פרסומים

גלי מיקרו בעוצמה גבוהה (HPM –High Power Microwave ) הם סוג של קרינה בצורת גלים אלקטרומגנטיים בטווח תדרים של 300-1 מיליארד הרץ, או בקיצור ג'יגה-הרץ, ובעוצמה שבין 100 מיליון ואט (מגה-וואט) ל-100 מיליארד ואט (ג'יגה-וואט), עם אורך גל (המרחק בין שני שיאים סמוכים) בטווח התחומים שבין 1מ"מ ל-1 מטר. היישומים השונים של גלי המיקרו תלויים בעוצמת הקרינה, בתדר הפעולה ובאורך הגל של הקרינה. כללית, בתכנון אופטימלי גלי המיקרו עוברים מרחקים גדולים עם הנחתה מינימלית בסוגי תווך שונים. בעוצמות גבוהות משמשים גלי המיקרו בעיקר ליישומים צבאיים...

חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 בישרה שינויים דרמטיים בהתמודדותה של ארצות הברית עם איומי השפעה והתערבות זרה בממד הדיגיטלי. הממשל נקט צעדים מהירים לפירוק מנגנונים ממשלתיים שהוקמו בשנים קודמות ואשר נועדו להגן על ארצות הברית מפני השפעה זרה עוינת. צעדים אלה – מפיטורי בכירים בשירותי הביטחון עד  סגירת צוותים ייעודיים במשרדי ממשל – מעוררים דאגה לגבי יכולת המערב בכלל להתמודד עם מתקפת מידע מצד רוסיה, סין ואיראן, שכן היעדר מאמצי הגנה מכשירים את הקרקע להתפשטות גוברת של קמפיינים זרים להשפעה, שאף עלולים לחולל שינויים במאזן הכוחות הגלובלי....

סוריה מצויה בתהליך מואץ של קבלה לקהילה הבינלאומית, הנוטה להעניק לגיטימציה למשטרה החדש בהנהגת אחמד אלשרע. כמדינה ערבית מוסלמית החולקת גבול עם ישראל, חשוב לבחון את קבלתה על ידי מצרים – המדינה הערבית המרכזית והשכנה החשובה ביותר לישראל. ביחסי מצרים-סוריה, שידעו עליות ומורדות לאורך עשרות השנים האחרונות, מסתמן כיום לראשונה פער אידאולוגי מהותי. אלא שלמרות החשדנות, מצרים נוקטת כלפי סוריה גישה פרגמטית, המדגישה תמיכה בעם הסורי, באחדות הריבונות הסורית וקבלתה של סוריה למערכת הערבית.   בחינת היחסים בין מצרים לסוריה עשויה לסייע לישראל לגבש...

מבצע ״עם כלביא״ אירע בזמן מאתגר בהיבט החוסן הלאומי הישראלי. השילוב בין מערכה ארוכה ומתמשכת במספר חזיתות ובין קיטוב חברתי ניכר, אשר התעצם עקב פוליטיזציה של היבטים ותופעות מסוימים של המלחמה המתמשכת, פגע במידה ניכרת בחוסן. בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן העידה על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה. בצד זה, בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה האזרחית נרשם שיפור משמעותי על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והחזרה של רבים מהמפונים מיישובי הצפון לבתיהם. מבצע ״עם כלביא״ גרם שינוי במגמה זו:...

בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה  שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.

מיזם מסדרון IMEC משקף את הדינמיקה המשתנה במערכת האזורית והבינלאומית, שבה שחקנים מסורתיים וחדשים מבקשים לעצב מחדש את מפת התחבורה, הכלכלה וההשפעה הגאו-פוליטית בין אסיה לאירופה. המיזם מציף לא רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין אזורים, אלא גם את המורכבות המדינית הכרוכה בו – מיריבויות גיאו-פוליטיות, דרך שיקולים תשתיתיים וכלה באילוצים דיפלומטיים. ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה ושחקנים נוספים מבקשים כל אחד למצב עצמו כצומת אסטרטגי, אך רק שיתוף פעולה אזורי מושכל, על בסיס אינטרסים משותפים, יוכל להבטיח את התממשות החזון. המיזם,...

מצבו של חזבאללה לאחר המלחמה בין ישראל לאיראן הוחמר. הימנעות הארגון מסיוע לאיראן באמצעות פתיחת חזית נוספת נגד ישראל המחישה את חולשתו, ותוצאות המלחמה מעצימות את הקשיים שבפניו. לאיראן כיום קשב ויכולות מוגבלים יותר לסייע לו; צה"ל ממשיך בחיסול פעיליו ותשתיותיו; צעדיה של ההנהגה החדשה בלבנון נגד הארגון, בדגש על פירוקו מנשק, זוכים לגיבוי פנימי ובינלאומי. כתוצאה מכך הארגון מתקשה להשתקם ולסייע לאוכלוסייה השיעית התומכת בו. לכן, צפוי כי  חזבאללה ישאף לשמר את הפסקת האש עם ישראל, הגם שיתמיד במאמצי השיקום וההכנות למערכה הבאה. לישראל מצידה...

בקיץ הקרוב ישובו חברות מועצת הביטחון וידונו בחידוש המנדט לכוח הזמני של האו"ם – יוניפי"ל. לחברות מועצת הביטחון תהיה אז הזדמנות נדירה ודחופה לנפץ את אשליית "שמירת השלום" הקשורה ביוניפי"ל ולקדם במקומה מודל שבאמת יסייע לשמור על השלום בין ישראל ללבנון.

לנוכח השינוי הדרמטי שחל במאזן הכוחות באזור בעקבות העימות בין ישראל לאיראן – שיקום ההרתעה הישראלית; המוטיבציה הגלויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה; החלשת ציר ההתנגדות והגורמים הלא-מדינתיים השייכים אליו; מצבו המוחלש והמבודד של חמאס, כשהוא תלוי בחסדי המדינות מתווכות;  נכונותן של מדינות ערב להירתם ולסייע בייצוב הרצועה ללא שלטון חמאס –  נוצר חלון הזדמנויות לסגירת מעגל המלחמה שהחל ברצועת עזה, ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. סיום המלחמה הוא גם תנאי להרחבת 'הסכמי אברהם' וליצירת קואליציה אזורית בהובלת ארצות...

דסק הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק במהלך ימי המלחמה