פרסומים

מאז תחילת כהונתו השנייה התבטא הנשיא טראמפ מספר פעמים בנושא הנשק הגרעיני, הדגיש את דחיפות העניין והצהיר כי בכוונתו להידרש אליו לאחר שיביא לסיום את המשברים באוקראינה ובמזרח התיכון. כן עמד על הצורך לדון עם רוסיה וסין על אודות בקרת נשק וקיצוץ מחצית מתקציבי הביטחון בכלל ובתחום הגרעין בפרט. זאת לעומת תקופת כהונתו הראשונה, שתאפיינה בנסיגה מצעדים לקידום פירוק נשק ובקרת נשק, בעדיפות למודרניזציה של הארסנאל הגרעיני ובמאבק האסטראטגי מול סין. למעשה, במקום להכשיר תנאים שיאפשרו לקדם את מטרתו המוצהרת של טראמפ, הוא מתנהל באופן העלול לקדם תפוצה...

ב-23 בפברואר יתקיימו בגרמניה בחירות לבונדסטאג, על רקע ובעקבות כשלון ממשלת הקואליציה הנוכחית להתמודד עם סוגיות בוערות: מבקשי המקלט, המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה, וכן ההאטה הכלכלית. על הממשלה הבאה יהיה להתמודד בנוסף עם השלכות המדיניות שיוביל הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ביחס לנאט"ו, למלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובתחום הסחר הבינלאומי. בכל מקרה, "ביטחון ישראל היה ויישאר חלק מתבונת המדינה” – העיקרון ששילבה הקנצלרית מרקל בשיח הפוליטי והמשמש הנחת עבודה לפוליטיקה הגרמנית – צפוי להמשיך ולהוביל את הממשלה הבאה ביחסיה עם ישראל.

סיום המלחמה הקרה ב-1991 והתמוטטות ברית המועצות הביאו לירידה בתפיסת האיום מפני רוסיה  והעלו שאלות לגבי המשך הרלוונטיות של נאט"ו חרף התפקיד שמילאה הברית בסכסוכים מחוץ לזירה האירופית, למשל  באפגניסטן. שאלות אלה נמשכו עמוק אל תוך המילניום החדש, אולם עם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, נאט"ו גילתה מחדש את הייעוד שלה וחוותה תחייה מחודשת. ההצטרפות של פינלנד ושוודיה לאחרונה, על רקע החששות מהאיום הרוסי הגובר, אך חיזקה את תחושת המטרה של הברית. פסגת נאט"ו נערכה בעיר וושינגטון בין ה-8 ל-11 ביולי, ועמדה בסימן יום השנה ה-75 לברית. בהצהרה...

ביקור הנשיא ביידן בישראל ובאזור בעיצומה של הלחימה ממחיש ביתר שאת את התייצבותה המלאה של ארצות הברית לצד ישראל ואת תמיכתה המעשית בשימור ובחיזוק יכולות צה"ל ובהרתעת איומים פוטנציאליים מזירות אחרות, בדגש על חיזבאללה ואיראן. אך הביקור נועד גם כדי להבין מהן מטרות המערכה, הסיכויים להשיגן והדגשים לגבי היום שאחרי. התמשכות המערכה צפויה לייצר פערים בין מדיניות ישראל וארצות הברית עקב רגישות הממשל להתפתחויות בזירת הלחימה, לחצים שיפעילו שחקנים אזוריים ובינלאומיים ודעת הקהל בארצות הברית עצמה. כבר עתה הממשל מתעקש על מימוש לאלתר של מנגנון שיאפשר...

בראיון שפורסם בעיתון הארץ ב-1 בינואר קבע תמיר הימן, לשעבר ראש אמ"ן וכיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, כי האסטרטגיה הישראלית שחתרה (וחותרת) "להפלת" הסכם הגרעין עם איראן נכשלה למעשה וכי שלושה ראשי ממשלת ישראל האחרונים חתרו ליעד זה בלי שהציגו תכנית חלופית יעילה. ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות הצליחו לגרום דחייה/האטה בלבד בהתקדמות פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, כשמקביל לא התממשה תקווה לשינוי המשטר באיראן שאולי יביא בעקבותיו לשינוי בכוונות איראן להגיע לפצצה. הסיכוי לשינוי בתמונת המצב, אם ארצות הברית תשנה את גישתה...

החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....

ועידת ה–NPT העשירית, המתכנסת ב-1–26 באוגוסט בניו יורק לאחר מספר דחיות בשל מגפת הקורונה, תציין שני ציוני דרך חשובים במאמצים למנוע תפוצת נשק גרעיני בדרך לפירוז מוחלט מנשק גרעיני – חמישים שנים לכניסתה לתוקף ועשרים וחמש שנה להארכתה לתקופה בלתי מוגבלת. פלישת רוסיה לאוקראינה ובצידה הפרה בוטה של האמנה ומעבר לכך של הסדר העולמי הן מכה קשה לאמנה. עוד ברקע ההתכנסות, הקיפאון במשא ומתן בין המעצמות לאיראן לגבי חידוש הסכם הגרעין. במאמץ לשמר את האמנה יהיה על המדינות החתומות עליה לפרסם הודעה משותפת, שתאשר את הנורמות העומדות בבסיסה, אולם...

מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...

שאלות בסגנון "מה היה אילו?" אינן רלבנטיות בחקר ההיסטוריה, אלא אם יש להן היבט אקטואלי. היבט כזה מתלווה לעובדת היות אוקראינה מחוץ למסגרת נאט"ו והאיחוד האירופי, בניגוד לחברות אירופאיות אחרות אשר היו חלק מהגוש הסובייטי וצורפו לארגונים אלה לאחר התפרקות ברית המועצות. וכעת, כשחלקים מאוקראינה נמצאים תחת כיבוש רוסי ושני מחוזות אף זכו להכרה רוסית בעצמאותם, צפה מחדש שאלה זו. התנאים שמציב הקרמלין לסיום המלחמה קשוחים וספק אם ניתן לממשם, ועל כן יש להעלות רעיונות "יצירתיים" שיוכלו אולי לסייע בהפסקת הלחימה. ייתכן שבהידברות...

דומה שאין מדינה באירופה שבה פלישת רוסיה לאוקראינה גרמה לשידוד מערכות גדול יותר מאשר גרמניה. הפלישה העירה את גרמניה מאשליות שהנחו את התנהלותה כלפי רוסיה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת – "מדיניות האוסטפוליטיק". התמוטטות ברית המועצות, איחוד גרמניה וההיעלמות (לכאורה) של האיום הסובייטי עוררו תחושה של סוף ההיסטוריה וניצחון המערב הליברלי. ההנאה מ"פירות השלום" הפכה למוטו של המדיניות הגרמנית, ועמה התלות ברוסיה, ארצות הברית וסין. אלמלא הפלישה לאוקראינה, ספק אם בגרמניה הייתה נופלת החלטה לערוך שינוי פרדיגמטי במדיניות...