צחצוח חרבות ומפגני עוצמת טילים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על צחצוח חרבות ומפגני עוצמת טילים

צחצוח חרבות ומפגני עוצמת טילים

מבט על, גיליון 63, 16 ביולי 2008.

עקבו אחרינו בגוגל
English
יפתח שפיר

ב- 9 ביולי הודיעו כלי התקשורת האיראנים על שיגור תשעה טילים מסוגים שונים, במסגרת תרגיל של משמרות המהפכה שכונה "הנביא הגדול 3". תרגיל הזה הוצג כתרגיל של כוחות הצי וחיל האוויר של משמרות המהפכה (הגוף האחראי על הפעלת הטילים ארוכי הטווח של איראן). התרגיל החל ב- 8 ביולי, כמעט במקביל לתרגיל ימי של ציי ארה"ב ובריטניה במפרץ הפרסי, מול חופי בחריין. המאמר בוחן את העובדות והמשמעויות הנגזרות מהתרגיל המדווח הזה.


ב- 9 ביולי הודיעו כלי התקשורת האיראנים על שיגור תשעה טילים מסוגים שונים, במסגרת תרגיל של משמרות המהפכה שכונה "הנביא הגדול 3".Payambar-e Azam 3)). ה תרגיל הזה הוצג כתרגיל של כוחות הצי וחיל האוויר של משמרות המהפכה (הגוף האחראי על הפעלת הטילים ארוכי הטווח של איראן). התרגיל החל ב- 8 ביולי, כמעט במקביל לתרגיל ימי של ציי ארה"ב ובריטניה במפרץ הפרסי, מול חופי בחריין.

לא נמסרו כל פרטים על התרגיל עצמו, ועל הכוחות המשתתפים בו – פרט לשיגור הטילים ביומו השני של התרגיל. לדברי האיראנים נוסו 9 טילים בו זמנית. אלו כללו טילי זלזאל ופאתח לטווחים של 400 ק"מ ו-170 ק"מ, בעלי יכולת דיוק משופרת, וכן טיל שהאב-3 משופר, שטווחו מגיע ל-2000 ק"מ. בהמשך הציגו תחנות הטלוויזיה ואתרי האינטרנט צילומים של השיגורים. בצילום אחד נראה שיגור טיל שהאב -3, ובאחר – נראה שיגור בו זמני של ארבע או חמש רקטות כבדות.

בהודעות האיראניות היתה מידה של הגזמה. ראשית, הטיל ארוך הטווח ששוגר נראה זהה לטילים שצילומיהם הוצגו כבר בעבר. מבחינה טכנולוגית לא סביר שטווחו של טיל כזה יוארך מכ-1300 ק"מ עד כדי 2,000 ק"מ בלי שינויים מרחיקי לכת במבנה הטיל.
שנית, הנתונים שדווחו לגבי הטילים האחרים גם הם מוגזמים. רקטות הזלזאל-2 מוכרות כרקטות ארטילריות (לא מונחות) לטווח של כ-200 ק"מ, ואילו טיל הפאתח הוא כנראה דגם של אותה רקטה, בתוספת יכולת הנחייה חלקית, וטווחו אף הוא אינו עולה על כ-200 ק"מ. בשני המקרים מדובר בנשק לא מדויק, המיועד להרעשה כללית של מטרות גדולות, כבסיסים צבאיים או ערים.

שלישית, משקיפים חדי עין הבחינו בדמיון הרב בין השיגורים שהוצגו הפעם, לבין השיגורים שהוצגו במסגרת תרגיל "הנביא הגדול 2" בנובמבר 2006 ואף הצביעו על אפשרות שחלק מן הטילים שנראו בתמונות, נוספו אליהן באמצעות תכנת עיבוד תמונות.
אכן בהיבט הטכני, נראה ששוב חזינו ברוב מהומה על לא מאומה. טיל השהאב-3 שהוצג, מסוגל אמנם להגיע למטרות בשטח ישראל. טילים אלו, המיועדים לשאת ראשים גרעיניים לכשיהיו לאיראנים כאלה, נושאים כיום ראש קרבי קונוונציונאלי של כמה מאות ק"ג חנ"מ (חומר נפץ מרסק). לא ידוע כמה טילים כאלה ישנם בסד"כ המבצעי האיראני, אך מספרם מוערך בעשרות בודדות.

גם בהיבט הטקטי לא היה שום ייחוד באירוע שיגור הטילים. מה שהוצג בטלוויזיה לא נראה כניסוי טכני, אך גם לא היה תרגיל מבצעי: לא נראה כאן תרגול בפריסת סוללות טילים, שיגור מהיר, או דילוג לעמדות חליפין. לא נראה שהשיגור היה משולב באמת בתמרון צבאי כלשהו. אדרבא – הכל נראה כמפגן צבאי, המיועד להרשים את הצופים בו.

אולם ברקע הדברים מסתמנת מגמה מדאיגה של צחצוח חרבות גובר והולך. התרגיל לווה בהכרזות לוחמניות מצד מנהיגים איראניים. מפקד משמרות המהפכה האיראניים – הגנרל חוסין ג'עפרי (שנכנס רק לאחרונה לתפקידו) הכריז כי מטרת התרגיל היא "להראות שאנו מוכנים להגן על שלמות האומה האיראנית", ודובר אחר הצהיר כי "אם וושינגטון ותל אביב טיפשות דיין אפילו כדי לשקול תקיפת איראן, תגובתנו הראשונה תהיה מכוונת לישראל ולאינטרסים האמריקנים במפרץ הפרסי ולהעלותם באש"

האיראנים אינם פועלים בחלל ריק. נראה כי התרגיל המתוקשר נועד להגיב על מה שנתפס בעיניהם כאיומים אמריקנים וישראלים לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים. ב-2 ביולי אמר הנשיא בוש, במהלך ביקורו בגרמניה, כי אם הדיפלומטיה תכשל "כל האופציות על השולחן". אמנם הוא הוסיף ואמר כי מבחינת ארה"ב האופציה הראשונה היא אמנם לפתור את הבעיה באופן דיפלומטי, אך הצהרתו זו נתפסה כאיום מוסווה לשימוש בכוח, בפרט על רקע העובדה שארה"ב איננה מקיימת שיחות ישירות עם איראן. אמירתו זו הזכירה לרבים הצהרות דומות במהלך שנת 2002, ערב פרוץ המערכה בעיראק.

מן הצד הישראלי גברו מאוד בשנה האחרונה הסימנים המעידים כביכול על כוונת ישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן באופן עצמאי. המהלך הבולט ביותר לאחרונה היה הדיווח על כי במהלך חודש יוני ביצע חיל האוויר הישראלי תרגיל רחב היקף מעל הים התיכון. על פי המדווח השתתפו בתרגיל זה מעל 100 מטוסי קרב מדגמי F-15 ו- F-16, וכן מטוסי תדלוק ומסוקי חילוץ, אשר טסו למרחק של כ-1400 ק"מ – מרחק הדומה למרחק בין ישראל למתקן ההעשרה האיראני בנתאנז. תרגיל זה נתפס על ידי כל המשקיפים הן כאימון בתקיפת מטרות באיראן, והן כמסר הרתעתי מובהק, על כי תקיפה כזו אפשרית הן מבחינה טכנית--צבאית, והן מבחינה פוליטית.

במקביל התרבו הצהרות מצד בכירים בישראל על הצורך לתקוף את איראן. מדבריהם עולה כי התפיסה המתגבשת בישראל היא שתקיפת איראן היא בלתי נמנעת, והשאלה היחידה השנויה במחלוקת היא שאלת העיתוי – האם להמתין עד שאיראן תחצה קו אדום כלשהו, או שמא יש להזדרז ולתקוף כל עוד הנשיא בוש מכהן. היו אף פרשנים שטענו, כי ארה"ב מעדיפה שישראל תהיה זו שתתקוף את איראן – זאת על אף ההנחה כי במקרה של תקיפה, תגיב איראן הן כנגד ישראל והן כנגד ארה"ב ללא קשר לזהות התוקף עצמו.

מעגל זה של הצהרות והצהרות שכנגד, מביא את האזור לסף מסוכן, גם אם איש מן הצדדים אינו מעוניין בהסלמת העימות עד כדי שימוש בנשק. מי שיושב על כס ההנהגה באיראן, תהיה זהותו אשר תהיה, איננו יכול להתעלם מהתפתחויות אלו, ועליו להתייחס אליהן במלוא החומרה. על רקע זה יש לראות את הפגנת הכוח האיראנית כניסיון להעביר מסר הן לישראל והן לארה"ב, כי איראן תהיה מסוגלת להגיב. אולם, בעיקרו של דבר, נועד מפגן השיגורים לצרכי פנים. יש להניח שהאיראנים יודעים היטב, כי בעוד שהצהרות מנהיגיהם נבחנות בקפידה, איש בוושינגטון או בירושלים אינו מתרגש ממפגן הזיקוקים בשמים. התמונות כוונו,כנראה, להרגיע את האזרח האיראני החרד, ולעודד את רוחו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.