מאזן אימה במלחמה בטרור

מכונית התופת בדמשק ששמה קץ לחייו של עמאד מע'ניה גם הביאה לקיצו מרדף חובק עולם שנמשך למעלה משני עשורים אחר מי שהיה אחראי באופן ישיר למותם של מאות אזרחים בני לאומים שונים. על רקע סילוקו מהזירה של מי שהרקורד האישי שלו זיכה אותו בדין בתואר ארכי-טרוריסט בינלאומי נשאלת השאלה האם חיסולו מהווה ציון דרך בלחימה בטרור הבינלאומי.

הניסיון ההיסטורי מלמד כי לרוב אין די בסילוקו של איש אחד, חשוב ככל שיהיה, כדי לסייע בקידום פתרון בעיית הטרור העולמי או למצער להנחית מכת מוות על ארגון הטרור אליו הוא משתייך. בוודאי שאין זה המקרה כאשר מדובר בארגון כדוגמת חזבאללה שהוא רב מימדי ונשען על תשתית חברתית, פוליטית, דתית וצבאית מוצקה ונהנה מתמיכה מאסיבית של סוריה ואיראן. עם זאת, הרקורד העקוב מדם של מע'ניה, שכלל מעורבות אישית בהוצאתם לפועל של חטיפות בני ערובה מערביים בלבנון ולעיתים הריגתם, חטיפות מטוסים ופיגועי התאבדות בלבנון ומחוצה לה, הפכו אותו לפצצה מתקתקת שחייבה את נטרולה. מע'ניה המשיך למלא עד יום מותו תפקיד מרכזי ופעיל בפיקוד על המערך האופרטיבי של חזבאללה. בנוסף לכך הוא מילא תפקיד חשוב במערך להפצת הטרור האיראני ולהנחלתו לגורמים אשר שיתפו עימה פעולה בזירות שונות במזרח התיכון.

העובדה כי מע'ניה, שעיקר פעילותו – להבדיל מזו של בכירי אל-קאעדה – התנהלה במרחב קרוב ופתוח יחסית כלבנון, סוריה, ואיראן ולא באזורים רחוקים גיאוגרפית וסבוכים טופוגראפית כאפגניסטאן ופקיסטאן, הצליח לחמוק מרודפיו במשך זמן כה רב על אף היותו מבוקש בכיר, מעידה על רמתו המקצועית הגבוהה ועל זהירותו המופלגת. למרות זאת בסופו של דבר כל אלה לא הצילו אותו מגורלו. חיסולו לאחר זמן כה רב של מרדף אחריו מהווה איתות ברור למבוקשים הבכירים בעיקר מקרב אל-קאעדה כדוגמת אוסמה בן לאדן ואיימן אל-זוואהירי באשר למידת נחישותן של המדינות הלוחמות בטרור ללכוד אותם, ולא משנה כמה זמן יימשך המרדף אחריהם, וכי גורלם נחרץ להיכלא או למות.

שאלת המחיר אותו צפויות לשלם מדינות הפוגעות במנהיגי ארגוני טרור עולה גם היא חדשות לבקרים. הדילמה הזו היא חלק בלתי נפרד משיקולי מאזן הרווח וההפסד הנשקלים על ידי מקבלי ההחלטות באשר לביצוען או לדחייתן. האיומים שהשמיע מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, בדברי ההספד המוקלטים שלו שבישרו לקהל מאזיניו המשולהב על קיצה הקרוב של ישראל, ביטא כמובן את רגשי הנקם הגואים בארגונו אך גם נורמה תרבותית מזרח תיכונית של נקמת דם. לצד הרגשות הסוערים היה בדבריו איתות על רצונן של איראן וחזבאללה לשמור על מאזן אימה מול ישראל ולעצב שוב את כללי המשחק מולה.

במלחמת לבנון השנייה מחקה ישראל את הקווים האדומים שכפה עליה חזבאללה מאז בוצעו פיגועי הטרור בארגנטינה, וננקטה מדיניות של הבלגה ישראלית בלבנון שעוצבה לאחר הנסיגה ממנה. הימנעות ישראל מפגיעה בהנהגת הארגון ומהחרבת מרכזיו בשכונת הדחיא בבירות הסתיימה באחת במהלך מלחמת לבנון השנייה. נראה כי עתה מבקשים חזבאללה ואיראן פטרוניתו לנצל את הלגיטימציה שנוצרה כביכול לתגובה חריפה במיוחד מצידם, על רקע ההפרה הישראלית של כללי המשחק והמסגרת המותרת אותה הן מייחסות לחיסולו של מע'ניה, כדי לגבש מחדש את מאזן הרתעה מול ישראל באמצעות פעולה או פעולות נקמה כואבות. לאור זאת ניתן להעריך במידה רבה של סבירות כי השתיים רואות עצמן מחויבות להגיב באופן חריג על הפגיעה במע'ניה וכעת נותרה פתוחה רק שאלת העיתוי ואופן התגובה.

בימים האחרונים הושמעו הערכות שונות בישראל לגבי דפוסי הפעולה בהן הן יבחרו כדי לבטא את זעמן. ביניהם הוזכרו, על סמך ניסיון העבר והחריגה הישראלית, לדידם, מן "הזירה הטבעית" של המאבק, פגיעה בנציגות ישראלית ו/או יהודית רשמית ופגיעה בכלי תעבורה עמוסי נוסעים. ההערכה הרווחת בישראל היא כי בשלב זה אין ברצונן של איראן וחזבאללה להיגרר להתנגשות חזיתית נוספת עמה בחזית הצפונית ולכן סביר כי הן יאיצו בבעלי בריתן הפלסטיניים לפעול מול ישראל ולבצע פיגועי שליח נגדה באופן שטביעת אצבעותיהן של חזבאללה ואיראן לא תהינה ברות הוכחה. עם זאת על פי ניסיון העבר כאשר חזבאללה ואיראן תכננו פיגועי ראווה הן הסתמכו על מנגנון הפיגועים הייעודי של חזבאללה שהוכשר על ידי מע'ניה בצלמו ובדמותו.

מצד שני, האילוצים המוטלים על חזבאללה ואיראן והחשש לסיבוך במידה ויבצעו את נקמתן בזירה הבינלאומית, עלולים לגרום להן להעדיף דווקא פגיעה נקודתית וממוקדת באישים בכירים בממסד הביטחוני/מדיני הישראלי ובראשם נגד אלה שנתפסים אצלם כאחראים על הפעולות שפגעו באנשיהם וביוקרתם. פגיעה ממוקדת כזו עשויה לדידם, להתקבל בדעת הקהל העולמית כחלק "לגיטימי" מכללי המשחק החדשים בין הצדדים הניצים אותם יצרה ישראל, לספק את יצר הנקמה של דעת הקהל שלהן ובה בעת ליצור מאזן אימה מול ישראל באופן שימנע ממנה להמשיך לפגוע בבכירי חזבאללה ובראשם המזכ"ל נצראללה או בבכירים איראנים מן הסוג שישראל כבר נחשדה בהעלמתם.

כפי שדווח בהרחבה בכלי התקשורת בישראל, לנוכח מגוון וחומרת האיומים על ישראלים תגברו גורמי הביטחון שלה את אמצעי האבטחה על יעדים רגישים בארץ ובחו"ל. בניגוד לעבר, במידה ואכן איומי נצראללה ימומשו, יתכן כי ישראל תיאלץ להגיב בחומרה נגד תוקפיה, זאת בשל הצורך ביצירת מאזן אימה משלה. למרות שאין לשלול שיגור אזהרה ישראלית פומבית מראש, כי במקרה של פגיעה באישיות ישראלית בכירה ו/או במוסדותיה בארץ או בחו"ל ישלם מזכ"ל חזבאללה בחייו וגם גורמים איראנים בכירים לא יינקו, אולי מוטב לישראל לנהוג על פי הכלל הזכור לטוב ממערבון הגורס כי אם רוצים לירות, יורים ולא מדברים.