משחק הזמן עם איראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על משחק הזמן עם איראן

משחק הזמן עם איראן

מבט על, גיליון 103, 23 באפריל 2009.

עקבו אחרינו בגוגל
English
אפרים אסכולאי

הזירה הגרעינית במזרח התיכון 'מתחממת'. איראן נמנעת מכל אפשרות של משא ומתן ראוי בסוגייה הגרעינית עם ארצות הברית והמערב, ארצות הברית רומזת על ויתורים אפשריים לאיראן, מקורות ישראליים מדברים על פעולה התקפית אפשרית נגד מתקני גרעין איראניים, ובכירים בממשל האמריקני מתנגדים לפעולה שכזו. מצרים מתעמתת עם איראן וחוסר יציבות מורגש באוויר. אולי יותר מאשר מועד הבחירות האחרונות בארצות הברית, לוח הזמנים מוכתב כיום על ידי תאריך היעד המתקרב והולך בהתקדמות איראן בתחום הגרעיני.


הזירה הגרעינית במזרח התיכון 'מתחממת'. איראן נמנעת מכל אפשרות של משא ומתן ראוי בסוגייה הגרעינית עם ארצות הברית והמערב, ארצות הברית רומזת על ויתורים אפשריים לאיראן, מקורות ישראליים מדברים על פעולה התקפית אפשרית נגד מתקני גרעין איראניים, ובכירים בממשל האמריקני מתנגדים לפעולה שכזו. מצרים מתעמתת עם איראן וחוסר יציבות מורגש באוויר. אולי יותר מאשר מועד הבחירות האחרונות בארצות הברית, לוח הזמנים מוכתב כיום על ידי תאריך היעד המתקרב והולך בהתקדמות איראן בתחום הגרעיני.

לאחר קריאת הדוחות התקופתיים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אין סיבה לשנות את ההערכה הקודמת לפיה איראן תצבור כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) שתאפשר לה, אם תרצה בכך, להוסיף ולהעשיר אורניום זה, ולייצר 25 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה גבוהה (HEU) עד סוף השנה הנוכחית. תאריך יעד זה מוזכר על ידי רבים כתאריך המאוחר ביותר להשגת פתרון דיפלומטי. כמו כן נשמעו קריאות רבות להציב תאריך יעד לסיום השיחות עם איראן.

מכל מקום, הדיבור על סוף השנה הנוכחית מונע מסיבות מדיניות, לא טכניות או צבאיות. הכל רוצים לתת לנשיא אובמה את הזמן הנדרש לו הוא זקוק כדי לנסות להגיע לפתרון "דיפלומטי" במשא ומתן. הצהרתה המוזרה למדי של מזכירת המדינה קלינטון, שאמרה, "איננו יודעים למה להאמין בנוגע לתוכנית האיראנית. שמענו הערכות וטיעונים רבים לאורך השנים", מכוונת ככל הנראה לקנות זמן עבור הנשיא שלה. קהילת המודיעין האמריקנית מודעת היטב לסטטוס פרוייקט הגרעין האיראני. יש לקרוא בין השורות של ההצהרות הרשמיות כדי לדעת שהמצב הולך ונעשה בעייתי.

יתרה מכך, כל פעולה שלא תעניק לנשיא האמריקני זמן מינימלי אפילו כדי לנסות לסלול נתיב דיפלומטי, שהוא כה צידד בו לפני מסע הבחירות שלו ובמהלכו, תהיה בלתי מועילה בעליל, בפרט במקרה של ישראל, בת ברית קרובה של ארצות הברית. אין זאת אומרת שישראל לא תנקוט פעולה צבאית לבדה, במקרה של כשלון השיחות או אם יתברר שאיראן מתקדמת הרבה יותר מכפי ששיערו תחילה בדרכה למימוש שאיפותיה הגרעיניות. הצהרתו של ראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית, דניס בלייר, לפיה ייתכן שאירן השיגה חומרים בקיעים ממקורות חיצוניים, מדגישה את הצורך בפעולה דחופה.במקרה של כישלון השיחות, ישראל תימצא בעמדה טובה יותר לשכנע את ארצות הברית, אם לא לתמוך בצורה פעילה, אזי לפחות לא למנוע פעולה צבאית אפשרית.

אין ספק, שהצהרתו של שר ההגנה גייטס, כי התקפה צבאית בידי ישראל רק תעכב את פרוייקט הגרעין האיראני בשנה עד שלוש שנים ותחזק את נחישותה – מבוססת למדי. עם זאת, גם החלופה, אם וכאשר המשא ומתן לא ישיג את מטרתו, אינה מלבבת כל כך. השיחות ייכשלו כתוצאה ממצב של חוסר הסכמה טוטאלי בין הצדדים הנושאים ונותנים, או כתוצאה מהסכמה אמריקנית למה שלא ניתן להעלות כיום על הדעת – פעילויות העשרה באיראן. נשמעו רמזים בעניין זה, שהוכחשו מאוחר יותר, אך אין ערבות לכך שהדבר לא יתממש. פעילויות העשרה באישור אמריקני באיראן יספקו לאיראן עוד פעם את הזמן שלו היא זקוקה לקידום יכולותיה הגרעיניות. איראן אינה חייבת לקבל החלטה כעת בכדי שתהיה מסוגלת לייצר נשק גרעיני. הכל יהיה מוכן לאותו יום בעתיד הלא כל כך רחוק. שנאתו של המשטר האירני כלפי ישראל לא תיפחת בכל מקרה. האיום יישאר אותו איום, ואולי אפילו יוחמר.

ברור, כי משעה שארצות הברית תצטרף באופן פורמאלי לאיחוד האירופי כשותפה במשא ומתן, היא תיקח את עמדת ההובלה. שום הסכם לא ייחתם ללא הסכמתה של ארצות הברית, אשר תיהנה בפועל מזכות ווטו על כל פתרון שלא ייראה בעיניה. ארצות הברית תיתפס לפיכך כאחראית לכל השפעה שלילית שעלולה להשתמע מכך על מדינות האזור, וכפועל יוצא מכך על אספקת האנרגיה העולמית בפרט ועל המצב הביטחוני באופן כללי.

הצורך בעמדה אמריקנית נחושה בשיחות עם איראן חיוני ביותר. עמדת פתיחה חלשה רק תחזק את העמדה האיראנית, שהושמעה פעמים רבות בימים האחרונים בידי כמה בכירים איראנים (אף על פי שלא על ידי כולם), ולפיה הפרויקט הגרעיני אינו נתון למשא ומתן. אם ארצות הברית תבחר להתקדם מנקודת מוצא זו, היא תאבד לא רק את מטרתה המוצהרת למנוע מאיראן להשיג יכולת צבאית גרעינית, אלא את מעמדה בקרב מדינות רבות באזור, בפרט אלו הגובלות במפרץ.

האיראנים כבר הפיקו רווח משמעותי, כשארצות הברית רמזה על כך שלא יהיה קשר מוקדם בין המשא ומתן להשעיית פעילויות ההעשרה. האיראנים ידועים בטקטיקות שלהם המיועדות לשחק על זמן. לארצות הברית אסור ליפול למלכודת הזו. לפיכך, הנשיא אובמה חייב להציב לעצמו הגבלת זמן אפילו אם ישמור אותה לעצמו ולא יגלה אותו לאיש. ניתן להבין מדוע פרסום של הגבלת זמן עשוי להיתפס כהצגת אולטימטום בפני איראן, ולנוכח חשיבות תחושת הכבוד האיראני, להפחית משמעותית את הסיכויים להגיע להסכם. בהגדרת הגבלת הזמן שהנשיא יקציב לעצמו, הוא חייב לזכור כי כל פרק זמן שירוויחו האיראנים בתהליך המשא ומתן ישמש להמשך קידום הפרוייקט. כמו כן, יש להביא בחשבון כי דבר לא יגרום לאיראנים לוותר או להרוס כל הישג, בחומרים או במתקנים, כחלק מהסכם כלשהו. תסריט זה יכול להתממש רק באמצעות שינוי עמוק במשטר האיראני, וגם במקרה כזה הוא אינו ודאי.

אף על פי שארצות הברית נאלצת להתמודד גם עם משבר כלכלי קשה, הרי שהוא ייפתר בדרך זו או אחרת, בהינתן הזמן או המשאבים הנחוצים. במובן מסוים, סוגיית הגרעין האיראנית היא משבר הטילים בקובה בשינוי אדרת. היא תבחן את יכולתו של הנשיא האמריקני שנבחר זה לא מכבר להתעמת עם היריב ולגבור עליו. במובן מסוים, עבור אובמה, מדובר בסיטואציה שתבנה או תהרוס אותו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.