פרסומים

בשנת 2026, ישראל חזקה צבאית מכפי שהייתה ב-2023. אך למרות הישגיה הצבאיים וגם חוסנה הכלכלי והעמידות שהפגין העורף לנוכח איומים ביטחוניים, היא נמצאת באחת מנקודות השפל האסטרטגית בתולדותיה. ישראל נתונה במה שניתן להגדיר כ"לימבו אסטרטגי" – קיפאון מתמשך שבמסגרתו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים וגם שיתוף פעולה צבאי תקדימי עם ארצות הברית אינם מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני בר-קיימא. מתחייבת השאלה: מה צריכה ויכולה ישראל לעשות כדי להיחלץ מהלימבו, להביס את אויביה בזירות השונות ולייצר את ההיפוך האסטרטגי שיבטיח את ביטחונה לעתיד לבוא? התשובה...

במאמר זה נדונה סוגיית פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה על ידי צה"ל כמהלך יזום, מקדים וכתנאי הכרחי ליישום "תוכנית עשרים הנקודות" לייצוב ולשיקום הרצועה. הנחת העבודה היא כי ללא פתרון שורשי לסוגיית הכוח הצבאי ברצועה, כל ניסיון להניע תהליכי שיקום פוליטיים או כלכליים נידון לכישלון והיעדר התקדמות משמעותו התחזקות חמאס, בניית האיום מחדש והתבוססות ישראלית במלחמת התשה, השוחקת את צה"ל, את הביטחון ואת תחושת הביטחון של תושבי העוטף. כן מפורטת ארכיטקטורת הפיקוח שתידרש על מנת לשמר את הישגיהם של מאמצי הפירוז. 

ב-25 באפריל 2026 התקיימו הבחירות המקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית – בגדה המערבית ובדיר אל-בלח שברצועת עזה. הבחירות התקיימו ב-403 ערים ומועצות מקומיות עם אחוז הצבעה כללי נמוך יחסית של כ-53%. חמאס החרים את הבחירות ולא השתתף בהן באופן רשמי, למרות היותו הארגון הפוליטי הפופולרי ביותר בקרב הציבור הפלסטיני. ניתוח הבחירות חושף תמונה מורכבת של חברה המנסה לקיים הליך דמוקרטי תחת לחץ בינלאומי כבד ותנאים פוליטיים וביטחוניים קשים. הבחירות חושפות פרדוקס בין רצון לשגרה לבין ייאוש פוליטי עמוק, בין תקווה לשינוי של המציאות ברמה המוניציפאלית היומיומית,...

בפברואר 2026 הופץ נוסח באנגלית של טיוטת החוקה הפלסטינית החדשה שהועברה לאישור נשיא הרשות הפלסטינית. הטיוטה נוסחה על ידי ועדה בת 17 חברים במסגרת מהלכי דמוקרטיזציה שמוביל נשיא הרשות אבו מאזן בשל דרישות האיחוד האירופי, שהתנה את המשך התמיכה הכספית ברשות בשורת רפורמות חוקתיות וממשליות ברוח קריאת הנשיא ביידן ודרישתו לרפורמות ברשות. למרות השימוש במטבעות לשון מעולם המושגים והנורמות של דמוקרטיות מערביות, הטיוטה אינה נקראת כמסמך אמין, קוהרנטי ורלוונטי למדינה שוחרת דמוקרטיה ושלום. עצמאות, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוקה, היא גם המשך המאבק...

הניסיון הבינלאומי מלמד כי הפעלת כוחות דוגמת כוח הייצוב המוצע בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לייצוב רצועת עזה דורשת מנדט ברור, הכשרה ייעודית ותיאום הדוק בין כל הגורמים המעורבים, תוך התמודדות עם אתגרים תרבותיים ומבצעיים מורכבים, במיוחד בסביבה רוויית אוכלוסייה אזרחית, עוינת ואלימה. הצלחת המשימה תלויה בהגדרת מנדט חזק מכוח פרק 7 של אמנת האו"ם, בהכשרה מקיפה של הכוח, ובצמצום מספר המדינות המשתתפות כדי להבטיח תפקוד אורגני ואפקטיבי. כן יש להבטיח שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בין הכוח לבין ישראל ולשלב בו מומחים ויחידות ממדינות מערביות...

עתידה של תוכנית טראמפ בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (החזרת כל החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, וכן יישום הסדרי היערכות צה"ל בפרימטר ביטחוני מורחב – הקו הצהוב), בעוד חמאס שומר על שליטתו בלב הערים, פועל לדיכוי כל ביטוי של התנגדות לשלטונו ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים שבידיו וסירוב להתפרק מנשק. אם מגמות אלו תמשכנה, נראה שהחלופה המיטבית לישראל היא להקים בשטחים שבשליטת צה״ל מרחב שלטוני פלסטיני חלופי – ממשלת טכנוקרטים, בזיקה...

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

במלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בפני הכרעה בין שלוש חלופות אסטרטגיות: המשך החתירה להסכם הפסקת אש לשחרור חלק מהחטופים תוך דבקות ביעד מיטוט חמאס ופירוקו מנשקו; הסכמה לסיום המלחמה על פי תנאי חמאס כדי להביא לשחרור כל החטופים; כיבוש הרצועה והחלת ממשל צבאי זמני, בתקווה שהמהלך יביא גם לשחרור החטופים. שלוש החלופות כרוכות במחירים משמעותיים לצד יתרונותיהן היחסיים, ואף לא אחת מהן מבטיחה את מימוש מטרות המלחמה במלואן. במאמר זה נבחן את משמעויותיו של כיבוש רצועת עזה והמענה שחלופה זו תציע למימוש מטרות המלחמה בהשוואה לשתי החלופות האחרות.

בחינה אמפירית ופרספקטיבה היסטורית של איוש תפקידים משמעותיים במטה הכללי של צה״ל בחמישה העשורים האחרונים מצביעות על בולטות של הטיית הדמיון (Similarity Bias), הבאה לידי ביטוי במינוי שכיח במיוחד של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל. מדובר ב״שכפול אנושי״, כתוצאה מהעדפה של אנשים לקדם את הדומים להם. משום שאנשים דומים חושבים באופן דומה, מתאיינות החשיבה הביקורתית, המאתגרת והספקנית והשפעתה על תהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות בארגון. הקיבעון המחשבתי מוביל לחסינותה של הקונספציה, שהיא תבנית קוגניטיבית הכרחית לפירוש המציאות, בפני תיקוף ואתגור. עם כניסתו...

עיון בהצהרת הסיכום שפורסמה בערבית מלמד כי מדובר בהצהרה בעייתית ביותר. בהצהרה, המאדירה את יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול התוקפנות הישראלית וכוללת אמירות בוטות נגד "פשעי" ישראל, הפורום מרומם ומאדיר במשתמע גם את חמאס. זאת, למרות מס השפתיים באמירה נגד טרור ונגזרותיו, שאותם לא ייחס לחמאס, לחזבאללה או לפלסטינים בגדה המערבית. מבחינת ישראל, לקחי ה-7 באוקטובר, ולא רק הם, מחייבים להתייחס ברצינות למילים ולניסוחים ולחדול מניסיון לסבר את הגיונו של היריב. המשמעות המצטברת של הניסוחים מטרידה מאוד ואינה מבשרת על אודות שינוי או הפנמה של...

ניתוח השוואתי בין ארבעה סקרים, בזהירות המתחייבת בשל מגבלות מתודולוגיות, מצביע על הבדלים מהותיים בין הממצאים, בהתייחס לשאלות דומות שנשאלו בסקרים השונים ובעיקר על דיאלקטיקה, שבאה לידי ביטוי בביקורת כלפי חמאס ואי-שביעות רצון מתפקוד הארגון, בירידה בפופולאריות של יחיא סנואר ושל חמאס, וזאת לצד תמיכה גבוהה יותר בחמאס בהשוואה לתמיכה בפת"ח ובתמיכה בהמשך המאבק המזוין, שמוביל חמאס. הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, ביקורתי יותר כלפי חמאס וחיובי יותר בגישתו כלפי הרשות הפלסטינית, פת"ח ואבו מאזן. ייתכן שיהיה בכך כדי להכשיר את הקרקע למיגור...

הסיכון הכרוך בקריסת הרשות הפלסטינית מחד גיסא, לצד הצורך בשינויי עומק בה כתנאי לשיקומה, חזרתה לרצועת עזה ויצירת תנאים להסדר מדיני על בסיס עיקרון שתי מדינות כבסיס למימוש הנורמליזציה עם ערב הסעודית כמהלך משלים ומסייע לסיום המלחמה ברצועה מאידך גיסא, מחייבים גישה שונה מזו המקובלת מזה זמן. בין היתר, הקמת שתיים או שלוש ערים פלסטיניות (דוגמת העיר רוואבי שמצפון לרמאללה), ובהמשך העתקת הדגם גם לרצועת עזה, כרכיב של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה, יכולה לייצר מענה לשורת אתגרים. מימוש מוצלח של המגה-פרויקט המוצע,יעודד פרויקטים נוספים בסדרי גודל...