רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
רבקה מלר
זרקור, 11 במאי 2025
המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ) נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב....
ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...
מעבר לגבול: ההזדמנות האסטרטגית של ישראל בסוריה
כרמית ולנסי,
, מבט על, גיליון 1979, 8 במאי 2025
ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...
הצבעות בעצרת הכללית של האו"ם – מלחמת ישראל-חמאס
זרקור, 6 במאי 2025
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
אורנה מזרחי
מבט על, גיליון 1978, 5 במאי 2025
חזבאללה המובס נתון בסד לחצים מתגבר נוכח המאמץ הצבאי הנמשך של צה"ל לגרוע את יכולותיו, המקשה על שיקומו; התפרקות הציר השיעי; ובמיוחד הדרישה ההולכת ומתבססת מבית ומחוץ לפירוק הארגון מנשקו. חזבאללה, הדבק בזהותו כארגון התנגדות, לא מוכן לוותר על מעמדו ומטרותיו ומכריז כי לא יתפרק מנשקו, אך במקביל נוקט מהלכים שיאפשרו פסק זמן לשיקומו. על ישראל להתמיד בפעילותה הצבאית כדי לנצל את ההזדמנות להחלשת חיזבאללה, בתאום עם ארצות הברית, ולקדם מאמצים מדיניים, כלכליים ותודעתיים נגד הארגון בזירה האזורית והבינלאומית. בד בבד, מוצע לפתח ערוצי קשר להנהגה...
השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות
עיקרי הממצאים: המשך מגמת עליה באמון בצה"ל וברמטכ"ל הנכנס – 76 אחוזים מהמדגם מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 73 אחוזים בחודש מרץ, ו-66 אחוזים בפברואר. בחלוקה לפי מגזר, ל-86 אחוזים מהמדגם...
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
ניצן פרייזלר, מורן דיטש, רבקה מלר, אריאל היימן, אסטבן קלור, עידית שפרן גיטלמן, ירדן אסרף
פרויקט מיוחד, 29 באפריל 2025
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....