מבט על

הפסקת האש השברירית בין איראן לישראל מסמנת את סיומו של השלב הנוכחי – והחמור ביותר עד כה – במערכה המתמשכת בין הרפובליקה האסלאמית לישראל. ישראל יכולה לסכם את המערכה בסיפוק: גם אם בידי איראן נותר מצבור אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שהיה ברשותה טרם המערכה וייתכן שהועבר למקומות מסתור, תוכנית הגרעין שלה הוסגה משמעותית לאחור. מנגד, איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה הצבאיות. בשבועות הקרובים יתברר האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח. הסכם גרעין בתנאים משופרים עשוי לעגן את...

מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...

שלושה ימים לתוך המערכה בין ישראל לאיראן, טהראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה, לאסטרטגיית היציאה ממנה ולהסדרה אפשרית בעקבותיה. בשלב זה, איראן ממשיכה להיות ממוקדת בניהול הלחימה, אך ככל שהמערכה נמשכת ונזקיה מצטברים, היא תידרש להכריע בין המשך המערכה במתכונתה הנוכחית, סיום הלחימה תוך הסדרה מדינית או צעדים מסלימים, כדוגמת פרישה מה-NPT. הכרעה זו תיגזר מהערכת המצב בטהראן בנוגע לדרך העדיפה לשמר את שרידות המשטר, תוכנית הגרעין והמערכים האסטרטגיים שלה. דילמה משמעותית נוספת תעמוד בפני ההנהגה האיראנית בתום המערכה: האם להסתכן בערעור שרידות...

שוב עומדת שאלת המשך המלחמה ברצועת עזה במרכז המחלוקת הציבורית, כשהיא כרוכה לבלי הפרד בשאלת החטופים הנותרים שבידי חמאס. חילוקי דעות והערכות ביחס לעתיד, שהוא תמיד פתוח, לפחות בחלקו, הם לגיטימיים. כך גם ביחס להבדלים ערכיים שבבסיס קבלת ההחלטות, אשר ביחס אליהם לא יכולה להיות הכרעה אובייקטיבית – רק הכרעה לגבי מה מאמצים ומה לא, לאחר ששוקלים את כל האפשרויות וההשלכות, העובדתיות והמוסריות. לא קיים ביטחון שיש בשלב זה תוחלת להמשך המערכה ברצועת עזה – מדינית וצבאית – וייתכן שמדינת ישראל נקלעה למצב של lose-lose. ועם זאת, לפני קבלת החלטות קשות, הכרח...

סין, בהנהגתו של שי ג'ין-פינג, מקדמת שורת יוזמות גלובליות – הראשונה שבהן הייתה יוזמת החגורה והדרך (BRI), ובשנים האחרונות נוספו לה יוזמת הפיתוח הגלובלי (GDI), יוזמת הביטחון הגלובלי (GSI) ויוזמת הציוויליזציה הגלובלית (GCI). יוזמות אלו, לצד הרעיון של "קהילה בעלת עתיד משותף לאנושות",  אינן אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לעיצוב מחדש של סביבתה הבינלאומית של סין ולקידום חזון סיני לסדר העולמי. מבחינת ישראל, נדרשות הבנה של החזון הבינלאומי שאותו סין חותרת לקדם, בין היתר באמצעות היוזמות, ומדיניות זהירה ומחושבת כדי לשמור על האינטרסים של ישראל...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...

מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני...

בספרו צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה (2024), שנכתב בעיקרו לפני מלחמת ה-7 באוקטובר, ביקר תא"ל (במיל.) גיא חזות באורח נוקב את החשיבות ההולכת ופוחתת וההזנחה שהיו מנת חלקם של כוחות היבשה בצה"ל – דוקטרינרית ומבצעית – במהלך העשורים האחרונים. הוא ביקר את חלוקתו של צה"ל ל"צבא ההייטק" האליטיסטי המתבסס על חיל האוויר, חימוש מונחה מדויק ויחידות מיוחדות, מחד גיסא, ו"צבא הפרשים" המיושן כביכול – עוצבות היבשה שהן עיקר מניינו ובניינו של צה"ל – שנשאר מאחור, מאידך גיסא. ואולם, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא...

במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית.  ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...

המציאות הפנים-אמריקאית, האזורית והגלובלית עוברת בימים אלה שינויים דרמטיים. האם יחסי ישראל-ארצות הברית יישארו חסינים בפני התהפוכות והשלכותיהן המגוונות? האם מה שהיה הוא שיהיה (בכפוף להתאמות נסיבתיות)? האם נכסיותה של ישראל תגבר על משקל הנטל שהיא עלולה להיות עבור ארצות הברית? בתשובה לשאלות אלה, הכרסום הניכר בנדבכי "היחסים המיוחדים" – האתוס והאינטרסים המשותפים וכן סדקים בגשר המחבר בין הקהילה היהודית האמריקאית לבין ישראל – אינם מבשרים טובות.

ההתפתחויות המשמעותיות שהתחוללו באזור מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ובמיוחד בחודשים האחרונים, מחייבות בחינה מחודשת את מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן. בשני העשורים האחרונים פעלה טהראן לגבש רשת של שחקנים אזוריים, בעיקר תת-מדינתיים, על בסיס אידיאולוגיה משותפת של התנגדות לישראל ולמערב ובמטרה להרחיב את השפעתה וליצור עומק אסטרטגי. בעוד שבעבר נחשב "הציר" למערכת ריכוזית ומתואמת היטב, ניכר כי כיום הוא פועל יותר כרשת אד-הוק מבוזרת וגמישה של שחקנים בעלי אינטרסים וזהויות עצמאיים, המקיימים מידה רבה יותר של...

שוק הענן במזרח התיכון מסתמן כזירה במאבק הגלובלי על השפעה טכנולוגית, שבמסגרתו מתחרות ארצות הברית וסין על השליטה בתשתיות דיגיטליות, קביעת סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוב כללי המשחק שיקבעו את אופן זרימת המידע והנתונים. התרחבותה הטכנולוגית של סין במזרח התיכון עלולה להציב בהדרגה אתגרים גוברים עבור ישראל, אשר מחייבים גיבוש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית שתשמור על האינטרסים הישראליים לנוכח המגמות המסתמנות בזירה הטכנולוגית והגיאופוליטית.