הרשתות החברתיות הן דרך יעילה להשפיע על החברה וההתנהגות האנושית ולעצב דעת קהל. מבצעי השפעה בסייבר פירושם שימוש בכלי סייבר ושיטות סייבר כדי לתמרן את דעת הקהל. מדינות רבות משתמשות כיום במרחב הסייבר, ובמיוחד ברשתות החברתיות, כדי לנהל מבצעי השפעה כחלק מלוחמת מידע כוללת. מרבית הפעולות הללו נעשות באופן מוסווה, ולכן עצם הזיהוי שלהן מהווה אתגר. יתר על כן, לא פשוט להבדיל בין פעולות השפעה לגיטימיות ובין פעולות זדוניות. מאמר זה מתאר מִבצעי השפעה בסייבר, את פוטנציאל הנזק שלהם וכיצד הם מתנהלים. כמו כן, הוא מנתח את האתגרים הניצבים בפני זיהוי מִבצעי...
מאמר זה מציג את פעילות הסייבר המתפתחת של איראן, מתוך מטרה לזהות את הדפוסים העומדים מאחורי אסטרטגיית הסייבר שמיישם המשטר האיראני נגד איומים חיצוניים ופנימיים כאחד. המאמר פותח בתיאור פעולות הסייבר האיראניות, תוך התבססות על מידע שפרסמה הרפובליקה האסלאמית של איראן ועל דיווחים של חברות לאבטחת סייבר. לאחר מכן הוא מנתח את פעולות הסייבר של איראן. המאמר משרטט את המאפיינים והדינמיקה של פעולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות שלה, הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית, ומציג ארבעה דפוסים נפוצים של פעילות הסייבר האיראנית שזוהו. לבסוף הוא מנתח את הממצאים...
מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על טיבם של העימותים המתרחשים ב"אזור האפור". המאמר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתאר את "האזור האפור" ומגדיר את גישת העמימות הקשורה אליו. המאמר טוען כי המרכיבים הקריטיים של גישת העמימות הם השימוש באמצעים שאינם חוצים את סף המלחמה, בהדרגתיות בכפייה ובעמימות מכוונת; החלק השני דן בגישת העמימות כמשתנה תלוי, ומצביע על היעדר הכוח והיעדר הלגיטימיות לשימוש בכוח כמניעים העיקריים לאימוץ מדיניות של עמימות; החלק השלישי והאחרון בוחן כיצד שחקנים יכולים לשבש את ההערכה האסטרטגית של יריביהם באמצעות...
מאז 2012 מבצעת סין בראשות הנשיא שי ג'ינפינג מהלכים שימצבו אותה כמעצמה עולמית. בין המהלכים – מודרניזציה גורפת של "צבא השחרור העממי" (PLA) של סין, במטרה להופכו לצבא בעל יכולת הקרנת כוח. בולט במיוחד המהלך שנעשה ב־ 2015 להקמת "כוח התמיכה האסטרטגי" כחיִל נפרד המרַכז תחתיו את כל הכוחות המבצעיים האחראים על לוויינים ורשתות, לרבות הכוחות העוסקים במִבצעי סייבר, לכדי ארגון אחד רב־סמכויות. ההחלטההמדינית לארגן מחדש את מבנה הכוח של הצבא הסיני משקפת את המקום שתופסים מבצעי המידע בביטחון הלאומי של סין, שרובם המכריע מתרחשים...
מאמר זה עוסק בפרויקטים סיניים בסרי־לנקה, חלקם במסגרת יוזמת "חגורה ודרך", במטרה לגזור מהם תובנות לזירה הישראלית. זאת ועוד, המאמר ינסה להשיב על השאלה האם, ועד כמה, היוזמה הסינית "שייכת לעולם", כפי שנכתב באתר הרשמי שלה 1, או שמדובר בביטוי לשאיפה סינית להשפעה, העלולה להביא לסדר עולמי סיני חדש. 2 המאמר מציג את היוזמה לצד טיעונים נגדה, ובהמשך הוא מתאר את יחסי סין-סרי־לנקה ומפרט ארבעה פרויקטים סיניים המתקיימים באי. בעקבות זאת בוחן המאמר את יחסי ישראל-סין על רקע המעורבות הסינית בפרויקטים אסטרטגיים בישראל, תוך התמקדות...
מאמר זה מבקש לבחון האם הדין הפלילי ערוך להתמודד עם תופעת האלימות המקוונת בקרב קטינים. במקרים רבים הדין הפלילי אינו דרך ההתמודדות המיטבית עם תופעת האלימות המקוונת, ולכן הפנייה אליו צריכה להיות מוצא אחרון, תוך נקיטת זהירות מיוחדת, בפרט כשאותה אלימות נובעת לעיתים לא מאופי "עברייני", אלא ממאפייניה של הרשת, הסוחפים קטינים נורמטיביים לבצע מעשים אסורים. הדרך העדיפה היא התמודדות מלכתחילה, כלומר התמקדות בחינוך ובמניעה ולא בענישה בדיעבד. מדובר בנושא חברתי מן המעלה הראשונה, אשר הורים, ילדים ומחנכים צריכים להיות מודעים לו.
הקצב המהיר של החידושים הטכנולוגיים יצר שורה של הזדמנויות לשינויים בתחום הבריאות. שינויים אלה משפרים את איכות החיים, אך גם יוצרים זירת הזדמנויות לפושעי סייבר. שירותי הבריאות מופקדים על בריאותם של האזרחים, אולם במקביל הם גם אחראים לא פעם לחלק משמעותי מהתפוקה הכלכלית הלאומית. הגברת הסיכונים בתחום ביטחון הסייבר בענף הבריאות המשתייך למערכת התשתיות הקריטיות, מציבה איום על הביטחון הלאומי ומחייבת תגובה ממשלתית. מאמר זה משווה בין האסטרטגיות והתָקנות הלאומיות לביטחון סייבר של ישראל ושל הולנד, כחלק מאסטרטגיית ההגנה שלהן על ענף הבריאות מפני...
מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית הולכות ותופסות מקום משמעותי בחיי היומיום ובמגוון תחומי חיים: תעשייה, רפואה, משקי בית וכמובן התחום הביטחוני. מערכות אלו, בהיותן ממוחשבות, חשופות לטעויות בקוד, שמצידן עלולות להוביל לקבלת החלטות שגויה ולביצוע פעולות לא רצויות. בנוסף לכך, הן פגיעות למתקפות סייבר שעלולות להוביל לפגיעה בפעילותן או אף להשבתתן. מאמר זה בוחן את הסיכונים המאיימים על מערכות אוטונומיות כחלק ממרוץ חימוש בין המעצמות, ודן בצעדים בתחום המדיניות שיאפשרו להתמודד עם סיכונים אלה ברמה הלאומית.
קידום ופיתוח של תשתיות בינה מלאכותית הם מהלכים רצויים ומבורכים בזכות הפוטנציאל שיש בהם לפתיחת הדלתות בפני עולם חדש ומופלא של יכולות סייבר חיוביות. אולם, לפוטנציאל זה יש גם צד אפל, ההולך ומתפתח בימים אלה. מדינות כמו סין משווקות באגרסיביות טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות למדינות בכל רחבי העולם, ובמיוחד לבעלות בריתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית. לא מדובר רק ברצון של סין להיות שותפה פעילה בכלכלה העולמית או לסייע בפיתוח תשתיות הסייבר של מדינות מתפתחות; סין גם מפיצה את הטכנולוגיות שלה בתחומי הצנזורה,...
מאמצי ההשפעה המופעלים בעיקר על ידי מדינות מהווים אתגר ביטחוני ואיום על הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. מדינות אירופה זיהו אתגר זה כאיום ברמת הביטחון הלאומי ומתמודדות עמו דרך פעילות ממשלתית, פעילות אזרחית ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, מה שיכול ללמד על גישות שונות ועל פתרונות שונים לבעיה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את צורות ההתמודדות השונות של המדינות המרכזיות באירופה עם אתגר ההשפעה ולאמוד את השוני ביניהן באמצעות תיאורית התרבות הפוליטית. בנוסף לכך, המאמר מצביע על השוני הנובע מעצמתו ומשונותו של האיום. בדרך זו ניתן יהיה לשער מהם גבולות...
בשנים האחרונות מתרבים הניסיונות של מדינות זרות להשפיע על התהליכים הדמוקרטיים במדינות יריבות להן. מטרת הניסיונות היא לפגוע בתהליך הבחירות באותן מדינות באמצעות תקיפות סייבר על מערכות המחשוב התומכות תהליך זה, או להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מאמצי השפעה. התבוננות על תהליך הבחירות בישראל מאפשרת לבחון קיומם של ניסיונות השפעה כאלה עליה ולהציע דרכים להתמודד עימם. המאמר מציע להפריד בין מאמצי השפעה זרים ובין מאמצי השפעה פנימיים, שהינם חלק מההליך הדמוקרטי, ומתווה כיווני פעולה לשיפור ההתמודדות עם ניסיונות ההשפעה הזרים.
גורלה של האמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), שנחתמה במקור בין ארצות הברית לברית המועצות ב־1987, נראה לא ברור, לאחר שארצות הברית הודיעה על כוונתה לסגת מההסכם ורוסיה הצהירה כי היא ערוכה להגיב לכך. הנסיגה מאמנת INF משפיעה לא רק על גודלם ומיקומם המיידי של הכוחות, אלא גם על הדינמיקה של ההרתעה הגרעינית באירופה ובזירות רחבות יותר. מעתה והלאה, הערכה של כוחות גרעיניים תתבסס על מהירות התגובה שלהם, גמישותם ויכולת המענה שלהם לנסיבות השונות של ניהול משבר גרעיני או של כישלון חלקי של ההרתעה. לאור זאת גוברת משמעותו של הסייבר:...
איראן ממשיכה לפתח וליישם מגוון יכולות סייבר, שהולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר, וזאת כדי לתמוך באינטרסים האסטרטגיים שלה וליצור יכולת לבצע פשיעה כלכלית ממוחשבת. ליכולות אלו של איראן השפעה שלילית וישירה על ישראל, בהיותה יעד למתקפות סייבר נרחבות שנוהלו על ידי שותפיה של איראן או ישירות על ידי ההנהגה הפוליטית בטהראן. כדי להעריך את האיום האסטרטגי המדובר, משרטט המאמר את המטרות והמאפיינים של פעילות הסייבר האיראנית המכוונת נגד ישראל, ובכלל זה מתקפות על בנקים, חברות תעופה, צה"ל ותשתיות קריטיות. המאמר סוקר בקצרה את תולדות האינטרנט...
תקריות רבות של דליפת חומרים מסווגים השייכים לסוכנויות מודיעין הובילו לטענה כי עובדי קבלן העובדים עבור סוכנויות המודיעין והביטחון מוּעדים לפורענות וכי הם הסיבה לתקריות אלו בשל חוסר נאמנותם או היותם לוקים ברשלנות. לצד זאת, דליפות של מידע מסווג, שכללו רכיבים ותוכנות פריצה, הובילו לשאלה האם האיום הפנימי בקרב סוכנויות המודיעין והביטחון מוביל גם להגברת התפוצה של נשק סייבר מתוחכם ולהעברתו לידיהם של שחקנים שאינם בעלי יכולת לפתחו מלכתחילה. מקרה בוחן בולט מהשנים האחרונות הוא דליפתו של רכיב הפריצה EternalBlue של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של...
"האקדמיזציה של המודיעין" מוגדרת כמחקר, המְשגה והוראה של עולם המודיעין באקדמיה, במטרה ללמוד על העקרונות, הפעילות וההשפעה של המודיעין על הביטחון הלאומי של מדינה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בה. קובעי מדיניות ומנהיגים פוליטיים החלו להכיר בחשיבות הגוברת של תפקיד המודיעין כמעצב תהליכי מדיניות וקבלת החלטות כבר לאחר מלחמת העולם השנייה. ההתפתחויות מאז שלהי המאה ה-20 ובעיקר לאחר ספטמבר 2001 והחששות שהתלוו אליהן האיצו את האקדמיזציה של המודיעין והעניקו לה את תשומת הלב והבולטות הראויות לה. העלייה בביקוש לאנשי מודיעין הביאה אוניברסיטאות...
מאמר זה בוחן את התנהלות הצמרת הביטחונית של ישראל טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבט של ניהול סיכונים ותוך עיון במסמכים שנחשפו לאחרונה. מניתוח האירועים עולה שלרמטכ"ל, דוד אלעזר, הייתה גישה ברורה של ניהול סיכונים. ב־5 באוקטובר 1973, יום לפני המלחמה, הוא הכריז על כוננות עליונה בצבא הסדיר ועל תגבור הקווים. הוא עשה זאת חרף הערכת ראש אמ"ן שהסבירות למלחמה נמוכה מנמוכה והערכתו שלו שהסבירות למלחמה נמוכה מהסבירות שלא תפרוץ מלחמה. ברם, החלטתו של רב־אלוף אלעזר הייתה רחוקה מלהספיק כדי לעמוד במתקפה שפרצה למחרת ב־13:50, בין היתר משום...
בשנים האחרונות הפך החלל לזירת פעילות בעלת השפעה רבה על הביטחון, הצבא, הכלכלה והשגרה היומיומית של מדינות רבות, המושכת אליה בעלי עניין רבים. כתוצאה מכך, חלה עלייה בעיסוק העולמי בפיתוח אמצעי לחימה כנגד זירת החלל – תהליך המכוּנה "מרוץ חימוש החלל". מטרת המאמר היא להציג את התפיסות השונות הקיימות כיום בנושא חימוש החלל ואת פעילותן של המדינות הראשיות והמשניות בזירה זו, ולהציע חלוקה חדשה שלהן בהתאם למעמדן הטכנולוגי. במאמר נדונים קווי הדמיון והשוני בין דפוסי הפעולה של המדינות הפעילות בחלל בכל הנוגע לחימוש החלל במטרה לסייע בהבנת מפת...
מאמר זה מציג את סיכוני הסייבר שמקורם בשרשרת האספקה ואת אתגרי ההתמודדות עם סיכונים אלה. המאמר בוחן מספר מתודולוגיות ותקינות בעולם לניהול סיכוני הסייבר בשרשרת האספקה ומציע מודל לניהול מגזרי מרוכז של האתגר באופן שייעל את תהליך בדיקת הספקים והסמכתם. המודל המוצע נמצא ככדאי הן מבחינת השקעת המשאבים ואיגומם והן מבחינת העלאת רמת הביטחון הכוללת של המגזרים השונים, וכנגזרת מכך – העלאת רמת המוּגנוּת של הסייבר במשק הישראלי כולו.
מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בעבודת המודיעין בצה"ל בתקופה שלאחר מהפכת המידע של שנות התשעים של המאה העשרים, תוך ניסיון לענות על השאלה: כיצד פיתוחים טכנולוגיים בעולם המודיעין בתקופה שלאחר מהפכה זו הביאו לשיפור התהליך המודיעיני, ובתוכו לשיפור ההתמודדות עם הפתעות מודיעיניות? במאמר מתוארת השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים בתקופה שלאחר מהפכת המידע (שני העשורים הראשונים של המאה ה-21) על כל אחד מהשלבים ב"מעגל המודיעין" הקלאסי – איסוף, עיבוד, מחקר והפצה. כמו כן, מבוצע ניתוח השוואתי של התהליכים טרום מהפכת המידע ולאחריה, תוך התבססות על...
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפה ובעוצמתה של מלחמת המידע בין המעצמות והכוחות השונים בזירה הבין-לאומית, ומבצעי השפעה הפכו לכלי לגיטימי בידי שחקנים פוליטיים תועלתניים ומעצמות גלובליות כאחד. העיסוק העיקרי בהקשר זה הוא במִבצעי השפעה ברשתות החברתיות, והספרות המקצועית אינה מתייחסת באותה מידה למִבצעי השפעה הנעשים ברשת האפלה; עיקר העיסוק המחקרי במבצעים כאלה כיום הוא בהקשר של עשייה פלילית. הרשת האפלה פותחה על ידי הצי האמריקאי לצורכי מודיעין, ולאחר מכן קודמה על ידי המערב ככלי ציבורי להגנה על פרטיות ואנונימיות. כיום היא משמשת כר פורה...
המאמר מציג מערכת הנגשת זכויות בעזרה עצמית באמצעות ראיון אינטרנטי. הראיון מבוסס על מודל פורמלי של כללי המשפט הרלוונטיים ואינו דורש מעורבות של נציג שירות, אלא רק של המשתמש הרוצה להבין מהן זכויותיו. בנוסף לכך, המאמר מציג מתודולוגיה לבניית מודלים וראיונות להקשרים חברתיים דומים ומתאר בנייה של מודל לזכויות עובדים בסיום העסקה על פי הדין הישראלי. בנוסף לביצוע ראיונות, מודלים אלה מאפשרים לערוך עיבודים ממוחשבים נוספים של החוק, כגון יצירת שרטוטים וביצוע שאילתות. מערכות מסוג זה יכולות למלא תפקיד מרכזי בהעצמת אוכלוסיות חלשות, מכיוון שהן מאפשרות...
התפתחות הטכנולוגיה לזיהוי מגוון מאפיינים (פיזיים ונפשיים) והשימוש בטכנולוגיות ביומטריות הגיעו לרמת בשלות ותפוצה כזו, המחייבת בחינה והתייחסות משפטית ונורמטיבית מפורשת לכלל היבטיהם. הריצה חסרת המעצורים קדימה של חברות הטכנולוגיה בישראל ובעולם גורמת לכך שהיבטים אלה נותרים מאחור. מאמר זה בוחן את התפתחות השימוש בטכנולוגיות ביומטריות ואת ההיבטים האתיים והמשפטיים הנגזרים ממנו. לישראל יש עניין רב בפיתוח הכלכלי הנגזר מיישומים ביומטריים, ולכן מציע המאמר להוביל מהלך בין-לאומי שמטרתו יצירת דיון ערכי ומשפטי בשאלות החשובות העולות מתפוצת הטכנולוגיה...
העלייה במספר מקרי האינטראקציות ההתקפיות בסייבר בין מדינות ממשיכה לעורר עניין במה שנוגע לפוטנציאל הכפייתי של מִבצעי הסייבר. הדוגלים בגישה מהפכנית זאת מתעקשים על כך שהיא מהווה שינוי במאזן היחסים בין מדינות. עם זאת, עדויות המבוססות על מקרים שאירעו בעבר מאתגרות גישה זו, שכן הן מוכיחות שמהלכי הכפייה בסייבר מובילים לעיתים קרובות דווקא להתנגדות מתמשכת ולא לציות. אף על פי כן, וללא קשר לתוצאות, לא ניתן לבטל בקלות את פוטנציאל הכפייה שקיים במרחב הסייבר. מאמר זה טוען כי ניתן להסביר את התוצאה של מבצעי כפייה בסייבר על ידי שימוש באסטרטגיה האוריסטית...
מספר גדל והולך של אירועים בתחום ביטחון הסייבר ומורכבותם הביא ארגונים רבים לפתח נהלים ויכולות לטיפול בתקריות סייבר. אלה מתבטאים ביכולות לתגובה מיידית לאירועים, ביכולות טכנולוגיות ובהקמת צוותים לתחזוקת מערכות המידע בארגון. יכולות אלו עשויות להיות בלתי מספקות, שכן לעיתים הן חסרות התייחסות להיבטים ניהוליים, לכישורים ולכלים הנדרשים מהצוות הטכנולוגי לניהול המשברים במהלך ההתמודדות עם תקרית סייבר. מצב זה עלול לגרום להידרדרות מהירה וחסרת שליטה של המצב ולהפוך למשבר חמור בעל היבטים פיננסיים, משפטיים ותדמיתיים, המשפיע על נכסי הארגון כולו. מאמר...
טורקיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר במזרח התיכון מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומוסדית, ויחד עם זאת היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם בממד הסייבר. הממשל הטורקי פועל בשנים האחרונות כדי לגשר על הפערים הקיימים באמצעי ההתגוננות מפני איומי הסייבר, אך המאמצים שהוא עושה בתחום זה טרם הניבו את הפירות הרצויים. מאמר זה מנתח את תמונת המצב של ההיערכות הלאומית הטורקית להגנה בסייבר ומצביע על מספר אתגרים מובנים הניצבים בפני היערכות זו, שמקורם במדיניות טורקית ארוכת שנים. הממשל הטורקי ייאלץ למצוא פתרונות לאתגרים אלה כדי שיוכל לעמוד ביעדי תוכניות...
גרמניה היא מדינה מובילה באיחוד האירופי ואחת מהכלכלות החזקות בעולם. כתוצאה מכך היא מהווה מטרה מרכזית למתקפות קיברנטיות מצד מדינות, ארגוני טרור וארגוני פשע. התגברות האיום על הדמוקרטיה הגרמנית באמצעות קמפיינים של הפצת מידע כוזב, לצד האיום עליה מצד רוסיה, הובילו לשינוי בתפיסת הביטחון הגרמנית והביאו את ממשלת גרמניה לחתור להגברת עצמאותה בתחום הסייבר ולהתבססות על יכולות התקפיות במרחב זה. הבנת דרכי התמודדותה של גרמניה עם איומי הסייבר ותוכניותיה העתידיות בנושא זה חשובה לצורכי למידה והשוואה, וכן כדי לספק תובנות חדשות בסוגיה זו, במיוחד עבור...
ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של מעצמות, מדינות וצבאות שלא הצליחו לזהות פוטנציאל מהפכני של טכנולוגיה חדשה, וכתוצאה מכך איבדו את יתרונם ואת הרלוונטיות שלהם. מאמר זה מצביע על הפער בין השינויים הטכנולוגיים המהותיים שהסייבר יוצר ומאפשר ובין האופן שבו מתפקדים ארגוני המודיעין, אשר נותרו נטועים בתפיסות, בארכיטקטורה ובאתוסים שמקורם בפרדיגמת "מעגל המודיעין" שכוּננה בין שתי מלחמות העולם. 1 פער זה יוצר צורך בשינוי מערכתי ותפיסתי, אולם שינוי כזה מתעכב בשל היעדר תחושת משבר ודחיפות בקהילת המודיעין ובשיח הציבורי וזאת, למרות שהשיח על הפערים בין...
תחום הסייבר נמצא בתהליך שיהפוך אותו לענף נוסף בלוחמה המדינתית, בדומה לענפי היבשה, הים, האוויר או החלל. ככזה, הוא עתיד להנביט דוקטרינת הפעלה מלאה ובשלה שתשאב מרכיבים מדפוסים והגיונות צבאיים כלליים ותשתלב במערכה הקונבנציונלית באופן סינרגטי עם מאמצים אחרים. כמה ממעצמות הסייבר כבר פיתחו דוקטרינות ויכולות מתאימות, אך רוב מדינות העולם ממוקדות עדיין באבטחת סייבר ולא בלוחמת סייבר, הגנתית והתקפית כאחת. אבטחת הסייבר מבוססת על פרקטיקות ומוצרים גנריים, המיועדים לאבטח בפני איומי ייחוס גנריים, שבמקרים רבים הם תת־מדינתיים. לעומת זאת, לוחמת סייבר...
בדומה למונחים אחרים הקשורים לתחום הסייבר, אין כל הגדרה מגובשת למונח "מודיעין סייבר" ואין בנמצא די מחקרים המתמקדים באופן בו הוא נוצר. לאור זאת, מטרתו של מאמר זה היא לצייר תמונה ברורה יותר של ענף מודיעין הסייבר הנמצא בצמיחה, וזאת באמצעות סקירה של המחקרים האנליטיים הקיימים בנושא. המאמר סוקר את הספרות המדעית הזמינה העוסקת במודיעין הסייבר, דן במושג זה ובוחן כיצד הוא מגובש באמצעות "מעגל המודיעין" (בסייבר). המאמר מסתיים בהדגשת החשיבות של פיתוח הבנה ברורה ומשותפת לבעלי העניין הרלוונטיים בתחום הביטחון, ובייחוד בתחום אבטחת...
מטרתו של מאמר זה היא לבחון את האופן שבו מנהיגים מנסים לעצב את תודעת החברה מבית בזמן מלחמה. זאת, בעקבות ההנחה שהחברה לא תסכין לתמוך בכל תנאי במלחמה ממושכת ומרובת נפגעים. הכרתם של מקבלי ההחלטות בנחיצותה של תמיכה ציבורית רחבה במלחמה, מביאה אותם לטפלל את דעת הקהל מבית להכיר בצדקתה, בחשיבות מטרותיה ובהישגים הרבים, כביכול, שהיא טומנת בחובה. מאמר זה ידגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד כדי סיכון כוחות הקרקע של צה"ל בקרבות שמטרתם הייתה תודעתית גרידא, ויצביע על ההשלכות השליליות הטמונות בצעדים דוגמת אלה על ניהול...
תהליך הניהול של סיכוני סייבר הוא בעל חשיבות גבוהה ביותר כדי לשפר את מידת המוגנות והמוכנות הארגונית לאירוע סייבר. תהליך זה מהווה נדבך חשוב בניהול הסיכונים התפעוליים וכן בניהול הסיכונים הכולל של הארגון. במספר מגזרים במדינת ישראל מחויבים הארגונים לקיים תהליך ניהול של סיכוני סייבר על פי הנחיות הרגולטור. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את המתודה של ניהול הסיכונים ולהציע קווים מנחים לניהול סיכונים במרחב הסייבר, תוך אפיון השלבים העיקריים בתהליך זה.
סין, רוסיה ויריבים פוטנציאליים אחרים של ארצות הברית מגבירים את מאמציהם לפגוע בשרשראות האספקה עליהן מסתמכים רשתות חשמל וענפי תשתית אחרים. כבר כיום מתקיימות יוזמות חשובות לחיזוק ניהול הסיכונים בשרשרת האספקה, אולם למרות האמצעים שננקטו, קהילת המודיעין האמריקאית סבורה שההיקף והתחכום ההולכים וגדלים של ההתקפות על שרשרת האספקה "מציבים חלקים שלמים של הממשל והכלכלה שלנו בסיכון".[1] אתגרים דומים עומדים בפני ישראל, בריטניה ושותפות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. אין כיום תהליך מקיף, המקודם על ידי בעלי עניין, שיבטיח לבעלי תשתיות...
לוחמת סייבר, לפני משבר גרעיני או במהלכו, עלולה לערער את יציבות ההרתעה הגרעינית – מהשפעה שולית עליה ועד השפעה קטלנית, ובכלל זה יכולה לשבש את העברת המסרים בין מנהיגים בעיתות משבר ולזרוע בלבול בהערכותיהם לגבי האירוע המתגלגל. מאמר זה בוחן את התנאים לניהול מוצלח של משבר גרעיני, את נקודות התורפה האפשריות במהלכו כתוצאה מלוחמת סייבר ואת התרחישים לכשל הזדמנויות.
"לוחמה כלכלית רחבה" היא מכלול פעולות לשם פגיעה, או איום בפגיעה, במשק אויב/יריב, במטרה להפעיל עליו לחצים, או להחלישו, וזאת כדי להשיג את יעדיו האסטרטגיים של מפעיל הלוחמה. "לוחמה כלכלית רחבה" כוללת בתוכה: לוחמה כלכלית מקובלת (כגון סנקציות), לוחמה קינטית ולוחמת סייבר נגד כלכלת האויב.
עידן הסייבר משַנה את תחום הלוחמה הכלכלית הרחבה. בהיבט ההתקפי, יכולות סייבר מאפשרות לפגוע בכלכלת האויב, בעת מלחמה ובין המלחמות. לוחמת סייבר עשויה להעצים את הפגיעה במשק האויב, בנוסף על סנקציות כלכליות ו/או התקפות קינטיות. בהיבט ההגנתי מדובר...
מודיעין אסטרטגי לאומי ומודיעין עסקי תחרותי (competitive intelligence) נראים כשתי דיסציפלינות שונות,[1] והמחקר מתמקד בהם כשני תחומים נפרדים, ללא כל ניסיון ליישם לקחים והסברים רלוונטיים מתחום אחד למשנהו. עם זאת, מבט מעמיק על שני תחומים אלה מגלה כי יש להם הרבה מן המשותף. מכיוון שמתודולוגיית המודיעין במישור הממשלתי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית", הפערים בין הציפיות ובין הביצועים בשני התחומים יוצרים צורך לזהות את הניתן לעשות כדי לשפר מצב זה בשני התחומים. אחת האופציות שעלו מההשוואה בין הביצועים המודיעיניים בשני התחומים היא...
ילדים ובני נוער משתייכים לקבוצת אוכלוסייה חלשה ופגיעה. פעילות של בני נוער וילדים ברשת חושפת אותם לשני סיכונים מהותיים: חשיפה לתוכן פוגעני וגניבת זהותם ושימוש בה לצורכי הכפשה ובריונות. מאמר זה בוחן את מאפייני התופעה ואת עוצמתה. המאמר מציע מספר דרכי פעולה במטרה למזער את הנזקים של סיכונים אלה לילדים ולבני הנוער, תוך התמודדות עם מגבלות הפרטיוּת הקיימות.
התפתחות השימוש באינטרנט מעלה שאלות כבדות משקל באשר לזכותו של אדם לפרטיות ולחובתן של חברות לשמור על מידע פרטי שהופקד בידיהן. בפועל, מתרחשים אירועים רבים מדָי בהם מידע פרטי חסוי זולג אל מחוץ לחברות האמונות על שמירתו, ולפעמים אף נמכר לגורמים פליליים. מערכת המשפט וגורמי הרגולציה המערביים עוסקים כיום לא מעט בנושא זה, אולם במשפט העברי התפתח דיון בתחום חשוב זה כבר משחר ההיסטוריה היהודית. מאמר זה מבקש לסקור התפתחות זו, במיוחד לאור המתרחש במרחב הסייבר בשנים האחרונות.
השילוב של הערפול המובנה הגלום במבצעי סייבר נרחבים עם פוטנציאל הנזק הממשי הטמון בהם, הופך מרחב זה לאידיאלי לפעולה עבור ערב הסעודית ואיראן ותואם את ראייתן האסטרטגית ואת תפיסת הפעלת הכוח שלהן. הסיכון והסיכוי שמציב המרחב הקיברנטי בפני כל אחת משתי המדינות הופכים אותו למפתה, במיוחד כשהדבר נוגע להשקעת משאבים לטווח הארוך. נראה, לפיכך, שמרחב הסייבר צפוי להפוך לזירת התנגשות מרכזית עתידית נוספת עבור ערב הסעודית ואיראן, וזאת לאור מגבלות הכוח הקונבנציונלי שמנעו זאת מהן עד כה.
הספרות המחקרית מתעדת ומנתחת את הדרך בה ארגונים אסלאמיים קיצוניים מנצלים את הטכנולוגיה המודרנית כדי לגייס לשורותיהם אנשים חדשים שעמדותיהם קיצוניות. ניתוח זה של המתרחש מאחורי הקלעים מחמיץ ניתוח לא פחות חשוב של המתרחש בחזיתם, כלומר, כיצד ומדוע מצליחים כלי התעמולה והגיוס הווירטואליים לשכנע אוכלוסיות שלמות בחברה המערבית ומדוע אנשים הופכים לקיצוניים למרות שהם חיים בדמוקרטיות יציבות וחופשיות?
מאמר זה משלב מרכיבים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ובמיוחד את המושג "המלחמה הקוגניטיבית הראשונה" שטבע גבי סיבוני) ושל הטכנולוגיה הווירטואלית...
בספטמבר 2017 עדכן האיחוד האירופי את אסטרטגיית ביטחון הסייבר שלו משנת 2013. הגרסה החדשה נועדה לשפר את ההגנה על התשתיות הקריטיות של אירופה ולהעצים את האסרטיביות הדיגיטלית של האיחוד מול אזורים אחרים בעולם. כדי למנוע מצבים שבהם עימותים במרחב הסייבר ייצאו מכלל שליטה, גיבש האיחוד האירופי באוקטובר 2017 את מה שכונה "ארגז כלים לדיפלומטיית סייבר", המגדיר מהם אמצעי הנגד האפשריים שיגבו מחיר מהתוקפים במקרה של מתקפת סייבר חיצונית. מסגרת הפעולה המתוכננת כוללת זימון דיפלומטים וסנקציות מדיניות, כלכליות ופליליות נוספות, לצד תגובות דיגיטליות....
במשך מספר עשורים הייתה מדינת ישראל בין המובילות בייצור, ייצוא והפעלת מל"טים. הדבר הִקנה לה יתרון בתחום הביטחוני והשפיע על יחסיה עם מדינות שונות. בשנים האחרונות מתחולל שינוי משמעותי בתחום זה, במסגרתו הופיעו יצרניות ויצואניות חדשות, כמו סין, איראן ורוסיה, חל שינוי במדיניות הייצוא של ארצות הברית ונעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות ובכלים אזרחיים, כמו רחפנים, המוסבים למשימות צבאיות הן על ידי מדינות והן על ידי ארגוני טרור. לשינויים אלה פוטנציאל להשפיע משמעותית על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית. מאמר זה סוקר את ההתפתחויות...
הדיון ברגולציה פנים־מדינתית של מרחב הסייבר שם את הדגש על הגנת מרחב זה. לעומת זאת, השיח בנושא הסייבר במשפט הבין־לאומי הינו היפוך גמור לכך, וזאת בשלושה מובנים: ראשית, המשפט הבין־לאומי עוסק בהסדרת יחסים בין־מדינתיים; שנית, רגולציה היא פעולת ארגון, פיקוח ואכיפה, שמטרתה היא לכפות באופן חוקי כללי התנהגות מחייבים. הנחת היסוד של הרגולציה היא קיומם של כללי התנהגות כאלה. לעומת זאת, המשפט הבין־לאומי נמצא עדיין בשלב של ניסיון לברר מהם כללי ההתנהגות הקיימים והראויים במרחב הסייבר, כלומר, ניסיון לברר מה מותר ומה אסור לעשות בתחום זה; שלישית, בעוד...
הסייבר הוא התחום שהתקדם בצורה המשמעותית ביותר בצה"ל בעשור האחרון. בתקופה זו הפך הסייבר לנושא מרכזי ולתחום עיסוק נרחב בצה"ל בכל מה שנוגע לפיתוח הידע וליישומו. מרחב הסייבר והרגולציה הקשורה בו הם בעלי חשיבות רבה גם בצה"ל, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית, הם נוגעים לשיח הציבורי העוסק בפיתוח הידע ובהסדרת היחסים בין המדינה ובין המערכת הכלכלית בנושא הסייבר הלאומי וחוסנו, ובחיזוק יכולתה של המדינה לקיים המשכיות תפקודית בכל מצבי החירום וגם תחת מתקפות של אויבים ויריבים; שנית, למרחב הסייבר יש חשיבות רבה גם בהקשר הבין־לאומי. מדינת ישראל...
המושג שילוביות, השגור בעשורים האחרונים במערכות צבאיות, מודיעיניות ואזרחיות, מייצג שינוי בדפוסי פעולתם של ארגונים בסביבות מורכבות ומאתגרות. סביבות אלו מתאפיינות ברשתיוּת, שפירושה ריבוי קשרים בין שחקנים וגורמים. ההבחנה הבולטת ביותר בין שיתוף פעולה ובין שילוביות היא תהליך ההיתוך המאפיין את השילוביות. בעוד ששיתוף פעולה משמר את המסגרות הארגוניות המובחנות ואת סמכויותיהן ותחומי אחריותן, בשילוביות מדובר בתצורות ארגוניות חדשות, המייצגות סינרגיה שהיא יותר מחיבור כל היכולות הקיימות. מאמר זה מתמקד בשילוביות בתחום המודיעיני. זאת, לאור התפתחותן...
מאמר זה מתמקד בשני מרכיבים מרכזיים של מרחב הסייבר ולוחמת הסייבר בארצות הברית. תחילה הוא יסקור שלושה אירועי סייבר בתקופות שונות, שבמהלכן חלה התפתחות הדרגתית בתשתיות, במנגנונים ובמדיניות ארצות הברית בתחום הסייבר. במסגרת זו ינתח המאמר את ההתפתחות התפיסתית, המבצעית והמשפטית שהובילה למבנה הארגוני של תחום הסייבר האמריקאי ולתהליך הנוכחי של קבלת ההחלטות בו. בהמשך יבחן המאמר את המדיניות ואת שיטות הפעולה של קהילת המודיעין האמריקאית וכן את המבנה של המערכת המבצעית של תחום הסייבר בארצות הברית. במסגרת זו ייסקרו הרקע, תחומי האחריות והמשימות של...
מאמר זה מבקש לנתח היבטים פחות ידועים במה שמכונה קמפיין הסייבר־ג'יהאד של המדינה האסלאמית, במטרה לחשוף את התרומה הפוטנציאלית של קמפיין זה ללוחמת מידע הנעשית במימון מדינתי. ראשית יוצגו המאפיינים המרכזיים של הקמפיין המקוון של "החליפות האסלאמית", אשר נועד ליצור "אפקט ויראלי". בהמשך יובא מבט כללי על עימותים צבאיים מהעבר, שבמהלכם ניתן היה להבחין בהיווצרותו של אפקט ויראלי. לבסוף, ובהסתמך על ניתוחים אלה, ינסה המאמר להשיב על השאלה כיצד שיטות ומנגנונים של שיווק ויראלי יכולים לשמש ככלי רב ערך ללוחמה פסיכולוגית.
מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 התפתח המודיעין בתוך אווירה חדשה שהתבססה על טקטיקות וטכניקות חדשניות לאיסוף מידע. אווירה זו, אליה התלוותה קפיצת ענק בתחום הטכנולוגיה, כמו הופעת הרשתות החברתיות, התקשורת הניידת, תהליכי עיבוד מידע, אחסון נתונים בממדים גדולים, חומרה וציוד תוכנה חדשים, דחפו את קהילות המודיעין בעולם כולו לתוך מרחב חדש ובלתי מוכר של מודיעין רב־ממדי. גם במצב החדש שנוצר, נותרו המדע והטכנולוגיה מצד אחד והיכולת האנושית מצד שני ההיבטים המרכזיים בעבודת המודיעין. ואף על פי כן, ניכרת מגמה הולכת וגוברת מצד כל אחד מהמחנות המנוגדים המיצגים...
בעיית ביטחון מרחב הסייבר (Cybersecurity ) חוצה תחומים, מגזרים וגישות. מאמר זה מציג את עמודי התווך של הבעיה, מאמץ פרדיגמה לפיה המדינה היא מנהלת סיכונים עבור הציבור דרך רגולציה, וסוקר את הרקע וההסברים להתפתחות הרגולציה בעולם המודרני. בהמשך, המאמר עומד על הדומה והשונה בין ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינת ישראל באופן בו הן בוחרות להתמודד עם אתגר ביטחון מרחב הסייבר, ומדגיש את החשיבות והקשיים בהכלת רגולציה מדינתית בתחום זה על המגזר האזרחי. המאמר גם סוקר כיווני התקדמות אפשריים בשאלת ביטחון מרחב הסייבר ומעלה הצעות כיצד להבטיח את חוסנו...
תחום ביטחון הסייבר יכול לצאת נשכר משמעותית משימושים בבינה מלאכותית AI. טכניקות בינה מלאכותית יכולות לשפר את ביצועי האבטחה הכוללים במקומות שבהם מערכות אבטחה קונבנציונליות עלולות להיות איטיות ובלתי מספקות, ובכך לספק הגנה טובה יותר מפני המספר העולה של איומי סייבר מתוחכמים. לצד ההזדמנויות הרבות שניתן למצוא בשימוש בבינה מלאכותית לאבטחת סייבר, עולים גם סיכונים וחששות. כדי לחזק את בשלוּתה ומוכנותה של אבטחת הסייבר, יש צורך במבט כולל על סביבת הסייבר של הארגון, מבט שישלב בינה מלאכותית עם תובנות אנושיות, שכן רק בני אדם או רק בינה מלאכותית אינם...
להופעת המכונית האוטונומית יש השלכות מרחיקות לכת בתחומים שונים, כמו הבעלות על הרכב, מערך התחבורה והבטיחות. כבר כיום יכולים האקרים להשתלט על מכונית אוטונומית דרך מערכות הניווט או הבידור שלה. חיבור מכוניות אוטונומיות לרשת יאפשר להשתלט עליהן במספרים גדולים. לפיכך, מקבלי ההחלטות חייבים לפעול כבר עתה כדי ליישם מנגנוני אבטחה טכניים ומשפטיים שימנעו מצב כזה. פתרונות אפשריים הם הקמה של מערכת אישורים, מאמץ ליצור "מרווח אוויר" בין רשתות המחשב השונות ברכב האוטונומי וחקיקת חוקי עונשין להאקרים. למרות הסיכונים הכרוכים במכונית האוטונומית,...
התפיסה לגבי מרחב הסייבר התפתחה בהדרגה, מהגישות הליברטיניות של שנות התשעים של המאה העשרים ועד המצב הנוכחי, שבו מדינות לאום מבקשות לבסס מחדש את ריבונותן במרחב זה. המאמר בוחן את התפתחות התפיסות לגבי מרחב הסייבר — מהתפיסות האוטופיות שהגיעו לשיאן במה שכונה "הצהרת העצמאות של מרחב הסייבר", ועד לשימת הדגש על הממד הטכנולוגי ומהלכי החקיקה שממשלות נוקטות כיום כדי להגביר את השליטה על מרחב זה. המאמר מתייחס למאמצים שנעשים במערב ובמזרח כאחד לפתור את האתגרים המגוונים, מרובי ההיבטים והמתמשכים שמציב הסייבר. מאמצים אלה נעים מתמיכה במרחב סייבר...
כמו בכול האיומים המתעוררים, גם מרחב הסייבר מציב סכנות חדשות שלא קל לתת להן מענה. מאמר זה טוען כי איומי הסייבר אינם שונים במהותם מאיומים אסימטריים אחרים, ומציג מודל קונצפטואלי לפיתוח תגובה, תוך הסתמכות על העקרונות הקלאסיים של האסטרטגיה הצבאית: התרעה, הרתעה, התגוננות והכרעה, ולצד אלה את עקרון החוסן. המאמר מציע מודל למדיניות המתייחסת לכול אחד מהעקרונות הללו, באופן שישפר את הביטחון של מערכות סייבר לאומיות. המסגרת המוצעת תאפשר פיתוח אסטרטגיות ותוכניות מפורטות שיענו על הדרישות הספציפיות הנובעות מאיומי הסייבר, בין אם הם באים מצד מדינות ובין...
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי קיים שוני ניכר בין תגובות של ממשלות שונות למתקפות סייבר. למרות לחצים פוליטיים משמעותיים "לעשות משהו" נגד מתקפות כאלו, ניסיון העבר מצביע על כך שרוב התגובות התבססו על מדיניות אד הוק. מצב זה מלמד כי מרחב הסייבר הוא זירת עימות חדשה יחסית, במיוחד עבור קובעי המדיניות, ולכן יש להפנות אליה תשומת לב מיוחדת; כי התגובות למתקפות סייבר הן סוגיה שעדיין לא נחקרה בצורה משביעת רצון; וכי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין כיצד על מדינות לאום להגיב בצורה הטובה ביותר לפעולות עוינות בסייבר ובאילו כלים עליהן להשתמש...
מאמר זה מבקש לתאר ולהגדיר את תפיסת התכסית האנושית, שהתפתחה בצבא האמריקאי לאור ניסיונו באפגניסטן ובעיראק. המאמר יעמוד על הסיבות שהובילו את הצבא האמריקאי לפתח תפיסה זאת; יתמקד בתשתית התיאורטית ובזיקות שבין התכסית האנושית לבין מודיעין תרבותי ואינטליגנציה תרבותית. כל אלה, לאור הניסיון האמריקאי והישראלי בזירות העימות השונות. הבנה מעמיקה של התרבות המקומית הפכה לתנאי הכרחי להבטחת הרלוונטיות של המשימה הצבאית. המודיעין התרבותי, כחיבור בין הידע התרבותי שנוצר באמצעות מערכת התכסית האנושית לבין המודיעין הנדרש לצורך ביצוע המשימה הצבאית, התברר...
קיים ויכוח בשיח המודיעיני בשאלה איזו מידת קִרבה צריכה להתקיים בין אנשי המודיעין ובין הקברניטים, ומה צריך להיות היחס בין שאיפתו של איש המודיעין להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות ובין מחויבותו המקצועית הראשית ליצירת מודיעין המשקף, ככול האפשר, את המציאות. בהמשך לכך נוספו עוד שאלות: האם מחויבותו המקצועית הראשית של איש המודיעין היא רק לייצר מודיעין או גם להיות שותף פעיל בעיצוב מדיניות, והאם המודיעין האסטרטגי הינו תוצר של גורמי המחקר בקהילת המודיעין או שהינו תוצר של שיח שבו הקברניט משפיע ומושפע, ובסיומו נוצר ידע אסטרטגי חדש המאפשר גיבוש מדיניות...
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, השווה את תגובת ארצו לטרור הפקיסטני שבא לידי ביטוי במתקפה על כוחות הודיים באוּרי, בחלק של קשמיר שנמצא בשליטת הודו, בספטמבר 2016 , לפעולות התגמול והמנע שמבצעת ישראל מעבר לגבולותיה. אמירתו פתחה פתח לדיון מעמיק סביב השאלה האם נכון להודו לאמץ את האסטרטגיה הצבאית הישראלית. ההיסטוריה, התרבות הפוליטית והשיח על ביטחון לאומי שמאפיינים מדינה משפיעים מאוד על קובעי המדיניות ועל הציבור שמאחוריהם. לאור זאת, מאמר זה מבקש לטעון כי ההבדלים המהותיים בתפיסה האסטרטגית, בעמדה הדיפלומטית ובטקטיקות הצבאיות בין הודו לישראל יוצרים...
איומי סייבר הם תופעה חדשה, מתפתחת ומורכבת. אחת הדרכים המרכזיות לסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם הקושי שהיא יוצרת היא על ידי שימוש באנלוגיות כתבניות פסיכולוגיות מפשטות. אנלוגיה שימושית כזו היא הטרור, ובמיוחד "טרור בליסטי", כפי שהוא נחווה במקרה הישראלי. כאשר נשענים על אנלוגיה זאת, ניתן להפיק ממנה שלוש תובנות: הראשונה היא כי יש מקום לשוב ולבחון הנחות יסוד מרכזיות על עתיד ביטחון הסייבר; השנייה היא האפשרות לאמץ מהמאבק בטרור אסטרטגיה היברידית לעולם הסייבר, הבנויה משישה רכיבים — הגנה, מעקב, הרתעה, הכרעה, מניעה ודיפלומטיה; השלישית,...
הנושא המרכזי של מאמר זה הוא השימוש בטכנולוגיות מתפתחות למטרות ריגול בסייבר. רבים עסקו עד היום בסיכוני הסייבר הקשורים לתחום הביטחוני, אך איומים על הביטחון הלאומי כתוצאה מריגול כלכלי בסייבר לא נדונו עד כה באותו היקף. מצב זה מטריד למדי: ככול שמרחב הסייבר מנוצל יותר ויותר למטרות ריגול, יש הכרח להעמיק ולבחון את אפשרויות ניצולו הספציפיות למטרות אלו בזירה הבין־לאומית. תהליך הגלובליזציה הכלכלית הפך את הזירה הבין־לאומית לזירה של קשרי גומלין ותלות הדדית אינטנסיביים ביותר, ומאפיין זה מגביר את חשיפתה של הכלכלה העולמית לפגיעות בתחום ביטחון...
איום הסייבר נמצא כיום במקום גבוה בין הגורמים המהווים סיכון לאינטרסים ולביטחון הלאומי של מדינות. איום זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בסדרה של מתקפות סייבר על מוסדות פוליטיים, מפלגות, ארגונים, מוסדות פיננסיים ותשתיות לאומיות קריטיות בכול רחבי העולם. בעתיד הקרוב צפויים סיכונים נוספים הנובעים מאיום הסייבר, במיוחד על המגזר האזרחי, שמקורם ב"אינטרנט של הדברים". סיכונים אלה הם תוצאה של העלייה במספר המכשירים המחוברים, שרובם אינם מאובטחים על ידי היצרנים או המשתמשים, וכן של העלייה במספר התקפות מניעת שירות, בשילוב סחיטה ודרישות כופר,...
תחום הסייבר הופך לזירת פעולה יותר ויותר לגיטימית, אגב הרגלת המערכת הבין־לאומית לשימושים השונים הנעשים בזירה זו למגוון צרכים. ישראל רואה בתחום זה מרכיב חיוני במארג הביטחון הלאומי, המצריך השקעה וטיפוח. בראייה היסטורית, ניתן לקבוע כי הצלחה של מערכות ביטחוניות ומודיעיניות נבעה משילוב מושכל של התחומים החדשים אל תוך המארג הקיים — באמצעים, בשיטות ובתפיסות — אגב ביצוע השינויים וההתאמות הנדרשים. על רקע התבססותו המהירה של תחום הסייבר בתודעה ובמערכות השונות, יש לשמור על פרספקטיבה כוללת, שבה הסייבר הוא מרכיב חשוב ומתרחב, אבל לא מובחן או עומד...
מאמר זה בוחן מהו הרעיון של "לוחמה רכה" וכיצד ניתן ונכון לשלבו במסגרת מאמצי המערכה של צה"ל. בתוך כך, הוא מונה את החסמים הארגוניים, התפיסתיים והתרבותיים הניצבים בפני מהלך כזה ואת השינויים הנדרשים בעקרונות הפעולה של צה"ל: מיסוד קווי המאמץ "הרכים"; שינוי תפיסת הזמן של הפעולה הצבאית; מעבר ממבנה של מערכות סגורות למערכות פתוחות ומקושרות עם הסביבה האזרחית; בניית מנגנון מודיעין ומבצעים תומך. במונחים מעשיים, הדרך לקידום "הלוחמה הרכה" בצה"ל דורשת התמקדות בארבעה יתרונות יחסיים: חדשנות טכנולוגית; מערכת...
המעורבות המיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות בארצות הברית ובצרפת מעלה שאלות באשר לצורך וליכולת של מדינות דמוקרטיות להגן על תהליך הבחירות שלהן. מאמר זה מצביע על החשיבות שיש לייחס לבחירות במדינה דמוקרטית כתשתית וכתהליך קריטיים ומציג את האיומים עליהן הנובעים מהתפתחויות קיברנטיות ותרבותיות. המאמר מציף את התובנה לפיה השימוש הנרחב ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת ישירים מאפשר לגורמים זרים להשפיע בצורה משמעותית על ההליך הדמוקרטי, וזאת לא על ידי השבתה של מערכות ההצבעה אלא באמצעות השפעה זרה על השיח הפוליטי. הדבר מהווה אתגר חדש למדינות דמוקרטיות,...
מרוץ החימוש בתחום הסייבר הוא חלק מהמציאות הביטחונית המדינתית בימינו. מאמר זה מעלה את הטענה כי מאפייניו הייחודיים של ממד הסייבר והירידה ברמת התחכום הטכנולוגי הנדרשת למימוש יכולות תקיפה והגנה בו, גורמים לכך שהשגת יתרון ביטחוני בממד זה מחייבת קידום ופיתוח יצירתיים בתחום ארגון הכוח וגיבוש תורת לחימה צבאית המשלבת בין הפעילות הביטחונית במרחב הסייבר הווירטואלי ובין מרחבים פיזיים. טענת המאמר מתבססת על סקירה מקיפה של החקיקה, התוכניות וההחלטות סביב תהליך בניין הכוח, הארגון ותורת הלחימה של מבצעי סייבר בארצות הברית, מראשית שנות השמונים של המאה...
כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), המכונים לעיתים קרובות בשם מל"טים (מטוסים ללא טייס), הפכו לכלי חיוני ודומיננטי בשימושם של כוחות צבא מתקדמים, בייחוד כאלה המעורבים בלוחמה אסימטרית. במקרים אלה הם משמשים בעיקר למשימות איסוף מודיעין, מעקב והכרת שטח האויב וכן לצורך מבצעים שונים המחייבים תקיפות מדויקות. ככול שגוברת ההסתמכות על מערכות בלתי מאוישות לשימושים צבאיים, כך גם עולה פגיעות הכוחות למתקפות סייבר, שהן תוצאה של התלות ההולכת וגוברת במערכות מבוססות מחשב. מאמר זה ממפה את הסוגים השונים של מתקפות סייבר נגד מערכות אוויריות בלתי...
גבריאל בוליאן גוביי | לירן ענתבי
17.12.2017
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך, אתה יכול לחפש אחרים ....
