פרסומים

סוגיית החוץ המרכזית שהעסיקה את מצרים בעת האחרונה הינה המלחמה ברצועת עזה. יש לבחון את המדיניות שנקטה מצרים ביחס למלחמה בפרט ולישראל בכלל לאור שתי עובדות מרכזיות – מלחמה ממושכת על תוצאותיה הקשות ברצועת עזה הגובלת במצרים, ותרומתה החשובה של המלחמה תרמה לחשיבות שממילא מצרים מעניקה לסוגיה הפלסטינית, הבאה באופן בולט לידי ביטוי בדעת הקהל המצרית. מהבחינה הזו מדובר בהתרחשות חסרת תקדים במהלך 45 שנות יחסי השלום בין מצרים לישראל. המלחמה הציבה בפני היחסים בין מצרים לישראל מבחן רב משמעות. וברקע, ההנהגה המצרית חייבת להתחשב בסדר היום הפנימי...

במאמר זה נבחן קמפיין ההשפעה שמובילה תנועת האחים המוסלמים נגד המשטר המצרי מאז הדחת הנשיא מורסי ב-2013. התנועה מפעילה ערוצי טלוויזיה לווייניים, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, במקביל להסתייעות בתנועות־בת ובקמפיינים חוצי גבולות, במטרה לערער את יציבות המשטר ולעודד תסיסה והתנגדות פנימית. הקמפיין מציג את כישלונות המשטר בתחומי הכלכלה, התשתיות וזכויות האדם, ומסמן את הנשיא אלסיסי כאחראי למצב. בנוסף, התנועה מנצלת את המלחמה ברצועת עזה ואת היחסים בין מצרים ישראל כדי להעמיק את הפער בין הציבור לשלטון. בקמפיין משתלבים גורמים נוספים, חלקם אינם מצהירים...

סוריה מצויה בתהליך מואץ של קבלה לקהילה הבינלאומית, הנוטה להעניק לגיטימציה למשטרה החדש בהנהגת אחמד אלשרע. כמדינה ערבית מוסלמית החולקת גבול עם ישראל, חשוב לבחון את קבלתה על ידי מצרים – המדינה הערבית המרכזית והשכנה החשובה ביותר לישראל. ביחסי מצרים-סוריה, שידעו עליות ומורדות לאורך עשרות השנים האחרונות, מסתמן כיום לראשונה פער אידאולוגי מהותי. אלא שלמרות החשדנות, מצרים נוקטת כלפי סוריה גישה פרגמטית, המדגישה תמיכה בעם הסורי, באחדות הריבונות הסורית וקבלתה של סוריה למערכת הערבית.   בחינת היחסים בין מצרים לסוריה עשויה לסייע לישראל לגבש...

מאמר זה מיועד לתת מענה לתהיות תדירות העולות לאחרונה בישראל לגבי עיבוי הנוכחות של הצבא המצרי בחצי-האי סיני ובקרבת הגבול הבינלאומי עם ישראל, בנוסף להתעצמות הניכרת של צבא מצרים במהלך שנות שלטונו של הנשיא אל-סיסי. בהתייחסויות מודגשת זיקה בין שתי הסוגיות ועולה טענה כי פניה של מצרים למלחמה יזומה נגד ישראל. המצרים אינם אדישים לפרסומים אלו, שעוררו שיח בקורתי כלפי ישראל והגבירו את המתיחות ביחסים הבילטרליים בתקופה רגישה זו. המאמר יתמקד בתפיסת מצרים את עצמה כמדינה משמעותית באזור וכן באתגרים הביטחוניים הניצבים בפניה. לסיכום יודגש הצורך בשיכוך...

הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...