לבסס בה את השפעתה. ל"דיאלוג האסטרטגי" הצפוי להתנהל בין ארצות הברית לעיראק בקרוב פוטנציאל להיות צומת ביחסים בין שתי המדינות, בין היתר מאחר שתוצאותיו עשויות להשפיע על עתיד הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק. לישראל אינטרס ברור בהצלחת הדיאלוג, לאור האפשרות שנסיגה אמריקאית מעיראק תותיר את איראן ללא מתחרים משמעותיים כשחקן דומיננטי בזירה זו. מעבר לצורך לקיים שיח בנושא...
יכולותיו הצבאיות של חזבאללה, שנבנו במשך עשורים בעזרת איראן, הינן האיום הקונבנציונלי הראשון במעלה על מדינת ישראל בשנים האחרונות. מאז תום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 התעצם הארגון בהיקף יכולותיו ובאיכותן, וארסנל הרקטות והטילים שלו גדל יותר מפי עשרה. הנחה מקובלת היא, שהן ישראל והן חזבאללה אינם מעוניינים במלחמה ומורתעים ממנה הדדית, אולם סיכוני ההסלמה לא נעלמו, ואולי אף גוברים בהדרגה. מספר תרחישים עלולים להביא להסלמה: תקיפה ישראלית או אמריקאית על פרויקט הגרעין האיראני, שחזבאללה נבנה כדי להרתיע מפניה באיום בתגמול חריף; תקיפה ישראלית בלבנון,...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
מחריף העימות הצבאי, המדיני והכלכלי בין איראן לארצות הברית. בהמשך התקיפות בעיראק על בסיסים שבהם נוכחים כוחות אמריקאים וכן התגרויות של ספינות איראניות בכלי שיט אמריקאים, יש פוטנציאל להסלמה עד כדי עימות מוגבל ישיר, למרות ששני הצדדים מעדיפים להימנע ממנו. בנוסף, מתפתח עימות סביב המהלך האמריקאי להארכת סעיף האמברגו על נשק קונבנציונלי בהחלטת מועצת הביטחון 2231, שהתקבלה לאחר סגירת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שתוקפו עומד לפוג באוקטובר הקרוב. איראן מתנגדת להארכה ורומזת שתגיב בתחום הגרעין, כולל ביציאה מהפיקוח ואולי אף מאמנת ה-NPT. למהלך...
איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
התפרצותה של מגפת הקורונה מנחיתה מכה קשה על הכלכלה האיראנית, הנתונה ממילא בשפל חסר תקדים בעקבות הסנקציות הכלכליות שהטילה ארצות הברית על איראן והצניחה במחירי הנפט. השפעתה הכלכלית של המגפה חמורה במיוחד, משום שהיא פוגעת גם במגזרים שבהם השפעת הסנקציות הייתה מוגבלת למדי. בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי ולספק פתרונות מידיים לאזרחים, בעיקר באמצעות חבילות סיוע לנזקקים. במקביל מנסה המשטר להביא להקלת הסנקציות הכלכליות וכן נאלץ לבקש הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. בשלב זה, לא ניתן לזהות קריסה מערכתית של המשק ואין עדות למחסור במוצרי יסוד...
