פרסומים

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

נוכח הצלחות הולכות וגוברות של חיזבאללה בשימוש בכטב"מים והצלחתו המוגבלת של צה"ל ביירוטם, עולה השאלה האם צה"ל ערוך להתמודד נגד מערכות בלתי מאוישות גם במרחב הימי. ארגוני טרור כמו חמאס והחות'ים החלו להשתמש בכלים אלו, ויוצרים אתגר למדינות וגורמים בינלאומיים נוספים. כיום, מערכות לחימה ימיות בלתי מאוישות משמשות להגנת נמלים, לוחמה נגד צוללות, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין. במלחמת אוקראינה-רוסיה, כלים אלו הוכיחו את יעילותם וגרמו נזק משמעותי לצי הרוסי, כמו גם לנמלים ולתשתיות ימיות. גם איראן ושלוחותיה משתמשות בכלים בלתי מאוישים...

מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', חיזבאללה משתמש בלוחמה נגד ישראל בכטב"מים למטרות איסוף מודיעין ותקיפה. לאחרונה הפכו יום-יומיות גם תקיפות באמצעות כטב"מי נפץ, לצד מטחי רקטות וטילי נ"ט וכן רחפנים רוטוריים. בעוד שחלק מהכטב"מים מיורט, רבים חדרו את ההגנה הצה"לית וגרמו פגיעה בחיי אדם וברכוש. חיזבאללה משתמש בעיקר בכטב"מים איראניים מתאבדים, ולאחרונה עשה שימוש ראשון בכטב"ם נושא טילים. בנוסף, הארגון מיירט מעת לעת כטב"מים ישראליים. המענה המבצעי הקיים, הכולל שימוש במערכות הגנה אווירית מסורתיות, לוחמה אלקטרונית...

רחפנים מהווים אמצעי לחימה בולט בידי ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר. טרם המלחמה לא נראה במזרח התיכון שימוש משמעותי ברחפני FPV – אמצעי לוחמה מהיר, מדויק, פשוט יחסית להפעלה וקטלני, במחיר נגיש, מה שהפך אותם לפופולריים ומשמעותיים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בעיקר מאז המחצית השנייה של 2023. על צה"ל ללמוד את השימוש ברחפנים אלו באירופה הן כהזדמנות עבור כוחותיו והן כאיום, להצטייד בהתאם ולהתאים תפיסות הפעלה. 

במלחמת 'חרבות ברזל' מותקפת ישראל על ידי גורמים שונים באמצעי לחימה איראניים. מדובר באמצעים בעלי יכולת תעופה, המשנים דרמטית את אופי האיום האווירי. מגוון האמצעים המודגם בסבב הלחימה, לצד יכולות חדשות ומעורבות שחקנים חדשים בסכסוך, הם דגל אדום לבניין כוח ישראלי, שיידרוש הצטיידות באמצעי לחימה ושינוי תפיסות בהקשר זה. בנוסף, נוצרו לישראל הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים או חיזוקם של קיימים. על ישראל להדגיש את השתנות האיום האווירי העולמי בחסות איראן, כדי להזכיר כי הבעיה אינה ישראלית בלבד.

מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', היקף המידע הכוזב והתכנים המזויפים ברשת הגיע לשיאים חדשים. רבים מתכנים אלו נוצרו באמצעות יישומי דיפ-פייק מבוססי בינה מלאכותית. האפשרות של כל משתמש ברשת לייצר תוכן סינטטי הופכת את זירת ההסברה למורכבת במיוחד ולכן מתחייבים הבנה עמוקה של התופעה ושיפור דרכי ההתמודדות מולה.

השימוש ברחפנים על ידי חמאס בפתיחת מתקפת הטרור בנגב המערבי, אשר התפתחה למלחמת 'חרבות ברזל', המחיש את הסיכון הרב הטמון בכלים הללו, חרף היותם טכנולוגיות מדף פשוטות וזולות. ראוי לבחון את המשך ההתמודדות עם איום זה ועם טכנולוגיות מדף אחרות, העלולות אף הן להיות איומים אסטרטגיים, למשל יישומי בינה מלאכותית.

ב-30 ביולי 2023 התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס בנושא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) והשפעתה על הביטחון הלאומי. בינה מלאכותית יוצרת הינו תת-תחום של טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר מתייחס ליצור סוגי תוכן כמו טקסט, אודיו ותמונות בשימוש אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בכנס נטלו חלק אישים מתעשיית ההייטק, האקדמיה והביטחון, שדנו בהרחבה על אודות השפעתן של ההתפתחויות האחרונות בפיתוח Generative AI, ובכללן הדיפ-פייק, על צה"ל, מעמדה הטכנולוגי של ישראל, התחרות הבין-מעצמתית, וכן רגולציה ותפקיד הממשלה בישראל בהתמודדות עם האיומים...

שנה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבמסגרתה נעשה שימוש נרחב בכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים) וביניהם מל"טים (מטוסים ללא טיס) רבים מתוצרת איראן, היא הזדמנות ייחודית לישראל ללמוד ולשפר את היערכותה אל-מול הטכנולוגיות שבידי אויביה, לא על ידי תחזיות או משחקי מלחמה אלא מתוך התבוננות בהדגמה ממשית ומטרידה. השימוש של גורמים לא-מערביים במל"טים, כחלופת חיל אוויר, כמו גם הנזק הנרחב והפגיעה הקטלנית באזרחים שנגרמו באוקראינה, מלמדים רבות על אופיו החדש של האיום האווירי העולמי. מכאן, שישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום הגילוי,...

פרק זה מורכב מפרקי המשנה הבאים: המערכה המדינית: האתגר – שימור הדמוקרטיה המהותית; הזירה הטכנולוגית: עת לבחור צד – ישראל והתחרות הטכנולוגית הגלובלית; משבר האקלים: הזדמנויות לשיתוף פעולה מול אתגר חוצה גבולות; הזירה הדיגיטלית: הצורך במענה לאתגר הרשתות החברתיות.