פרסומים

הקהילה היהודית בארצות הברית היא נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לאורך השנים, לרבות במהלך המלחמה בעזה, פעלו יהודי ארצות הברית להבטחת תמיכה דיפלומטית וצבאית חיונית לישראל בתוך ארצות הברית, וגייסו תרומות נחוצות עבור החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל. ואולם יכולתם של יהודי ארצות הברית להעניק תמיכה כזו בעתיד מוטלת בספק בשל שורה של התפתחויות, בהן היחלשות המוסדות הקהילתיים של יהדות ארצות הברית, מחלוקות גוברות סביב מדיניות ישראל והתגברות האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל בחברה האמריקאית הרחבה. מזכר זה מתאר את התמורות...

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

המלחמה עם איראן הלהיטה את הוויכוח בארצות הברית על אודות תפקידה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית ועתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. המערכה הנוכחית אמנם לא צפויה לשנות מהותית את מעמדה של ישראל בארצות הברית, אולם נראה שהיא מאיצה מגמות קיימות: קיטוב מפלגתי גובר, ירידה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים וצעירים מכל הקשת הפוליטית, ועלייה בקולות המתנגדים לברית עם ישראל בתוך הקואליציה הרפובליקנית. דינמיקות אלו מאיימות להסיט את היחסים בין ארצות הברית לישראל מקונצנזוס דו-מפלגתי ברובו לסוגיה פוליטית פנימית, הנתונה למחלוקת. כדי למתן פוליטיזציה נוספת,...

בשבועות האחרונים הולך וגובר המתח בשורות הימין האמריקאי סביב מעמדה של ישראל במדיניות החוץ של ארצות הברית. בתוך המחנה נשמעים יותר ויותר קולות המפקפקים בהתאמה שבין עקרונות תפיסת "אמריקה תחילה" לבין תמיכה כמעט בלתי מסויגת בישראל. בחלק מהמקרים, הוויכוח על ישראל מצטלב עם מוטיבים אנטישמיים ותיקים ועם מגמות דתיות בימין הנוצרי, ולכן מעורר דאגה גוברת בקרב יהודי ארצות הברית.  הדומיננטיות של הנשיא טראמפ בקרב הנהגת המפלגה ובקרב קהל תומכיה, מגבילה את השפעתם המעשית של קולות אלה על קבלת ההחלטות בוושינגטון. עם זאת, הדיון המתעצם ברעיונות...

מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים. התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית בקרב הדמוקרטים ואף בחלק מהרפובליקנים. המגמה בולטת במיוחד אצל הצעירים משני צידי המפה הפוליטית. סקרים מלמדים כי דעת הקהל כלפי ישראל מושפעת ישירות לרעה מהתנהלות ישראל במלחמה ומהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. גם בקהילה היהודית, ובייחוד בקרב הזרמים הליברליים, ניכרת ירידה בתמיכה והתגברות הביקורת כלפי ישראל. מגמות אלו עלולות לפגוע בחופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל ולהציב איום ממשי על ביטחונה, שכן בנוסף, בעוד גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה...

ממשל טראמפ מיקם את המאבק באנטישמיות במרכז מדיניות הפנים שלו, ומרבה להתמקד באקלים העוין כלפי סטודנטים יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק ממדיניות זו מפעיל ממשל לחץ על האוניברסיטאות לאמץ רפורמות בהקשר זה ובין היתר הוטלו קיצוצים חדים על מימון המחקר והגבלות על קבלת סטודנטים מחו"ל, וכן נעשו ניסיונות לגרש פעילים פרו-פלסטינים. למרות היקפה של בעיית האנטישמיות, תגובות הקהילה היהודית לאסטרטגיית ממשל טראמפ היו אמביוולנטיות. במאמר זה נבחנות הסיבות להסתייגות של הקהילה היהודית מגישתו של ממשל טראמפ, והוא מסוכם בהמלצות לגורמים ישראלים...

הפילוג המפלגתי בדעת הקהל האמריקנית בנושא ישראל הגיע לרמות חסרות תקדים. לפי סקר בנצ'מרק שפורסם בתחילת החודש, רק שליש מהדמוקרטים לעומת למעלה מ-80% מהרפובליקנים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. הפער הגדל במהירות הוא תוצאה של מספר מגמות ארוכות טווח: הירידה בדתיות בציבור האמריקאי; העלייה בתחרות הבין-מפלגתית סביב רוב הסוגיות שבמחלוקת; והתרחבות הפער הבין-דורי בעמדות כלפי ישראל. מתקפת חמאס באוקטובר 2023 העצימה את הקיטוב המפלגתי, עד כדי סכנה להמשך התמיכה האמריקאית בישראל בטווח הבינוני והארוך. המקרה של אוקראינה, שגם היא הפכה מוקד לתחרות מפלגתית...

ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה...

שנה של מלחמה בין ישראל לאויביה האזוריים הפנתה את הזרקור גם ליחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית. על אף התמיכה הצבאית, הכלכלית והדיפלומטית של ארצות הברית, אשר סיפקה, בין היתר, סיוע צבאי בסך יותר מ-22 מיליארד דולר לישראל, ממשל ביידן וממשלת נתניהו שבו והתעמתו סביב נושאים כמו מידתיות הפעלת הכוח הישראלית, הסיוע ההומניטרי לעזה והעמידה בדיני הלחימה הבינלאומיים. אמריקאים צעירים וליברלים הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, בעוד שישראלים רבים החלו להטיל ספק בטיב היחסים עם ארצות הברית ולראות בה גורם מגביל. בחודש אוקטובר 2024, ארצות הברית העבירה...

בתום קמפיין סוער, הביס דונלד טראמפ את סגנית הנשיא קמלה האריס ונבחר לנשיא ארצות הברית. חזרתו לבית הלבן מתרחשת על רקע מתח עז, בין היתר סביב נושאי ההגירה, האינפלציה והפשיעה. טראמפ צפוי להתמקד בנושאים פנימיים, במיוחד במשבר בגבול הדרומי. במהלך כהונתו הקודמת הוא זכה באהדת הציבור הישראלי בזכות תמיכתו ב'הסכמי אברהם', הכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, טראמפ הוא דמות מפלגת בארצות הברית ולכן חשוב כי ישראל תשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בה בקונגרס ובקרב הציבור האמריקאי, כולל בקהילה היהודית-אמריקאית. במהלך...

על רקע המלחמה של ישראל בחמאס התפשטה בשנה החולפת הפעילות הפרו-פלסטינית במאות קמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית בדרך של הפגנות, הקמת מאהלי מחאה, השתלטות על בניינים והצבעות בעד חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS). בשבועות האחרונים התפרסמו שלושה מחקרים גדולים שתוזמנו לתחילת השנה האקדמית, המספקים עדות שיטתית ראשונה להיקפה ולהשפעתה של תנועת המחאה. המפגינים השיגו חלק ממטרותיהם אך לא את כולן, ויצרו סביבה שנתפסה כעוינת בעיני סטודנטים יהודים רבים. ובכל זאת, הראיות מצביעות על כך שרוב הסטודנטים באוניברסיטאות עודם קשובים לסוגיה הישראלית, וכי...