הסוגיה האיראנית, פברואר 2013 – מתן ללא משא? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הסוגיה האיראנית, פברואר 2013 – מתן ללא משא?

הסוגיה האיראנית, פברואר 2013 – מתן ללא משא?

מבט על, גיליון 409, 4 מארס 2013

עקבו אחרינו בגוגל
אפרים אסכולאי
השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר 2013 היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, ה-טלגרף הבריטי פרסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב ויאמץ מדיניות של "הכלה", ובכך למעשה מקבל את העובדה שלא ניתן למנוע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית. המחבר בוחן התפתחויות אלה ומגיע למסקנה, כי אין מנוס מלהסיק שלא צפויה פעולה מלחמתית נגד איראן. העולם (שמיוצג דרך מדינות אלה) אינו רואה בהצטיידות בנשק גרעיני "עילה למלחמה".

השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר 2013 היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבי"ל לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, עיתון ה-טלגרף הבריטי פירסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב ויאמץ מדיניות של "הכלה", ובכך למעשה מקבל את העובדה שלא ניתן למנוע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית. 1

 אבל אתקדם לפי הסדר. מי שיקרא בתשומת לב את דוח סבא"א האחרון, לא יוכל שלא להסיק שאיראן חותרת ללא לאות להתקדם לנקודת הפריצה, ולהשיג בצורה מהירה יכולת לנשק גרעיני. נסכם בקצרה את המצב באיראן נכון לזמן זה: ברשות איראן כיום כ-9000 צנטריפוגות להעשרת אורניום מהסוג הישן יותר, של IR-1, הפועלות במתקן שלה בנתנז. צנטרפוגות אלה מעשירות אורניום הקספלואורידי לדרגה של 3.5% (אורניום-235), ואיראן צברה עד עתה יותר מ-8 טון מחומר זה. 

פורדו, שם מתבצעות חלק מפעילויות ההעשרה, הוא מקור נוסף לדאגה. במתקן קטן אך מוגן היטב זה, מתקרבת לסיומה התקנה של כ-2700 צנטרפוגות גז נוספות. מתוך אלה, כ-700 צנטרפוגות משמשות להעשרת אורניום לדרגת 19.75%, בעוד ששאר הצנטרפוגות כנראה אינן תפעוליות עדיין. בשני אתרי ההעשרה, איראן ניצלה חלק ממלאי האורניום שלה שמועשר ל-3.5%, על מנת להפיק 280 ק"ג של אורניום המועשר לדרגת 19.75%. 250 ק"ג של חומר כזה נחשבים כמספיקים על מנת לייצור, דרך העשרה נוספת לדרגת 90%, ליבה אחת של nתקן נפץ גרעיני. אולי בשל האפקט הפסיכולוגי של עודף זה, איראן העבירה כ-111 ק"ג לאיספהאן, לייצור דלק גרעיני עבור כור המחקר בטהרן. 

ברגע שאיראן תחליט להשתמש בכל מלאי האורניום המועשר לדרגת 3.5% שבידיה, ובכל הצנטרפוגות שעומדות לרשותה על מנת להעשיר עוד את המלאי לדרגת 19.75% ואז לדרגה הצבאית של 90%, סביר שיהיה ביכולתה להשיג את 25 ק"ג האורניום המתכתי הדרושים לליבת פצצה גרעינית ראשונה בתוך פחות משישה חודשים, וכן ליבות נוספות בתוך פרקי זמן קצרים יותר. מתוך מלאי האורניום 3.5% הנוכחי שברשותה ניתן יהיה ליצור 5 עד 6 ליבות. אומדני זמן אלה עתידים להיות קצרים יותר, לנוכח העובדה שאיראן החלה בהתקנת סוג חדש ויעיל יותר של צנטרפוגות, ובמידה שהיא תעשה שימוש בחלק כלשהו ממלאי האורניום 19.75% שברשותה. 

 מקביל לפעילותה במסלול העשרת האורניום, איראן התקדמה בצורה ניכרת בפיתוח מסלול נוסף לנשק גרעיני - מסלול הפלוטוניום. הבנייה של כור אורניום טבעי מים כבדים בהספק של 40 מגה-ואט מתקדמת, והאיראנים דיווחו לסבא"א שהם מצפים להשלים את בניית הכור ברבעון הראשון של 2014. כאשר הכור "יהפוך קריטי" בנקודה זו, פירוש הדבר שהוא יגיע לנקודת האל חזור במסלול הפלוטוניום, שכן מתקפה צבאית על כור פעיל נחשבת לא קבילה בנורמות הבינלאומיות. למרות שיידרשו כשנתיים כדי שהדלק הגרעיני מכור זה יהיה מוכן להפרדה, וזמן נוסף עד שניתן יהיה להפיק ליבת פלוטוניום, עדיין מדובר במצב עניינים מעורר חשש. מה שעורר את תשומת לב העולם היו תמונות לווין של קיטור היוצא ממערכת הקירור במתקן הפקת המים הכבדים באראכ. אולם מתקן זה פועל כבר כמה שנים, כך שאין בתצפית זו דבר חריג. 

אלו היו פני הדברים ערב השיחות באלמטי בין מדינות ה- P5+1 לבין איראן, שהתקיימו ב-26 ו-27 לפברואר 2013. למרות שלא ידועים כל פרטי ההצעה שמדינות ה-P5+1 הניחו על השולחן, היתה זו הפעם הראשונה שדרישת מועצת הביטחון להשעיית העשרת האורניום לא זכתה להתייחסות, ושהדרישה המקבילה להשעיית פעילויות הקשורות לפלוטוניום כפי הנראה אפילו לא עלתה. זוהי פריצת דרך משמעותית עבור האיראנים, בעוד שהצד השני בסך הכל הרוויח מעט יותר זמן בעקבות הדרישה שההעשרה לדרגת 19.75% תופסק והמלאי יפוזר. מתוך הדברים שלא נאמרו, ניתן להבין שאיראן יכולה להמשיך להעשיר אורניום (ל-3.5%), וכי איראן יכולה להמשיך בבניית הכור באראכ, כאשר בתמורה להסכם עמה, יוקלו חלק מהסנקציות. קשה לדמיין למה ציפו מדינות ה-P5+1 להשיג עם הסכם כזה, למעט אולי הכרזה אופטימית כי "המגעים" כפי הנראה עובדים, וכי הן ימשיכו לפעול בערוצים אלה. שר החוץ האיראני אפילו אמר שהקשרים בין איראן לארצות הברית עשויים להשתפר משמעותית כתוצאה מ"המסת הקרח". הישג כזה יהיה ניצחון גדול לאיראן, שכן היא כבר הוכיחה שהיא יכולה לשאת את הסנקציות הנוכחיות בעודה ממשיכה בתכניתה הגרעינית. איראן תשמר את כל יכולותיה הטכניות ואת האפשרות להמשיך לפתח אותן, וכל הסכם יעצור הטלת סנקציות חדשות או מתקדמות שעשויות ללחוץ על איראן להיענות לדרישות מועצת הביטחון. 

ואילו כאן, בעיתוי מושלם ועם חזון ברור לעתיד, מופיע מאמר ב-טלגרף הבריטי שנכתב בידי שר החוץ של בריטניה לשעבר, וממליץ על גישת ה"הכלה". כאשר בוחנים את העמדות של חברי מדינות ה-P5+1, ובייחוד את עמדותיהן של ארצות הברית, רוסיה וסין, אין מנוס מלהסיק שלא צפויה פעולה מלחמתית נגד איראן. העולם (שמיוצג דרך מדינות אלה) אינו רואה בהצטיידות בנשק גרעיני "עילה למלחמה". עמדה זו מומחשת היטב בהתקדמות שעושה צפון קוריאה בפיתוח נשק גרעיני בשני המסלולים, כאשר הסנקציות הן האמצעי החמור ביותר שהעולם מוכן לנקוט לנוכח המצב. אם משליכים ממקרה קוריאה למצב של איראן, לא ניתן אלא להסיק שההכלה היא הכיוון, כאשר איראן תהפוך, אם לא תחול תפנית דרסטית, למדינה בעלת יכולת גרעינית בעתיד הלא רחוק. 

_______________________

1. Eeven if Iran gets the bomb, it won't be worth going to war; Containment is a better response than conflict in dealing with a country we have long mishandled, by Jack Straw, The Telegraph, February 25, 2013. http://www.telegraph.co.uk/news/politics/9892742/Even-if-Iran-gets-the-Bomb-it-wont-be-worth-going-to-war.html
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.