כל הפרסומים בנושא סוריה

בלילה שבין 17 ל-18 באוגוסט 2026 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה חריגה בעומק שטח סוריה, כ-60 ק"מ בלבד מגבול טורקיה. שמונה טילים פגעו במסלולי ההמראה בשדה התעופה הצבאי אבו א־ד׳הור שבמחוז אידליב. לשכת ראש הממשלה אישרה דה-פקטו את דבר התקיפה, והבהירה כי פריסת כוחות טורקיים על אדמת סוריה מהווה מבחינת ישראל קו אדום. על פי הודעת הלשכה, בין המדינות התגבש סטטוס-קוו ביטחוני שדמשק עמדה על סף הפרתו כאשר אפשרה לכוחות טורקיים להיערך בבסיס, חרף אזהרות חוזרות ונשנות שהועברו אליה. כשבוע לאחר מכן, דווח כי התקיימה פגישה בין ראש המוסד, רומן גופמן, לבין...

כשנה וחצי לאחר נפילת משטר אסד, מתמודדת סוריה עם פרדוקס עמוק: בזירת החוץ, הממשלה בהובלת אחמד א־שרע רשמה הישגים דיפלומטיים משמעותיים: הכרה אזורית ובינלאומית גוברת וגל התחייבויות להשקעות מצד מדינות המפרץ, טורקיה, ארצות הברית ואירופה. בזירת הפנים, לעומת זאת, התמונה עגומה יותר: סוריה סובלת ממתחים אתניים, איומים ביטחוניים, מחלוקות אידיאולוגיות ומשבר כלכלי חריף שהופך למקור לחץ חברתי-פוליטי מרכזי על הממשלה החדשה. פרדוקס זה מתבטא גם בכל הנוגע לתהליך השיקום. מחד, סוריה נמצאת בנקודת הזנק ייחודית: היא מיצבה עצמה מחדש באזור, ומבחינה גיאופוליטית...

כינון הפרלמנט הזמני בסוריה מסמן צומת מכריע במעבר המוסדי במדינה, ומחדד את המתח המובנה שבין שאיפת המשטר ללגיטימציה פוליטית ובינלאומית לבין הנטייה לריכוזיות סמכותנית. עבור דמשק, המהלך נועד לאותת על ניתוק ממורשת הבעת', אך בפועל הוא משקף מנגנון מתוחכם של קואופטציה: לצד שילוב מגוון נציגים — מנשים ומיעוטים ועד לדמויות אופוזיציה לשעבר — מנגנון הבחירה נותר מפוקח מלמעלה, והופך את הפרלמנט לכלי להכלה מבוקרת יותר מאשר לרשות מחוקקת עצמאית. מבנה הפרלמנט ממחיש מתח זה היטב: בשעה ששני שליש מציריו נבחרו באמצעות "גופים בוחרים" עקיפים, השליש...

סוריה שבהנהגת אחמד א־שרע אינה צד ישיר במלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. עם זאת, היא אינה ניטרלית ופאסיבית. הגם שסוריה אינה מעורבת ישירות בלחימה, במישור הדיפלומטי ניכרת פעלתנות ענפה של דמשק תוך מאמץ לנצל את המשבר האזורי כדי להתרחק מהציר האיראני, להשתלב מחדש במערכת האזורית ולהציג עצמה כשחקן קונסטרוקטיבי ובעל ערך. במקביל, סוריה מעבה את כוחותיה ומגבירה את פעילותה בגבולות, במיוחד מול חזבאללה בלבנון ובדרום סוריה. עם זאת, בפניה מגבלות משמעותיות – חולשת המדינה, איומים משחקנים חיצוניים וסיכונים להסלמה עם ישראל. באחרונה המחישו תקריות בדרום...

במאמר זה מנותח השיח ההלכתי האסלאמי בקרב מוסדות ואנשי דת המזוהים עם המשטר החדש בסוריה. השיח משקף עמדות יסוד עוינות כלפי ישראל ושולל שלום עמה, אך הוא אינו אחיד וקפוא. לצד ביטויים אידיאולוגיים אסלאמיסטיים נוקשים, שהופיעו ברובם בתגובה לפעילות צבאית ישראלית בסוריה, ניתן לזהות בשנה האחרונה גם ריכוך מסוים בטון ובמינון ההתבטאויות. ריכוך זה אינו מבטא שינוי רעיוני עמוק או הכשרת הקרקע לפיוס מלא, אך הוא עשוי לאפשר לגיטימציה להסדרים מצומצמים ותחומים הניתנים להצדקה כ"הודנה". נוכח ממצאים אלה ועל רקע חידוש מגעי ההסדרה בין שתי המדינות,...

כשנה אחרי עליית אלשרע לשלטון ניכרת התקרבות מחודשת בין רוסיה לסוריה, בפרט בתחום הביטחוני. זאת, לאחר תקופה של חשדנות וזהירות בתחילת הדרך, שילוב של מאמצי ריצוי דיפלומטיים מצד מוסקבה והפנמה בדמשק של האיומים הביטחוניים על סוריה. בחודשים האחרונים נרשם דיאלוג אינטנסיבי בין משרדי ההגנה והצבאות של שתי המדינות, לרבות בחינת סיוע לשיקום צבא סוריה והרחבת הפריסה הרוסית בשטח מדינה. אמנם טרם זוהה מימוש התוכניות בשטח, אך בכל מקרה התגבשות שותפות ביטחונית זו אינה משרתת את ישראל, ואף מייצרת סיכונים ליכולת הפעולה שלה.

ב-8 בדצמבר צוין יום השנה לנפילת משטר אסד ועליית ממשלת המעבר בהובלת הנשיא אחמד א-שרע. למרות עברו הג’האדיסטי, א-שרע מבקש להצטייר כמנהיג לאומי, פרגמטי וממלכתי. עד כה, ממשלת המעבר קידמה צעדי ייצוב ופרוצדורות פוליטיות מהירות, הכוללות הקמת ממשלת טכנוקרטים ופרלמנט זמני, וכן ניסיון לבנות מחדש את הצבא הסורי. בעוד א-שרע גורף הצלחות ניכרות בשיקום יחסי החוץ של סוריה וזוכה להכרה בינלאומית ולגיבוי אמריקאי, בזירה הפנימית הוא מתמודד עם אתגרים רבים, ביניהם: מתיחות עדתית וקריאות לבדלנות, קיומן של קבוצות קיצוניות וג'האדיסטיות שמתנגדות לדרכו ומשבר כלכלי...

מאז עליית א-שרע לשלטון, קטר ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקום סוריה. התמיכה הגלויה של ארצות הברית והתיאום עם טורקיה מבססים את קטר כגורם מוביל בעיצוב הסדר הסורי החדש. היא פתחה מחדש את שגרירותה בדמשק, שלחה סיוע, השיקה פרויקטים תשתיתיים והשקיעה בתחום האנרגיה, הבריאות והתחבורה. קטר, המשלבת דיפלומטיה עם אסטרטגיה כלכלית "מלמטה-למעלה", מציבה למעשה חלופה למדינות המפרץ האחרות בהקשר ייצוב סוריה החדשה. עם זאת, מדיניות זו טומנת בחובה סיכונים: המצב הפנימי הרעוע בסוריה, ריבוי המיליציות, האיום הג'האדיסטי וסוגיית המיעוטים מציבים אתגרים לא...

ההתקוממות באזור א-סווידא בסוריה, שהתלקחה מאירוע מקומי שהתפתח לעימות רחב היקף, גררה מעורבות אזורית ובינלאומית ובעיקר הטילה צל כבד על אופי המשטר ותפקודו. במהלך מספר ימים התנהלו התנגשויות קשות בין מיליציות דרוזיות מקומיות לבין לוחמים מקרב שבטי הבדואים הסונים. כוחות הביטחון הסוריים נשלחו לאזור כדי להשיב סדר, אך כניסתם הובילה להסלמה וללחימה עצימה בינם לבין הדרוזים וגורמים חמושים אחרים. בתוך ימים ספורים נהרגו מאות בני אדם, תמונות וסרטוני זוועה של הרג וטקסי השפלה של המיעוט הדרוזי הופצו ברשתות. גם הפעם, כמו באירועי אפריל, ישראל התערבה צבאית...

מאז עליית המשטר החדש בסוריה, בראשות אחמד א-שרע, הממשלה בדמשק התבססה  במהירות כסמכות שלטונית רשמית, והיא מקדמת מהלכים לייצוב הזירה הפנימית ולשיקום קשרי החוץ של המדינה.  הממשל החדש שלח מסרים מרגיעים לעולם ולמדינות שכנות, ובמיוחד לישראל, המדגישים כי אין לו כוונה להמשיך עימותים צבאיים. בעוד הקהילה הבינלאומית נענתה בחיוב וניהלה עימו מגעים, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים וטראומת מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית. אך לאחרונה, הצדדים הודו כי מתקיימות שיחות ישירות בין סוריה לישראל ואף עלתה אפשרות לצרף את...

סוריה מצויה בתהליך מואץ של קבלה לקהילה הבינלאומית, הנוטה להעניק לגיטימציה למשטרה החדש בהנהגת אחמד אלשרע. כמדינה ערבית מוסלמית החולקת גבול עם ישראל, חשוב לבחון את קבלתה על ידי מצרים – המדינה הערבית המרכזית והשכנה החשובה ביותר לישראל. ביחסי מצרים-סוריה, שידעו עליות ומורדות לאורך עשרות השנים האחרונות, מסתמן כיום לראשונה פער אידאולוגי מהותי. אלא שלמרות החשדנות, מצרים נוקטת כלפי סוריה גישה פרגמטית, המדגישה תמיכה בעם הסורי, באחדות הריבונות הסורית וקבלתה של סוריה למערכת הערבית.   בחינת היחסים בין מצרים לסוריה עשויה לסייע לישראל לגבש...

ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...