השיחות בווינה, שנדונה בהן חזרת ארצות הברית ואיראן להסכם הגרעין, הסתיימו לאחר שנוסח ההסכם גובש כמעט במלואו. חתימתו ממתינה להכרעות פוליטיות בוושינגטון ובטהראן, בעיקר בנוגע לדרישה האיראנית, הנתקלת בהתנגדות אמריקאית, להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי. הסוגייה הנה סמלית בעיקרה, משום שלמהלך לא תהיה השפעה על הסנקציות שמוטלות על משמרות המהפכה. שני הצדדים, בתיווך מדינות אירופה השותפות לתהליך, מנסים למצוא נוסחת גישור ובשלב זה הסיכוי לסכם הסכם זהה לסיכוי לקריסת השיחות. על ממשלת ישראל להמשיך בשיח...
"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...
הצעתו של פוליטיקאי איראני בכיר לשינוי חוקתי מעוררת לאחרונה ויכוח מחודש סביב האפשרות להנהיג שיטת ממשל פרלמנטרית ברפובליקה האסלאמית. הצעות לשינוי החוקה הועלו במספר הזדמנויות בעשור האחרון. היחסים המורכבים בין ארבעת הנשיאים האחרונים למנהיג העליון עלי ח'אמנהאי הביאו לקידום יוזמות, שנועדו לסלול את הדרך להחלפת השיטה הנשיאותית בשיטת ממשל פרלמנטרית. אף כי יוזמות אלה לא הבשילו לכדי שינוי, ייתכן שהפעם יש לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים,ואף לח'אמנהאי עצמו, אינטרס לקדם את השינוי החוקתי. המחנה הרפורמיסטי-פרגמטי עשוי לראות בשינוי החוקה הזדמנות לשוב...
ביקור הנשיא אברהים ראיסי במוסקבה מסמל החלטה אסטרטגית של המשטר האיראני לחזק את הקשרים עם המזרח, על חשבון מגמת הפתיחות למערב שהוביל הנשיא חסן רוחאני. תפנית זו מהווה סלע מחלוקת בין הזרמים הפוליטיים באיראן. אולם, בתמיכת המנהיג העליון עלי חמנאהי, האינטרס המוביל ימשיך להיות הצורך בשמירת אלטרנטיבה לקשר עם המערב, בחיזוק הצבא ובחתירה לתמיכה מדינית במוסדות הבינלאומיים. על ישראל להביא בחשבון שמבחינת מוסקבה, "הקלף האיראני" זוכה לאחרונה לחשיבות גוברת, גם בהקשר המתיחות עם ארצות הברית על רקע משבר אוקראינה, ועלול לבוא לידי ביטוי גם בניגוד...
עם התקדמות שיחות הגרעין בווינה, עולה סוגיית יכולתן של סין ורוסיה להביא את איראן לחתום על הסכם חדש בינה לבין המעצמות. במאמר זה נסקור את ראיית סין ורוסיה את יחסיהן עם איראן ואת האינטרסים שלהן במשא ומתן, וננסה להעריך האם מהן תצמח הישועה, קרי תגובש הסכמה לגבי עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית.
שותפתה המרכזית של ישראל במפרץ רואה באיראן את האיום המרכזי לביטחונה הלאומי. האתגר שמציבה איראן לאיחוד האמירויות כולל איום בפגיעה קינטית ישירה או באמצעות שלוחים ביעדים אסטרטגיים, בהפעלה פוטנציאלית של חתרנות וטרור ואף שליטה בפועל בטריטוריה אמירתית. בתגובה פיתחה איחוד האמירויות מענים הגנתיים מגוונים ובמקביל היא חותרת לשמור על יחסים כלכליים ודיפלומטיים תקינים ככל האפשר עם איראן. מאמצי ההתקרבות בעת הנוכחית של איחוד האמירויות לאיראן נועדו בין השאר "לאזן" את דימוייה כמסייעת מודיעינית ומבצעית לישראל. על ישראל לקחת בחשבון שינוי אפשרי...
שנת 2021 עמדה באיראן בסימן חילופי נשיא וממשלה; סבבי שיחות שלא הניבו חזרה להסכם הגרעין; החרפת העימות עם סבא"א; הידוק הקשרים עם סין ורוסיה; תחילתם של מגעים לשיפור היחסים עם מדינות המפרץ, ומנגד קשיים גוברים בעיראק ובלבנון; וכן המשך העימות עם ישראל בפעולות המיוחסות לה נגד תוכנית הגרעין, נגד העברות אמצעי לחימה לסוריה ולחזבאללה וכן בים ובסייבר.
בשנה הקרובה איראן עשויה להידרש להחלטה אסטרטגית – חזרה להסכם הגרעין ובלימת ההתקדמות בתוכנית, או לחלופין מתיחות ועימות עם חלק מהגורמים בזירה הבינלאומית והתקדמות למצב של מדינת סף גרעין. בהתמודדות...
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנתיים האחרונות היינו עדים לתקיפות סייבר – המיוחסות לאיראן – נגד חברות וארגונים עסקיים בישראל, לכאורה לתכלית כופרה, אולם למעשה לתכלית תודעתית. יצוין, כי מתקפות כופרה ככלל נפוצות מאד בשנים האחרונות ואף הוגדרו על-ידי הבית הלבן כאיום סייבר מרכזי. יחד עם זאת, השימוש במתקפות כופרה לתכלית תודעתית ולא לתכלית כלכלית הינו תופעה ייחודית במסגרת העימות בין ישראל ובין איראן ותומכיה. מאמר זה מסכם מחקר שבוצע על ידי חברת ClearSky Cyber Security עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף חוקרים מתחום התודעה ומתוכנית איראן במכון. ההבנות האסטרטגיות של...
