מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני...
"צבא הפרשים" הופך "לצבא ההייטק"
עזר גת
מבט על, גיליון 1991, 3 ביוני 2025
בספרו צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה (2024), שנכתב בעיקרו לפני מלחמת ה-7 באוקטובר, ביקר תא"ל (במיל.) גיא חזות באורח נוקב את החשיבות ההולכת ופוחתת וההזנחה שהיו מנת חלקם של כוחות היבשה בצה"ל – דוקטרינרית ומבצעית – במהלך העשורים האחרונים. הוא ביקר את חלוקתו של צה"ל ל"צבא ההייטק" האליטיסטי המתבסס על חיל האוויר, חימוש מונחה מדויק ויחידות מיוחדות, מחד גיסא, ו"צבא הפרשים" המיושן כביכול – עוצבות היבשה שהן עיקר מניינו ובניינו של צה"ל – שנשאר מאחור, מאידך גיסא. ואולם, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הראתה בעליל ש"צבא...
במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית. ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...
ישראל-ארצות הברית: מ"יחסים מיוחדים" ל"יחסים"?
שמעון שטיין
מבט על, גיליון 1989, 28 במאי 2025
המציאות הפנים-אמריקאית, האזורית והגלובלית עוברת בימים אלה שינויים דרמטיים. האם יחסי ישראל-ארצות הברית יישארו חסינים בפני התהפוכות והשלכותיהן המגוונות? האם מה שהיה הוא שיהיה (בכפוף להתאמות נסיבתיות)? האם נכסיותה של ישראל תגבר על משקל הנטל שהיא עלולה להיות עבור ארצות הברית? בתשובה לשאלות אלה, הכרסום הניכר בנדבכי "היחסים המיוחדים" – האתוס והאינטרסים המשותפים וכן סדקים בגשר המחבר בין הקהילה היהודית האמריקאית לבין ישראל – אינם מבשרים טובות.
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
רז צימט
מבט על, גיליון 1988, 27 במאי 2025
ההתפתחויות המשמעותיות שהתחוללו באזור מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ובמיוחד בחודשים האחרונים, מחייבות בחינה מחודשת את מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן. בשני העשורים האחרונים פעלה טהראן לגבש רשת של שחקנים אזוריים, בעיקר תת-מדינתיים, על בסיס אידיאולוגיה משותפת של התנגדות לישראל ולמערב ובמטרה להרחיב את השפעתה וליצור עומק אסטרטגי. בעוד שבעבר נחשב "הציר" למערכת ריכוזית ומתואמת היטב, ניכר כי כיום הוא פועל יותר כרשת אד-הוק מבוזרת וגמישה של שחקנים בעלי אינטרסים וזהויות עצמאיים, המקיימים מידה רבה יותר של...
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
יובל לס
מבט על, גיליון 1987, 26 במאי 2025
שוק הענן במזרח התיכון מסתמן כזירה במאבק הגלובלי על השפעה טכנולוגית, שבמסגרתו מתחרות ארצות הברית וסין על השליטה בתשתיות דיגיטליות, קביעת סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוב כללי המשחק שיקבעו את אופן זרימת המידע והנתונים. התרחבותה הטכנולוגית של סין במזרח התיכון עלולה להציב בהדרגה אתגרים גוברים עבור ישראל, אשר מחייבים גיבוש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית שתשמור על האינטרסים הישראליים לנוכח המגמות המסתמנות בזירה הטכנולוגית והגיאופוליטית.
במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה נחשף כשלונו המוחלט של יוניפי"ל לסייע במניעת ההתבססות של הארגון בדרום לבנון. חיזבאללה הצליח, למרות נוכחות יוניפי"ל, להיערך צבאית באזור בהיקפים גדולים. על רקע זה מתחדדת השאלה בדבר התועלת שבהמשך נוכחות הכוח. המדינה המארחת, לבנון, מבקשת להאריך את המנדט שלו, המסתיים באוגוסט הקרוב, עם זאת, בישראל ובארצות הברית נשמעים קולות נגד. לישראל אינטרס בסיום המנדט חסר התועלת של יוניפי"ל כדי לשמר את חופש הפעולה שלה, אך נראה כי טרם בשלה העת לכך: צבא לבנון אינו מסוגל עדיין לפעול לבדו נגד חזבאללה, ובמישור...
מגמות בסחר ישראל-סין בשנת 2024
תומר פדלון
מבט על, גיליון 1985, 19 במאי 2025
מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...
הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
דני סיטרינוביץ
מבט על, גיליון 1983, 15 במאי 2025
מהלכים שמקדם ממשל טראמפ מול מדינות באמריקה הלטינית, שמטרתם חיזוק ביטחונה של ארצות הברית בדגש על האצת המערכה נגד הברחות סמים והגירה בלתי חוקית לשטחה, מייצרים הזדמנות ייחודית לרתום את הממשל לפעולות שיאתגרו את הנוכחות האיראנית המתרחבת ביבשת זו.
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
יוחנן צורף
מבט על, גיליון 1982, 14 במאי 2025
במסגרת הרפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן לאחרונה אישרה המועצה המרכזית של אש"פ את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר הארגון – תפקיד שלא היה קיים עד כה. צעד זה הביא לידי ביטוי היענות מצד אבו מאזן ללחץ שהפעילו עליו מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית וכן מדינות אחרות, ביניהן ארצות הברית, על רקע השלכותיה המורכבות של המלחמה ברצועת עזה וכן הזעם החריף שלו עצמו, לצד זה של מדינות ערב והתקשורת הערבית, כלפי חמאס. על כך נוסף ככל הנראה גם רצונו, בהתקרבו לגיל 90, למנוע כאוס ביום שאחריו. מוקדם עדיין לומר האם מינוי זה קובע למעשה את חסין א-שיח'...
ביקור שערך בטהראן באפריל שר ההגנה הסעודי, חאלד בן-סלמאן, ופגישתו עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאהי, נועדו לאפשר לערב הסעודית ולאיראן ליצוק תוכן בחידוש היחסים ביניהן במלאות לו שנתיים. הביקור התקיים על רקע השיחות בין איראן לארצות הברית, שתכליתן גיבוש הסכם לגבי סוגיית הגרעין ודיווחים על אודות תקיפה ישראלית ו/או אמריקאית אפשרית נגד מתקני הגרעין של איראן. לערב הסעודית ולאיראן כאחת עניין לשמר ולחזק את הקשר ביניהן, אולם בולט במיוחד רצונה של ריאד להרחיק את עצמה מכל קונפליקט באזור העלול לפגוע גם בה, באמצעות הידוק הקשר בינה לבין איראן.
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....