מלחמה על ידי שליח בחצי האי ערב

הפסקת האש שהוכרזה לאחרונה בין ממשלת תימן למורדים השיעים (ובינם לבין ערב הסעודית) עשויה להביא לקצו של מה שהיה המבצע הצבאי הגדול ביותר בחצי האי ערב למן מלחמת המפרץ בשנת 1991. בעיני משקיפים רבים, מלחמה זו לא הייתה אלא סימפטום נוסף של המאבק האזורי בין איראן לבין ערב הסעודית. הפסקת, או לכל הפחות האטת הסכסוך עשויה להיות הקלה מסוימת עבור ממשלת תימן, הנלחמת בימים אלה בעת ובעונה אחת באל-קאעדה ובתנועה בדלנית פעילה.

אף על פי שצנעא נלחמת, לסירוגין, במורדים מאז 2004, הסבב האחרון היה הקשה והעקוב מדם ביותר. הסכסוך התעצם בקיץ האחרון, כאשר צנעא יצאה למבצע "אדמה חרוכה". ערב הסעודית הצטרפה באופן מאסיבי ללחימה בראשית חודש נובמבר, כאשר המורדים השתלטו על שטח אסטרטגי בממלכה ותוך כדי כבשו כפרים אחדים והרגו שני חיילים סעודים. תוך תיאום בין הצבאות - בעוד צבא תימן תקף את המורדים מדרום, תקפו הסעודים מן הצפון, בתנועת מלקחיים קלאסית.

הסעודים המצוידים היטב עשו שימוש בחיל רגלים ובארטילריה, וכן במטוסי "טורנדו" אירופיים ומטוסי F-15 אמריקניים בניסיון לחסל את ההתקוממות בעומק שטחה של תימן. כמו כן, הם הטילו מצור ימי חלקי שנועד לנתק קווי אספקה צבאית אפשריים מאיראן למורדים השיעים– חלק מאותו נתיב המשמש גם מבריחים תימנים להעברת נשק מאיראן לסודן ומשם לחמאס ברצועת עזה.

על אף האיפול התקשורתי שהוטל על ידי ריאד וצנעא, דיווחים על מעשי זוועה שבוצעו על ידי כל הצדדים טפטפו החוצה. על-פי דיווחים אחדים, מחיר הדמים של המורדים והאזרחים התימנים נאמד באלפים. זאת ועוד, סוכנויות הסיוע הבינלאומיות טוענות כי למן פרוץ הסכסוך כרבע מיליון איש מוגדרים כפליטים בתוך מדינתם. הסעודים לא היססו להפעיל כוח מאסיבי במהלך הלחימה. במקרה אחד דווח כי כמה מאות מורדים נורו באש מקלעים על ידי מטוסי קרב סעודים לאחר שסירבו לפנות אזור בקרבת הגבול: "הם לא הגיבו, אז הרגנו את כולם", התבטא עוזר לשר ההגנה הסעודי.

המורדים, המונים כ- 7,000 לוחמים, הפכו את הסכסוך מתנועה אידיאולוגית-דתית הנאבקת כנגד ממשלת תימן, בשל מה שלטענתה היא אפליה מתמשכת מצד הממשלה, לתנועת גרילה קלאסית, שמנצלת לטובתה את השטח ההררי בצפונה של תימן. ממשלת תימן השהתה את המשא ומתן עד להיחלשות המורדים, כדי שיתאפשר לה לנהל משא ומתן מעמדת כוח יחסי. במסגרת הסכם הפסקת האש, הסכימו המורדים לשחרר חיילים שנשבו ורכוש שנתפס, לסגת מעמדות אסטרטגיות בשטח תימן וערב הסעודית, להסיר את כל מחסומי הדרכים והמוקשים, אך לא ברור אם ניתנה התחייבות לטווח ארוך שלא לפעול יותר כנגד ערב הסעודית. זאת ועוד, המורדים לא ויתרו על הנשק שברשותם.

כעבור יותר משלושה חודשי לחימה, לא ברור אם הסעודים הצליחו להשיג את מטרתם – אזור נקי ממורדים (בדומה ל"רצועת הביטחון" לשעבר של ישראל בלבנון) של 10 ק"מ בעומק שטח תימן. חרף עוצמת האש העדיפה, הסעודים איבדו יותר חיילים וציוד צבאי מכפי שצפו (133 הרוגים על פי הספירה האחרונה), ובנוסף לכ-240 כפרים בערב הסעודית שפונו מיושביהם. המורדים טענו גם כי עלה בידיהם להפיל כמה מטוסי תקיפה תימנים מדגם MiG, ומסוק תקיפה סעודי אחד מדגם "אפצ'י" שסייע לכוחות הקרקע.

אף על פי שמטרתה המוצהרת של ערב הסעודית היתה להגן על "השלמות הטריטוריאלית" של הממלכה, מטרתה האמיתית הייתה לחסום כל השפעה איראנית אמיתית או מדומה על מפתנה: "ההאשמה האמיתית היא שאירן מתערבת בענייניה הפנימיים של תימן," אמר שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל, בתגובה לדבריו של נשיא איראן, אחמדינג'אד, שהוקיע את מה שהוא כינה "ההתערבות הצבאית הסעודית" נגד השיעים.

כך או כך, איראן הפיקה תועלת מן הקשר שלה לסכסוך, בכך שהביאה צד שלישי להדגים את עוצמתה האזורית הגוברת ואת טווח השפעתה הצבאית. המקבילות למעורבותה של איראן בעיראק, בלבנון, ובמידה פחותה יותר בעזה, ראויות לציון בהקשר זה, והשימוש של האיראנים ב"באי כוחם" לא נעלם מן העין גם של האמריקאים.

מזכירת המדינה האמריקאית הילארי קלינטון, האשימה את איראן ישירות בפעולה נגד הסעודים, ובביקור שערכה לאחרונה בערב הסעודית, היא האשימה כי "איראן תומכת בטרוריסטים שהוציאו אל הפועל התקפות במדינות אחרות, לרבות בממלכה."

לממשלות ארה"ב ותימן סדרי עדיפויות שונים בתכלית. עבור ארצות הברית, אל-קאעדה בחצי האי ערב (AQAP) מהווה את הדאגה מספר אחת; מאידך, דאגתה העיקרית של ממשלת סלאח היא להישאר בשלטון. משמעות הדבר היא הבסת ההתקוממות השיעית, ודיכוי התנועה הבדלנית בדרום המדינה, תנועה שהרימה את ראשה שוב בשבועות האחרונים. סאלח יילחם באל-קעידה ברצינות רק אם יהיה משוכנע כי הארגון מציב איום על שלטונו. וכדי לסבך את העניינים עוד יותר, בשנים האחרונות הופיעו דיווחים כי ממשלת תימן עשתה שימוש בפעילי אל-קעדה "מנוסים" כדי שאלה יסייעו לו להילחם במורדים השיעים.

הלחימה לא עד כה שינתה בצורה משמעותית את מאזן הכוחות האזורי, אך ריאד חוששת שיציבותה המתערערת של תימן תהווה הזדמנות לאיראן, יריבתה האזורית, להמשיך להתערב בנעשה במדינה זו. אם המעורבות האיראנית עד עתה לא הייתה מסיבית כפי שנטען על ידי הסעודים והתימנים, הרי שמספיק לבחון את מעשיה בזירות אחרות, כדי להבין שלא יהיה זה בלתי סביר להאמין שאיראן תתפתה להגביר את מעורבותה בעקבות ההתערבות הצבאית הסעודית.

לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקף התפרסמו דיווחים על התנגשויות נוספות וקשיים ביישום הפסקת האש, מה שמחזק את ההערכה כי מבלי שיעלה בידי הצדדים ליישב את המחלוקות הבסיסיות שהציתו את הסכסוך מלכתחילה, מחלוקות שחלקן אינו קשור כלל לנעשה בתימן, תשוב המדינה לשמש בעתיד הלא רחוק כ"שדה קרב" - במלחמה הלא תמיד קרה - בין איראן השיעית לבין ערב הסעודית הסונית.