פרסומים

נשיא רוסיה פוטין מזהה הזדמנויות לתקוע טריז בשותפות הטראנס-אטלנטית על רקע חילוקי הדעות בין וושינגטון לשותפותיה באירופה לגבי הסוגייה האוקראינית. אירופה, בזכות קרבתה הגיאוגרפית לאוקראינה ולרוסיה, עוצמתה הכלכלית ותמיכתה הגורפת באוקראינה ובכלל זאת נכונות לספק לה סיוע צבאי וכלכלי, נותרה בעיני מוסקבה המכשול האחרון להשגת יעדיה במלחמה. על רקע זה רוסיה מחריפה את הרטוריקה כלפי אירופה ואף מסלימה את פעילותה הצבאית, דוגמת זו שבוצעה בימים האחרונים נגד פולין, רומניה ואסטוניה.

צרפת מצויה במשבר פוליטי עמוק, שהחמיר בעקבות החלטתו של הנשיא עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית. בלי רוב ברור בפרלמנט, המערכת הפוליטית הצרפתית מתמודדת עם אי-יציבות חסרת תקדים, בלא פתרון באופק. משבר זה מתרחש כאשר הכלכלה מפגינה סימני חולשה והקיטוב החברתי מחמיר. במצב זה מתחזקות התנועות בקצוות הקשת הפוליטית. לנוכח חולשתו בזירת הפנים, מקרון הגביר את פעילותו הבינלאומית, אך ללא הצלחות משמעותיות. בהקשר המלחמה ברצועת עזה, הנשיא הפגין חוסר עקביות ובה בעת לעומתיות כלפי ישראל. על ירושלים להיערך לשינויים נוספים בפוליטיקה הצרפתית ולעדכן את רשת...

נסיבות הפלתו של מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" והתגובות הרשמיות לתקרית, בפרט מצד אזרבייג'אן, רוסיה וקזחסטאן,  חשפו בבירור את אופי היחסים המורכב והמשתנה בין רוסיה לבין המדינות השכנות במרחב הפוסט סובייטי. אזרבייג׳ן, קזחסטאן ומדינות אחרות באסיה התיכונה, מעוניינות בצמצום תלותן ברוסיה כאשר חולשתה הנוכחית מאפשרת להן לדרוש מרוסיה להתייחס אליהן בכבוד, ובה בעת לצאת נשכרות מתלותה הכלכלית של רוסיה בהן עקב הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. הפלת המטוס האזרי חושפת כי גם במרחב הפוסט-סובייטי, רוסיה נמצאת בנסיגה הדרגתית כאשר שחקנים אחרים...

מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.

העמדה ישראלית ביחס למלחמה באוקראינה היא דילמה מתמשכת, בין היתר עקב הקשר שרואה הממשל האמריקאי בין המלחמה בין ישראל לחמאס לבין ההתמודדות של אוקראינה עם רוסיה והניסיון להעניק סיוע כלכלי וצבאי הן לאוקראינה והן לישראל. גישתה הניטרלית של ירושלים לגבי המלחמה באוקראינה, גם לנוכח העמדה הפרו-פלסטינית ארוכת-הטווח שרוסיה נוקטת, מאותת למוסקבה כי ניתן להמשיך באי-התחשבות באינטרסים הישראליים, ובו בזמן לא מסייעת לארצות הברית לעזור לישראל. מכאן נובע צורך לשקול מחדש את העמדה הישראלית כלפי רוסיה.

בחודשים האחרונים צרפת מתמודדת עם גל אלימות קשה שמקורה ברדיקליזציה אסלאמית. תגובת הממשלה, המהוססת ולא-עקבית, הגבירה את הזעם הציבורי ומחזקת את מפלגות הימין הקיצוני. הפגנות המוניות של תומכי חמאס גלשו לאלימות אנטישמית, אך הניסיון להציג חזית אחידה במאבק נגד האנטישמיות נתקל בעמדה לא החלטית של הנשיא מקרון עצמו ובסירוב השמאל לגנות את החמאס. עמדת הנשיא ביחס למלחמה ברצועת עזה מושפעת גם משיקולי פנים ומביאה לידי ביטוי ניסיון להרגיע את השטח בשכונות של מהגרים מוסלמיים ולמנוע הסלמה. הדינמיקה הפוליטית בצרפת מאתגרת ומחייבת את ישראל להיערכות לקראת...

הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...