פודקאסט

פרק 297

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל?

79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות – השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם – האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ד משוחחת החוקרת עדי קנטור עם קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ועם תא"ל (מיל') אודי דקל, חוקר בכיר במכון העומד בראש תוכניות הזירה הפלסטינית. יחד הם דנים בשאלות: כיצד נכון להתייחס לנושא זיכרון השואה היום – בצל טבח 7 באוקטובר? מדוע כל כך חשוב לראות ולהכיר בהבדלים בין האירועים ולהיות מודעים להשוואות מסוכנות? וכיצד מתמודדים יהודים ברחבי העולם נוכח עלייה כה מדאיגה ודרסטית

פרק 285  

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות – שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

פרק 253

חוקרת המכון עדי קנטור דנה בהתחזקותה של מפלגת הימין הקיצוני 'האלטרנטיבה לגרמניה' בבחירות המקומיות שהתרחשו בגרמניה. מהו הרקע להתחזקות הימין הקיצוני? מה עוזר למפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ לגייס תומכים לאו דווקא משורות הימין הקיצוני האידאולוגי? מהם קווי הדמיון המטרידים למפלגה הנציונל-סוציאליסטית ולארגונים ניאו-נאצים? והאם הם חותרים להפיכה? וגם – מהי המשמעות של תוצאות הבחירות ליהודים בגרמניה וליחסי ישראל-גרמניה.

לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה התשפ"ב משוחחים החוקרים עדי קנטור ותום אשד אודות מחקריהם האקדמיים העוסקים, כל אחד ואחת בתחומם, בשיח הזיכרון והנצחת השואה בשתי זירות מרתקות. קנטור, אשר כותבת את מחקרה בנושא "'הפיל שבחדר': מקום השואה ופשעי 'הרייך השלישי' בקרב 'דור הנכדים" הלא-יהודים בשיח המשפחתי הבין-דורי הגרמני" בוחנת את מקום השואה ופשעי הנאציזם בתודעת 'דור הנכדים' הלא יהודים החיים בגרמניה כיום. במוקד מחקרה, נבחנים דפוסים של העברה בין-דורית של נרטיבים וזיכרונות הקשורים לפשעים שביצע 'דור הסבים והסבתות', שיתכן ועברו על ידי אותם עדים לתקופה הנאצית (בין השנים 1933-1945) וילדיהם- אל נכדיהם. אשד, כותב את מחקרו בנושא: "זיכרון והנצחת השואה בדיפלומטיה התרבותית הישראלית משנות החמישים ועד תחילת שנות האלפיים" ובוחן כיצד השפיעה הפעילות הדיפלומטית הישראלית על עיצובו של זיכרון השואה בישראל ובעולם. לפניכם שיחה בשניים אודות שתי זירות, השונות מהותית האחת מן השניה אך בהחלט גם מתכתבות בינהן- בשרשרת הדורות שלאחר המלחמה ובצל הזיכרון האפל ההוא. עדי קנטור הינה חוקרת גרמניה ואנטישמיות במכון למחקרי ביטחון לאומי, ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. תום אשד הינו דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים. קנטור ואשד נמנים בצוות שני פרויקטי המחקר במכון העוסקים בתופעת האנטישמיות בת זמננו.

לרגל פרסום המחקר המיוחד של המכון בשיתוף הסוכנות היהודית, הבוחן ומנתח גילויי אנטישמיות במסגרת השיח הפוליטי במערב אירופה, חוקרי המכון שחר עילם ועדי קנטור, משוחחים על גל האירועים האנטישמיים שהתפרץ בעקבות מבצע "שומר החומות": מה עומד ברקע לגל האנטישמיות האחרון? מהם שורשי התופעה באירופה וכיצד היא באה לידי ביטוי במערב היבשת? מה המכנה המשותף לגילויי האנטישמיות באירופה וברחבי העולם כיום? כיצד ניתן להיאבק ביעילות בתופעה בפעילות ציבורית וברשתות החברתיות, וכן להתמודד עם הנטייה לאנטישמיות בקרב חוגים פוליטיים? לקריאת הפרסום המלא: https://www.inss.org.il/publication/?ptype=402