פרסומים
זרקור, 8 בנובמבר 2026
עקבו אחרינו בגוגלבשבוע הראשון של נובמבר 2026 שמרה ארה"ב על מערך כוחות במזרח התיכון הדומה בים לזה של מרץ 2026, אך דליל ממנו באוויר. בים הערבי פועלות שתי נושאות מטוסים, 11 משחתות וסיירת, ובים סוף ובים התיכון פועלות עוד שתי משחתות (ושלוש נוספות פועלות בים התיכון תחת הצי השישי האמריקאי); באוויר, לעומת זאת, לא דווח על מפציצים מוצבים קדימה, אין מטוסי F-22 בזירה, ובין 1 ל-7 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב חדשים. במקביל נמשך תגבור ההגנה האווירית: מערכת פטריוט הועברה לישראל, עשרות טיסות תובלה נחתו בבסיס עובדה מאז אמצע אוקטובר, ופיקוד המרכז קיבל השנה יותר מ-24 אלף אמצעי נגד-רחפנים. בה בעת הרחיבה ארה"ב את המצור על איראן מן הים ליבשה, ואיראן העבירה הצעה בנושא הגרעין בתיווך קטאר.
רקע: מצור במקביל לדיפלומטיה
המצור הימי שהטילה ארצות הברית על נמלי איראן נמשך כבר יותר מ-100 יום, ולפי פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) הוא מנע מאיראן יצוא נפט בשווי של יותר מ-25 מיליארד דולר. לצד המצור מבצעת ארה"ב תקיפות מוגבלות בכל פעם שאיראן יורה לעבר מטוסים אמריקניים. אחת האחרונות שבהן דווחה ב-2 בנובמבר, כאשר מטוס אמריקני תקף אתר הגנה אווירית של משמרות המהפכה באי קשם לאחר שנורה לעברו טיל; איראן האשימה את ארה"ב, ואילו גורמים בפנטגון תיארו את התקיפה כהגנתית. איראן, מצדה, מאיימת להרחיב את תגובתה אל מחוץ למזרח התיכון אם תותקף.
בשבוע האחרון הרחיבה וושינגטון את מאמץ הכפייה אל מעבר לים. ב-7 בנובמבר הורה מפקד פיקוד המרכז, אדמירל בראד קופר, על הקמת כוח המשימה Iron Gate – צוות של כ-20 אנשי צבא ואזרחים בטמפה, שיפעל עם סוכנויות אמריקניות אחרות כדי לעצור העברת נשק מתקדם, טכנולוגיה דו-שימושית, חומרים תחת סנקציות וכספים דרך גבולות היבשה של איראן והים הכספי. עם זאת, מדובר בצוות מטה בין-סוכנותי ולא בפריסת כוחות, ולכן אין בו כדי לשנות את מערך הכוחות בזירה. במקביל מופעלת הכפייה גם בערוצי המודיעין: תוכנית "פרסים למען הצדק" (Rewards for Justice) של מחלקת המדינה מציעה עד 20 מיליון דולר ואפשרות להעתקת מגורים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית, מתקניה, ציודה ואנשיה, או על העברת אחד מהם.
בוושינגטון מצטברים אותות לקראת החלטה. הנשיא טראמפ נפגש עם צוות הביטחון הלאומי שלו ב-5 בנובמבר, לראשונה מאז בחירות אמצע הקדנציה, ואמר לאחר מכן כי ההחלטה תתקבל בקרוב ("תדעו בקרוב מספיק"), זאת אף שקודם לכן אמר ל"פייננשל טיימס" שאין תוכניות מיידיות לתקוף. לפי גורם אמריקני ששוחח עם Axios, פיקוד המרכז משלים הכנות לחידוש מבצעים רחבים, אך טרם קיבל הנחיה חדשה. בנוסף, גורמים אמריקניים ציינו את הלילות החשוכים סביב מולד הירח ב-9 בנובמבר כנוחים לפעולה, ולפי הדיווחים החלון המיטבי לחידוש המבצעים נפתח בהמשך החודש.
לצד ההכנות הצבאיות נמשך הערוץ הדיפלומטי. לפי בכיר איראני ששוחח עם רויטרס, איראן העבירה לארה"ב הצעה בנושא הגרעין באמצעות קטאר, אך התנתה את הדיון בה במענה אמריקני לשבע דרישות, ובהן הסרת הסנקציות על הנפט, סיום המצור ושחרור כספים מוקפאים. קטאר, מצדה, מקדמת הסכם ביניים, זאת לאחר שהסכם הביניים מיוני קרס בתוך זמן קצר.
הכוח הימי: ברמת מרץ, לעת עתה
בים, ההיערכות האמריקנית דומה לזו של מרץ. במרחב פיקוד המרכז פועלות כ-17 ספינות מלחמה: נושאות המטוסים ג'ורג' וושינגטון (עם כנף אווירית ימית 5) וג'ורג' ה. ו. בוש (עם כנף אווירית ימית 7), 13 משחתות, סיירת אחת וספינת הבסיס הימי מיגל קית'. אחת עשרה מהמשחתות והסיירת נמצאות בים הערבי ושתיים בים סוף, ולצידן פועלות שלוש משחתות נוספות בים התיכון, מחוץ למרחב פיקוד המרכז. בסך הכול פרוסות באזור 16 משחתות וסיירת אחת הנושאות את מערכת ההגנה הימית Aegis, המסוגלת ליירט טילים בליסטיים.
איור 1: פריסת הכוחות הימיים האמריקניים בים התיכון, בים סוף ובים הערבי
איור 2: מפה טקטית של נושאות מטוסים, משחתות, סיירת, ספינה אמפיבית וצוללות אמריקניות אפשריות, לצד כוחות יריבים באזור
בנוסף, קבוצת המוכנות האמפיבית של ספינת התקיפה האמפיבית בוקסר, עם יחידת הנחתים ה-11 ומטוסי F-35B, עברה לאוקיינוס ההודי, ואילו על צוללות אמריקניות בזירה לא דווח, אף שסביר שהן נמצאות בה. בהמשך החודש צפויים להגיע כוחות נוספים: קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים תאודור רוזוולט שהתה בסינגפור ב-6 בנובמבר וצפויה להגיע לזירה באמצע החודש לכל המוקדם, וקבוצת המוכנות האמפיבית של מייקין איילנד, עם יחידת הנחתים ה-13, נמצאת ביוקוסוקה שביפן (תרגיל מלבר). עם זאת, לפי דיווחי המכון הימי של ארה"ב (USNI), תאודור רוזוולט מיועדת להחליף את ג'ורג' וושינגטון, וגם לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס" ריכוז הנושאות הנוכחי זמני. לפיכך, רק אם תאודור רוזוולט תצטרף כתגבור ולא כהחלפה, יעלה הכוח הימי על רמת מרץ.
איור 3: נושאות המטוסים ג'ורג' וושינגטון וג'ורג' ה. ו. בוש עם טייסות מטוסי הקרב של כנפות 5 ו-7, וספינת התקיפה האמפיבית בוקסר עם מטוסי F-35B
הכוח האווירי: דליל יותר, אך התשתית קיימת
עוצמת התקיפה מבסיסים יבשתיים דלילה מזו של מרץ. במרחב פועלים כ-200 מטוסי קרב מסוג F-16C, F-35A ו-F-15E משש כנפות של חיל האוויר האמריקני (לפחות), וכן מטוסי A-10C במספר לא ידוע; עם זאת, מטוסי F-22 אינם בזירה מאז הקיץ, ובין 1 ל-7 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב או מפציצים. הפער הבולט ביותר הוא במפציצים: במרץ פעלו 18 מפציצים (12 מסוג B-1B ושישה מסוג B-52H) מבסיס RAF פיירפורד שבבריטניה, ואילו כיום הבסיס ריק, מאז שאחרוני מטוסי ה-B-1B עזבו אותו ב-4–5 באוקטובר. גם בדייגו גרסיה לא דווח על מפציצים, אף שפעילות בבסיס זה לא נצפתה במקורות גלויים, ומפציץ ה-B-52 היחיד שנצפה באירופה בתקופה זו השתתף בתרגיל של הפיקוד האסטרטגי האמריקני מעל הים הנורבגי ב-24 באוקטובר.
איור 4: מטוסי הקרב של חיל האוויר האמריקני בזירה, לפי כנף ומספר מטוסים
מנגד, מערך התדלוק האווירי הנדרש למבצע רחב כבר פרוס: כ-200 מטוסי תדלוק מסוג KC-135 ו-KC-46 משבע כנפות פועלים באירופה ובמרחב פיקוד המרכז. מערך זה מאריך את טווחם של מטוסי הקרב והמפציצים ואת זמן שהייתם באוויר, ומאפשר למטוסים מבסיסים מרוחקים זה מזה לפעול באותו מבצע ולהגיע למטרות מרוחקות. בנוסף, גם מערך האיסוף, השליטה והתקשורת המוטס פרוס בזירה, ובו לפחות שני מטוסי מודיעין אלקטרוני RC-135W, כשישה מטוסי התרעה ושליטה E-3, כחמישה מטוסי ממסר תקשורת E-11A ומטוסי סיור ימי P-8A. כוח האדם האמריקני בזירה כולה מוערך בכ-50 אלף איש.
איור 5: מטוסי התדלוק KC-135 ו-KC-46 באירופה ובמרחב פיקוד המרכז, והכנפות שמהן הם מגיעים.
איור 6: מטוסי האיסוף, השליטה והתקשורת האמריקניים בזירה, לפי סוג ויחידה.
שכבת ההגנה מתעבה
עיקר התנועה שתועדה בשבועות האחרונים היא דווקא בתחום ההגנתי. לפי אתרי מעקב טיסות, נחתו בבסיס עובדה לפחות 16 מטוסי תובלה אמריקניים מסוג C-17 מאז אמצע אוקטובר, ובהם 11 שהמריאו מפורט בליס שבטקסס בין 27 באוקטובר ל-2 בנובמבר, ולפי דיווחים התקיימו בקו זה כ-16 טיסות נוספות ב-3 בנובמבר. בפורט בליס מוצבות יחידות ההגנה האווירית של צבא היבשה האמריקני, ובמקביל העבירה ארה"ב לישראל מערכת פטריוט והוציאה אנשי צוות מבסיסים הנחשבים פגיעים. עם זאת, רישומי הטיסות אינם מראים מה הוטס, ולכן הקשר בין הטיסות לתגבור ההגנה האווירית הוא אפשרות בלבד.
איור 7: מטוסי התובלה C-17 ו-C-5M והכנפות שמפעילות אותם, המשמשים לרכבת האווירית לישראל ולמפרץ, ומטוסי MC-130J למשימות מיוחדות
לפי הערכת מרכז הנתונים, פרוסות כיום באזור 7–9 סוללות פטריוט אמריקניות, כולל תוספות בישראל, בסעודיה (להגנת אתר נפט) ובקטאר (להגנת אתר גז), ואילו בעיראק לא מוצבות סוללות כלל; ברובד העליון מוערכות 2–3 סוללות THAAD, לפחות אחת מהן בישראל ואחת בירדן. לצד מערכות אלה, השכבה הזולה של ההגנה גדלה מהר מכולן: לפי משרד המערכות הבלתי מאוישות בפנטגון (DRPM-UxS), נמסרו לפיקוד המרכז ב-2026 יותר מ-25 אלף מערכות, ובהן יותר מ-24 אלף אמצעי נגד-רחפנים, יותר מ-1,300 מל"טי תקיפה חד-כיווניים מסוג LUCAS, שכבר הופעלו במצר הורמוז, ויותר מ-100 כלי שיט בלתי מאוישים עיליים ותת-מימיים.
איור 8: מערכות ההגנה מפני טילים באזור: THAAD (רובד עליון), פטריוט (רובד תחתון) ו-Aegis (ימי), ופריסתן לפי מדינה וזירה
השוואה למערך במרץ 2026
הכוח הימי עומד בקירוב ברמת מרץ, בעוד שהכוח האווירי היבשתי ונוכחות בעלות הברית בים התיכון קטנים ממנו. לפי הערכת מרכז הנתונים, מערכה אווירית בהיקף מרץ תחייב העברת מפציצים ומטוסי קרב לזירה, ואולי גם כנף אווירית ימית שלישית.
מקורות
הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
לצפייה במפה האינטראקטיבית המתעדכנת לחץ כאן
_____
לפרטים נוספים יש לפנות לסטפן כהן: stephanec@inss.org.il