איראן במאמץ דיפלומטי-כלכלי חובק עולם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על איראן במאמץ דיפלומטי-כלכלי חובק עולם

איראן במאמץ דיפלומטי-כלכלי חובק עולם

בחודשים האחרונים יצאה איראן למסע לשיפור מעמדה בקרב מדינות שונות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית שאינן מזוהות עם המערב. אך האם הדבר יסייע לה לפרוץ את הבידוד העולמי ואת משטר הסנקציות?

מבט על, גיליון 1761, 4 בספטמבר 2023

English
סימה שיין
יאיר צוקרמן

בחודשים האחרונים איראן נמצאת בעיצומו של מסע דיפלומטי שתכליתו לפרוץ את הבידוד הבינלאומי ואת משטר הסנקציות. במסגרת זו, איראן חותרת להתקבל לארגונים בינלאומיים המאתגרים את הדומיננטיות המערבית. היא התקבלה סופית לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) ביולי השנה, ובימים אלה הוזמנה להצטרף לארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה). בנוסף, נשיא איראן ומספר שרים ביקרו  באסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, במאמץ להדק קשרים מדיניים ואף צבאיים וכלכליים. מהלכים אלה, לצד שיתוף הפעולה ההדוק עם רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה, וכן חידוש היחסים עם מדינות המפרץ, מסייעים לשיפור דימויה של איראן כמדינה לגיטימית ומוצגים על ידי המשטר, גם כלפי פנים, כאמורים לחזק  את כלכלתה ולאתגר את וושינגטון – ובעיקר לכרסם במדיניות הסנקציות האמריקאית. אולם, בשלב זה, המאמצים אינם מביאים לשיפור במצב הכלכלי החמור באיראן או לצמצום הניכור של חלקים גדולים בציבור האיראני מהמשטר.    


בשנה האחרונה ניכר מאמץ איראני אינטנסיבי לקידום היחסים המדיניים והכלכליים שלה בזירה הבינלאומית. מאמץ דיפלומטי זה בא לידי ביטוי הן בהתחברות לארגונים בינלאומיים, שארצות הברית אינה חלק מהם, והן בקידום "מדיניות השכנות הטובה" שאותה הגדיר הנשיא אבראהים ראיסי כמיועדת לשיפור יחסי איראן בעיקר עם שכנותיה במפרץ, וה"מדיניות כלפי המזרח", בדגש על רוסיה וסין.

במסגרת חבירה לגופים בינלאומיים העשויים להוות, בראיית איראן, אלטרנטיבה לסדר העולמי בהובלת ארצות הברית ואירופה ולכן גם לסנקציות הכלכליות הישירות עליה, טהראן השקיעה בשנה האחרונה מאמץ להצטרף לארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה). במהלך ההכנות להתקבלותה הפעילה איראן מסע דיפלומטי נרחב בקרב השותפות לארגון, ובראשן רוסיה וסין. מדינות אלה, המתנגדות עקרונית לסדר עולמי חד-קוטבי בהובלת המערב ולהפעלת סנקציות אמריקאיות על איראן, תמכו בהצטרפותה. גם ביקורו של שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן בדרום אפריקה ופגישתו עם עמיתתו שם עסקו בנושא, כמו גם בהרחבת שתוף הפעולה הבילטרלי בין המדינות. כבר ביולי האחרון השתתף מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי האיראנית (SNSC), עלי אכבר אחמדיאן, בפגישת היועצים לביטחון לאומי של קבוצת ה-BRICS שהתקיימה ביוהנסבורג, שם חזר והדגיש את הבקשה האיראנית להצטרף לפורום. פסגת מדינות ה-BRICS שהתקיימה ב-22-24 באוגוסט בדרום אפריקה, שאליה הוזמנה גם איראן כמשקיפה ויוצגה על ידי הנשיא ראיסי, אכן קיבלה החלטה להזמין שש מדינות להצטרף לארגון בתחילת 2024, ביניהן גם איראן, נוסף לארגנטינה, מצרים, אתיופיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. סין ורוסיה רואות בארגון אלטרנטיבה כלכלית ריאלית למערב וגם רואות בהצטרפותן לשורותיו של מדינות, דוגמת איראן וערב הסעודית, דרך לחזק את האינטגרציה בין מדינות מייבאות ומייצאות נפט, כחלק ממדיניותן העקרונית המתנגדת להפעלת סנקציות.

כתבה על המצטרפות החדשות ל-BRICS

הצטרפות איראן לארגון ה-BRICS מהווה לכן הישג חשוב עבורה, שכן יאפשר לה ליהנות מאלטרנטיבה כלכלית למדיניות הסנקציות, חלקית לפחות, הגם שאינה מהווה מסלול ממשי לעקיפתן. סביר כי המצטרפות החדשות האחרות ימשיכו בקו המבדל בין שותפות מדינית לכלכלית. כמו כן, חלק המדינות החברות ואלה שאולי יצטרפו כעת לארגון נמנעות מלשתף פעולה עם איראן בתחום הכלכלי – דווקא בשל הסנקציות המוטלות עליה. כך או כך, הקבלה לארגון ה-BRICS תאפשר לאיראן לנסות ולאתגר את הדומיננטיות המערבית כפי שכבר התברר בפגישה שנערכה במהלך הועידה בין הנשיא ראיסי לנשיא סין. כמו כן, איראן מקווה שהשימוש בבנק החדש של BRICS – NDB - יאפשר לעקוף את מערכת הסליקה האירופית של ה-SWIFT, שאיראן מודרת ממנה כחלק מהסנקציות.

ההישג בעצם ההצטרפות לארגון מצטרף להישג איראני קודם - קבלתה לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO - Shanghai Cooperation Organization) באופן רשמי ביולי האחרון, לאחר שנים של השתתפות כחברה שלא מן המניין ולאחר שחתמה על כתב התחייבות בספטמבר 2022. מדובר בארגון לבניית אמון ושיתוף פעולה בתחומי הביטחון, הכלכלה והתרבות, שחברות בו חברות מלאה סין, רוסיה, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קזחסטן, קירגיזסטן, הודו, פקיסטן, ועתה גם איראן. חברותה בארגון תפתח בפניה הזדמנויות לקדם אינטרסים כלכליים בעיקר, והיא כבר הספיקה להעלות לסדר היום הצעה לגיבוש מכניזם לביטחון ימי, אשר הוצג בפגישה של שרי ההגנה של הארגון שהתקיימה בהודו באפריל האחרון.

במקביל לכל אלה, בחודשים האחרונים נערך מסע דיפלומטי רחב היקף במדינות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. לאחר ביסוס הקשרים במסגרת מדיניות "השכנות הטובה" עם מדינות המפרץ ובעיקר חידוש היחסים הדיפלומטיים עם האמירויות וערב הסעודית, מנסה איראן לקדם שיתופי פעולה כלכליים שיתאפשרו גם בעוד הסנקציות האמריקאיות עליה בתוקף. איחוד האמירויות הזמינה את איראן לוועידת הרכבות השנתית במזרח-התיכון שנערכה באבו דאבי, ובחודש מאי נפגש שר האוצר האיראני עם מקבילו העומאני כדי לדון בשילוב חברות איראניות באזורי המסחר במפרץ.

במסגרת המאמץ הדיפלומטי האיראני כלפי מדינות באפריקה, ביקר ביולי האחרון נשיא איראן ראיסי בקניה, אוגנדה וזימבבווה. היה זה ביקור ראשון של נשיא איראני ביבשת מזה 11 שנה, והוא הגדירו כ-"מסע להרחבת העומק האסטרטגי האיראני". המסע השתלב באופן הדוק עם האינטרסים של המדינות שבהן ביקר, בעיקר בתחום הכלכלי. במהלך הביקור נחתמו עשרות מזכרי הבנות בתחומי התקשורת, הדיג, החקלאות והתרופות.

ביקור נשיא איראן באמריקה הלטינית

עוד קודם לכן, בתחילת יוני, שהה שר החוץ האיראני בסודאן, שם קיים דיונים עם מקבילו על אודות אפשרות לחידוש היחסים הדיפלומטיים שנותקו בשנת 2016 בעקבות המתקפה על שגרירות ערב הסעודית בטהרן. לאחר מכן נפגשו השניים בוועידת המדינות הבלתי-מזדהות באזרבייג'ן ודנו בחידוש היחסים "בהקדם האפשרי". מגמת חיזוק היחסים בין איראן לסודאן החלה עם נפילתו של שליט סודאן, אל-באשיר, וגברה לאחר השבת היחסים הדיפלומטיים בין ערב הסעודית לאיראן לסדרם במארס האחרון. הידוק היחסים עם סודן עשוי לאפשר לאיראן דריסת רגל בים האדום, כחלק מהחשיבות שהיא מייחסת לאזור קרן אפריקה. במקביל התקיימו מגעים בין איראן למצרים בתיווך עיראקי וירדני, בניסיון לבחון אפשרויות לשיפור הקשרים, בשלב זה ללא התקדמות משמעותית.

אמריקה הלטינית היא אזור משמעותי נוסף למאמץ האיראני להרחבת ההשפעה, ושם מנסה איראן לקדם קשרים כלכליים וצבאיים גם עם מדינות המצויות בעימות עם וושינגטון, דוגמת ונצואלה. הנשיא ראיסי יצא ביוני האחרון לביקור בוונצואלה, ניקרגואה וקובה בליווי שרי החוץ, הנפט, ההגנה והבריאות. במהלך ביקורו בקראקס, השקיע ראיסי רבות בחיזוק השותפות עם משטרו של ניקולס מדורו. בביקור נחתמו 25 מזכרי הבנות בתחומי האנרגיה, המסחר, הפיתוח התעשייתי, התרבות והמחקר המדעי, כחלק מהסכם שיתוף פעולה ל-20 שנה בין המדינות. הן ונצואלה והן איראן מתמודדות עם הסנקציות מערביות, וכך הפכה ונצואלה כר פורה לשיתופי פעולה בתחום ייצוא נפט וחלקי חילוף. שתי המדינות אף השיקו חברת משלוח ימית משותפת, והרחיבו את שיתוף הפעולה בתחומים רחבים אף יותר ובכללם חדשנות וטלקומוניקציה. מלבד וונצואלה, כלל הביקור את ניקרגואה וקובה. בשתי המדינות נחתמו הסכמים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיפלומטיה, התקשורת והמשפט.עם בוליביה סיכמה איראן על אודות משלוח מל"טים מתוצרתה למאבק בהברחת סמים ושמירת הגבולות.

גם במזרח הרחוק בולטת פעילותה הדיפלומטית של איראן. משרד החוץ היפני דיווח כי פגישת שרי החוץ של שתי המדינות שנערכה בחודש אוגוסט, לראשונה מזה שנים, עסקה בהמשך שיתוף הפעולה בתחומי הרפואה, הסביבה והפחתת סיכונים לאסונות, וכן בסוגית הגרעין והמלחמה באוקראינה. באינדונזיה ביקר הנשיא ראיסי בחודש מאי, וגם שם חתם עם הנשיא האינדונזי ג'וקו וידודו על הסכמי סחר.

לסיכום, ממשלת ראיסי רשמה שנה דיפלומטית אינטנסיבית, בהתאם לתוכנית סדורה לשיפור יחסים - במעגל הקרוב של המדינות השכנות, כמו גם לחיזוק קשרים עם "הדרום הגלובלי" והפנייה מזרחה - שעליה הכריז הנשיא. בשונה מהעבר, מדינות במפרץ, באפריקה ובאמריקה הלטינית פתוחות יותר לרעיון של "לעשות עסקים" עם איראן ולקבלה כשותפה דיפלומטית וכלכלית לגיטימית. ברמה ההצהרתית מדובר בתהליך שתרם לשיפור מעמדה של איראן בזירה הבינלאומית וליציאתה מהבידוד הבינלאומי. התפתחות זו היא חלק מהסדר העולמי המשתנה בהובלתן של סין ורוסיה, המצויות בעימות עם ארצות הברית ומנסות לקדם עולם רב-קוטבי תוך צמצום כוח ההשפעה של וושינגטון. אולם, בפועל, תרומתם של מהלכים איראניים אלה לשיפור משמעותי במצב הכלכלי הקשה במדינה מוטלת בספק, בוודאי בטווח הקצר, בין השאר משום שחלקן עדיין מצייתות לסנקציות האמריקאיות ובכל מקרה, נדרש זמן ממושך לגיבוש עסקות עם איראן בשל ביורוקרטיה איראנית. גם היכולת לתרגם פתיחות בינלאומית זו לשיפור הקשר בין הציבור למשטר לא נראית בקלפים בעת הנוכחית, באשר המשטר ממשיך לפגוע בזכויות האדם ולאכוף חוקים שאליהם מתנגדים בציבור, דוגמת עטית החיג'אב.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןאיראן – פניםאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
יחסי ישראל-ארה"ב: ברית במבחן?
22 בדצמבר, 2025
16:30 - 13:30

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מערכת לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי תלת-ממדי
הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא בעל חשיבות רבה למדינת ישראל הן בהיבטים אזרחיים שונים והן בהיבטים צבאיים-ביטחוניים, כמפורט בהמשך. מסיבה זו אנו סבורים כי על מדינת ישראל ליזום פיתוח עצמאי ולעודד את התעשיות המקומיות ואת מוסדות האקדמיה הקשורים למחקר ופיתוח בנושאי מערכות LiDAR לפעילות משותפת של פיתוח מערכות אלו למגוון יישומים, בשילוב גורמים מקומיים וגורמי חוץ אמינים. מכיוון שרכיבי ה-LiDAR פגיעים לשיבוש או למתקפות סייבר, עם פוטנציאל לנזק לתשתיות קריטיות כמו מתקני תעשייה וביטחון, יש לשקוד על פיתוח אמצעי הגנה יעילים למערכות אלו. 
08/01/26
מערכות הגנה אווירית באיראן
איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.
25/12/25
מטוסים מתחת לרדאר: מנגנוני עקיפת הסנקציות על התעופה האיראנית
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר – המאפשר לו לשמר תפקוד, לממן את שלוחיו באזור ולהפגין עמידות מול הלחץ הבינלאומי. תעשיית התעופה היא חוליה אחת בלבד במערך עקיפה רחב הרבה יותר, הכולל סחר בנפט, זהב וטכנולוגיות דו-שימושיות, אך היא מדגימה בבירור את השיטה: שילוב מתוחכם בין מדינה, שוק ומחתרת, הפועלים במרחבים רגולטוריים אפורים ומשבש את מאמצי האכיפה הגלובליים של הסנקציות הכלכליות.
17/12/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע