''כל האמת?'' על פרסום מידע בידי סבא''א

הדו"ח הלפני האחרון (קרוב לודאי) של אלברדעי, המנכ"ל היוצא של סבא"א, על המצב הגרעיני באיראן הודלף לתקשורת ביום שישי, ה-28 באוגוסט, 2009. הדו"ח כולל מידע לפיו איראן ממשיכה בפעילות העשרת האורניום שלה, תוך הרחבה מתמדת של יכולותיה. באשר לעדויות בדבר "ממדים צבאיים אפשריים" של תוכנית הגרעין שלה, הדו"ח מציין כי אין התקדמות מול איראן בבירור השאלות התלויות ועומדות ביחס למידע על פיתוח מנגנון הנפץ הגרעיני ומערכות השיגור שלו. בניגוד לציפיות, הדו"ח אינו מתייחס למה שדווח לאחרונה, דהיינו, שבסבא"א הצטברו ראיות נוספות ומפלילות יותר נגד איראן, שאותן סירבה לפרסם עד כה.

העובדות הטכניות הכלולות בדו"ח סבא"א והתחזיות הנובעות מהן ברורות: היה ואיראן תחליט לייצר את הליבה למנגנון הנפץ הגרעיני הראשון שלה, היא כבר יכולה לעשות זאת, על ידי השימוש בחלק מיכולת ההעשרה שלה על מנת להעשיר אורניום מועשר שבמלאי שלה מדרגה נמוכה (LEU) לרמות גבוהות (HEU). בתוך פרק זמן נוסף של ששה חודשים, אמורה להצטבר אצלה כמות מספקת של LEU לביצוע העשרה לליבה שנייה¹. הערכה זו מבוססת על יכולת ההפעלה הנוכחית של איראן. עם זאת, איראן כמעט הכפילה את מספר צנטריפוגות הגז המותקנות להעשרת אורניום, מבלי שהכניסה אותן עד כה לפעולה.

אחת ההשערות ביחס להוספת מכונות ללא הפעלתן היא שאיראן נמנעת מלבצע פעולות מתגרות בטרם יבצע המערב הערכה של התנהגותה לקראת סוף חודש ספטמבר. בהתאם לאותו היגיון, איראן אפשרה לפתע, לאחר שנה של סירוב עיקש, את כניסת הפקחים לאראק (כור המים הכבדים), ואפשרה לבצע פיקוח מוגבר גם במפעל העשרת האורניום בנתאנז. אם איראן תחליט להכניס לפעולה את צנטריפוגות הגז הנוספות, קצב ייצור האורניום המועשר מדרגה נמוכה יגדל בהתאם. כמו כן, איראן מפתחת צנטריפוגות גז מתקדמות יותר, בעלות יכולת ייצור מוגברת, אם וכאשר יותקנו וייכנסו לפעולה.

לאור הישג טכנולוגי זה, ייצור אפשרי של ליבות הנשק הגרעיני נותר להחלטה פוליטית. אם תחליט איראן להשתמש במלאים הידועים של ה-LEU למטרה זו, החדשות הטובות הן שהדבר ייוודע לפקחים בתוך זמן קצר. עם זאת, למרבה הצער, בשיטת הפעולה הנוכחית של סבא"א, לא ניתן לסמוך על כך שהיא תפרסם את המידע; התרחיש הצפוי יותר הוא, שהיא תנהג לפי הנוהל המוכר של בקשת הסברים מאיראן, בניסיון להבהיר כוונות, תוך המתנה לתשובות ואימותן עם מקורות אחרים, וכולי.

גרירת הרגליים הביורוקרטית הזו באה לידי ביטוי בפרק הדו"ח הדן ב"ממדים הצבאיים האפשריים" של תוכנית הגרעין של איראן, הכולל תלונה נאיבית במיוחד לפיה "המגבלות שהציבו כמה מהמדינות החברות על זמינות המידע לאיראן מקשות יותר על הסוכנות לקיים דיונים מפורטים עם איראן בעניין זה." מדוע שתסכים מדינה כלשהי לחלוק עם איראן מידע מודיעיני רגיש, תוך סיכון מקורותיה? גישה זו באה לידי ביטוי גם בדו"ח סבא"א על סוריה, שפורסם באותו יום. סבא"א לא זכתה לשיתוף פעולה כלשהו מצידה של סוריה בנושא אתר הכור שהופצץ בדיר-אל-זור, מה שהוביל את המנכ"ל ל"לקרוא למדינות אחרות, לרבות ישראל, שאולי יש בידיהן מידע שעשוי היה להוביל אותן להגיע למסקנה כי המתקן האמור היה כור גרעיני, להעביר מידע שכזה לידי הסוכנות." אין ספק כי בידי סבא"א נמצא כל המידע הדרוש לה להגיע למסקנה כי המתקן המופצץ היה אכן כור גרעיני בהליכי בנייה.

ההאשמות שנשמעו לאחרונה על כך שסבא"א מעלימה ראיות על פיתוח תוכנית גרעינית צבאית בידי איראן מטילות עליה צל כבד. ההסבר לכך לא ברור, אך דיווחי התקשורת מאוחדים בדעה, כי האדם העומד מאחורי הקריאה לזהירות ולחשאיות ביחס לאיראן הוא המנכ"ל בכבודו ובעצמו. האפשרות כי מידע חשוב זה הושמט בכוונה תחילה מהדו"חות התקופתיים של סבא"א בידי אלברדעי מחרידה. התיק נגד איראן תלוי במידע כגון זה, שהנו חיוני על מנת שהקהילה הבינלאומית תוכל להטיל את מלוא כובד משקלה מול איראן.

עדות בדבר קיום מחלוקות פנימיות בסבא"א עצמה ביחס לשאלת פרסום מידע על איראן צצו לראשונה לפני כ- 18 חודשים, כאשר ב- 25 בפברואר, 2008, סגן המנכ"ל של סבא"א לפיקוח, אולי הינונן, הרחיב בנושא הדו"ח הגלוי של סבא"א שפורסם שלושה ימים קודם לכן. בפגישה בדלתיים סגורות, שהודלפה במהירות לתקשורת, הינונן הציג למועצת הנגידים של סבא"א המורכבת מנציגים של 35 מדינות פרטים חדשים על תוכנית הגרעין של איראן: מחקר בנושא טכנולוגיות עיקריות הנחוצות לבנייה ולהעברה של פצצה גרעינית. בשעתו, הינונן צוטט כאומר כי חלק מהמחקר שבוצע ע"י איראן אינו מתאים ליישום כלשהו מלבד פיתוח נשק גרעיני.

בניסיון להפחית מחשיבות המידע שהציג הינונן, ציין אלברדעי בדו"ח שלו למועצת הנגידים ב- 3 במארס, כי איראן הבהירה את רוב השאלות התלויות ועומדות מלבד המחקרים המתייחסים כביכול לפעילויות ייצור נשק אפשריות. ובכל זאת, העדויות שהציג הינונן העלו חשש מספיק כדי לאפשר הסכמה על סבב שלישי של סנקציות במועצת הביטחון של האו"ם במרץ 2008, גם אם לא מדובר בסנקציות חמורות.

קרוב לודאי כי מחלוקות פנימיות בסבא"א ביחס לפרסום מידע נותרו בעינן גם ביחס למידע הנוכחי על איראן. עם זאת, כשכל כך הרבה מונח על כף המאזניים, וכאשר מידע מסוג זה כה חיוני לגיבוש מסקנות בנוגע לפיתוח אפשרי של נשק גרעיני בידי איראן, הקהילה הבינלאומית אינה יכולה להרשות לעצמה לאפשר לסבא"א סדר יום אחר מלבד סדר היום הטכני. אם יש עדות מפלילה – היא חייבת לצאת לאור – נקודה.