מבט על

ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...

ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...

חזבאללה המובס נתון בסד לחצים מתגבר נוכח המאמץ הצבאי הנמשך של צה"ל לגרוע את יכולותיו, המקשה על שיקומו; התפרקות הציר השיעי; ובמיוחד הדרישה ההולכת ומתבססת מבית ומחוץ לפירוק הארגון מנשקו. חזבאללה, הדבק בזהותו כארגון התנגדות, לא מוכן לוותר על מעמדו ומטרותיו ומכריז כי לא יתפרק מנשקו, אך במקביל נוקט מהלכים שיאפשרו פסק זמן לשיקומו. על ישראל להתמיד בפעילותה הצבאית כדי לנצל את ההזדמנות להחלשת חיזבאללה, בתאום עם ארצות הברית, ולקדם מאמצים מדיניים, כלכליים ותודעתיים נגד הארגון בזירה האזורית והבינלאומית. בד בבד, מוצע לפתח ערוצי קשר להנהגה...

השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שיתקיים כשנה ושבעה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוא מועד ראוי לבחינה וניתוח של הנתונים על אודות חללי צה"ל ולמידה מהם. מאמר זה מציג נתונים על חללי צה"ל אשר מסרו נפשם במערכה זו, לזכרם ולכבודם.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקש משרד ההגנה האמריקאי לבצע הערכה מקיפה של המלחמה והזמין לא פחות מ-37 מחקרים נפרדים בנושא, כולל דוח בן שבעה כרכים על מערכות נשק, שהוא עדיין מסווג. הלקחים שהופקו מהצלחות ישראל בשדה הקרב יעצבו בהמשך את הדוקטרינה הצבאית של ארצות הברית, וישפיעו ישירות על פיתוח תורת הלחימה של "קרב אוויר-יבשה" ו"חמש מערכות הנשק הגדולות" - מסוקי אפאצ'י, רק"מ בראדלי, מערכות טילי פטריוט, טנקי אברמס ומסוקי בלאק הוק. פיתוחים אלה, בשילוב גישות מבצעיות חדשות שהדגישו מהירות, כוח אש ותיאום בין הכוחות, יגדירו מחדש את הלוחמה המודרנית....

הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.  

במאמר זה נטען כי גישת ממשל ביידן למשבר החטופים בין ישראל לחמאס העצימה שלא במתכוון את כוחו של חמאס והאריכה את המשא ומתן. אמנם כוונת הממשל הייתה לאזן בין דאגות הומניטריות לדיפלומטיה, אולם הביקורת הפומבית שלו על הפעולות הצבאיות של ישראל והלחץ שהפעיל עליה לצמצם את עוצמת הלחימה, היו מבחינת חמאס איתות לכך שיוכל לעכב את השיחות ולסרב לוויתורים. חמאס ניצל זאת לחיזוק מעמדו, תוך שימוש בתקשורת, בתעמולה ובלחץ בינלאומי כדי לתבוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור אסירים מבתי הכלא בישראל. לעומת זאת, העמדה האגרסיבית יותר של ממשל טראמפ בשילוב הלחץ הצבאי...

בפני ישראל שלושה נתיבים אסטרטגיים אפשריים להשגת מטרות המלחמה: כיבוש רצועת עזה והחלת משטר צבאי; מצור על הרצועה, כשחמאס מוחלש ומורתע: הסכמה לדון בהצעה הערבית לשיקום וייצוב הרצועה ולכינון שלטון חלופי בה. מבין השלושה, הנתיב הדיפלומטי – דיון בהצעה הערבית הוא היחיד העשוי לקדם את מטרות המלחמה במחירים נמוכים יחסית, אך משום  שהמתווה לא גובש ככזה שיוביל להרחקת חמאס מכל יכולת צבאית ברצועה הוא לא נדון כלל על ידי ממשלת ישראל. הדרתו של המתווה הדיפלומטי מותירה את ישראל בפני אפשרויות צבאיות בלבד, כאשר בשלב ראשון ישראל מפעילה לחץ צבאי לשם דחיקת...

סין מפעילה מאמצי השפעה על הציבור בישראל באמצעות שידורי הרדיו הבינלאומי של סין (CRI), פעילות השגרירות, הכוללת משלחות כתבים ופרסום מאמרים וראיונות בתקשורת, ושיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים. בעוד שסין פועלת לקדם נרטיבים המיטיבים איתה ברחבי העולם, חשוב שהציבור יידע להבחין בין מאמצי השפעה לגיטימיים למאמצים סמויים, שמקורם אינו ידוע, המיועדים לעיצוב התודעה הציבורית. לכן, על התקשורת הישראלית לבחון את מקורות המידע המגיעים מסין תוך שקיפות ובזהירות, תוך שמירה על איזון בין פתיחות להבנה מעמיקה של הגורמים הפועלים במרחב התקשורתי, ובה בעת להדק...

בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור. עם כניסתו...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה על מנת לבחון השלכות אפשריות למצב שבו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים נוספים במזרח התיכון נמצאים בצומת החלטות בעקבות חוסר הסכמה אודות השלב השני של המתווה לשחרור החטופים. בסימולציה הומחשה המורכבות האסטרטגית של המצב ברצועת עזה, של תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס ושל הדרך לסיום המלחמה. ארצות הברית שואפת להשיג הפסקת אש שתאפשר הסדר נרחב ותנסה לנווט את האירועים כך שיובילו לקידום ארכיטקטורה הסדרית אזורית ולגיבוש חזית ערבית מול איראן; מצרים, ירדן וערב הסעודית מעוניינות ביציבות...