פודקאסט

פרק 285  

ב-8 במארס 2024 צוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי. בישראל, היה יום זה מהול בתחושות קשות – שנת 2023 תיזכר כשנה הטראגית ביותר עבור החברה הישראלית מאז הקמתה, ובפרט עבור נשים ישראליות: ב-7 באוקטובר נאנסו, נטבחו, ונשרפו על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו כ-326 נשים ישראליות ונלקחו בשבי כ-92. כיום מצויות, בין חיים למוות בשבי החמאס, כ-19 נשים. בימים שבהם עורף וחזית מתערבבים ומאות אלפי נשים מוצאות עצמן באחת מפונות מבתיהן ודואגות לבדן לביטחון ולכלכלת המשפחה נותר לשאול: מהי תמונת המצב של נשים בישראל לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר? מה ניתן לומר על תפיסת ביטחונן האישי ועל חוויותיהן בזמן המלחמה? במה שונות החוויות הללו מאלה של גברים? מדוע חשוב לדון בשוני זה והאם המאורעות אכן מהווים נקודת מפנה לעתיד לבוא מבחינת תפקידן של נשים בחברה הישראלית, ובפרט בצה"ל? ואיך כל אלו מתחברים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? חוקרת המכון עדי קנטור משוחחת בנדון עם חוקרות המכון: אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ד"ר עידית שפרן גיטלמן וענת שפירא, כמו גם עם אלונה קליש, תלמידת המכינה הקדם-צבאית חולית, המיועדת לגיוס לצה"ל.

פרק 297

בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימתית בעזה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר כלל לא קיבלה התייחסות בדיון? מה ההשלכות המשפטיות עבור ישראל? ומה ההמלצות להמשך ההתמודדות עם ההתדיינות המשפטית בנושא והשלכותיה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

פרק 277  

הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק – ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם – ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide – וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל

פרק 273

חוקרת המכון, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, מנתחת את תמונת המצב בחזית המשפטית שנפתחה נגד ישראל, תוך כדי המלחמה בעזה: אילו גופים בינלאומיים פרסמו הודעות או פתחו בחקירה נגד הפעולות הצבאיות של ישראל? מהן הערכאות הבינ״ל הפועלות בנושא ואילו השלכות עלולות להיות להחלטותיהן? כיצד הליכים אלה משליכים על מצבה של ישראל בזירה הבינ״ל, ובפרט על היחסים עם ארה״ב, תוך כדי הלחימה בעזה וגם אחריה?

פרק 269

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, דן עם החוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ופרופ' קובי מיכאל – בעסקת החטופים השנויה במחלוקת שנחתמה מול חמאס. מה חושבים מומחי המכון על תנאי העסקה? כיצד ניתן להסביר את תוצאות סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי, לפיו העם חלוק בדעתו בנוגע לעסקת החטופים – והאם אחת הסיבות להתנגדות לעסקה קשורה למחאה ששררה בישראל טרם המלחמה? מהם קווי הדמיון והשוני בין העסקה הנוכחית לבין עסקאות קודמות בישראל ובעולם? וגם – כיצד יראה המשך המערכה אחרי תום ההפוגה, והאם יש אפשרות שההפוגה תהפוך להפסקת אש ארוכת טווח?