הקוורטט הצורמני

ביום שישי ה-19 במרס 2010 התקיים במוסקבה כינוס של הקוורטט בהשתתפות שרי החוץ של רוסיה, ארה"ב, האחוד האירופי וכן המזכיר הכללי של האו"ם ושליח הקוורטט למזרח התיכון. הקוורטט נוסד במדריד בשנת 2002 במעמד של גוף מתווך, שלהחלטותיו תוקף של יעוץ. פורום זה התכנס בפעם האחרונה ביוני 2009 בטריאסט. זו הפעם הראשונה שקבוצת הקוורטט מתכנסת במתכונת מיוחדת ולא בשולי ועידות בינלאומיות, זאת ביוזמתה של רוסיה.

במהלך הכינוס הנוכחי התקבלה החלטה של הקוורטט, הכוללת את העמדות העקרוניות הבאות:

• הקפאה מלאה של כל הפעילות הישראלית בתחום ההתנחלויות בשטחים.
• פתיחת שיחות קירבה תוך 24 יום.
• התנעת השיחות הישירות בהמשך, תוך 4 חודשים.
• הקמת מדינה פלסטינית תוך 24 חודשים.

המשתתפים, חברי הקוורטט, הצהירו על מחויבותם לנקוט בכל האמצעים להשגת שיתוף הפעולה של הצדדים עם החלטת הקוורטט האמורה. עוד נמסר שהקוורטט תומך בקיומה של ועידה בינלאומית במוסקבה לתהליך השלום במזרח התיכון, זאת בעיתוי מתאים ובהקשר לשיחות הישירות. נכון לעכשיו, סביר להניח שוועידה זו אכן תתכנס במוסקבה וזאת כאירוע פתיחה של השיחות הישירות, היה ויתממש תסריט זה.

כינוס הקוורטט האחרון במוסקבה נתפס ברוסיה כהישג לדיפלומטיה הרוסית, כמי שיזמה את כינוסו ובכך מיצבה את עצמה בעמדה משופרת הן לגבי המשך התהליך המדיני במזרח התיכון והן במערכת הבינלאומית בכללותה. כינוסה של הוועידה הבינלאומית המתוכננת להתקיים במוסקבה, היה ותצא אל הפועל, צפוי, לפי השקפת הרוסים, להביא לשיפור משמעותי נוסף במעמדה הבינלאומי של רוסיה, הישג אליו רוסיה חותרת מזה זמן רב.

ואולם, בצילו של כינוס הקוורטט במוסקבה התחוללה דרמה נוספת, המאפילה בחשיבותה, עבור משתתפיה לפחות, על ענייני תהליך השלום הישראלי—פלסטיני. המדובר בדיונים בין ארצות הברית ורוסיה על נושאים מרכזיים שבמחלוקת, הקשורים ליחסיהם שבין שתי המדינות. לליבונם הנוסף של נושאים אלו נוצל הכינוס הנדון. במכלול זה נמצאים הנושאים הבאים:

• השיחות לגיבוש הסכם חדש בתחום צמצום הנשק האסטרטגי. תוקף ההסכם הקודם פג בדצמבר אשתקד, אולם רוסיה גוררת רגליים בשיחות, וזאת במגמה ברורה לקשר בין סיומן של שיחות אלו לביטול הצבתם של טילי יירוט אמריקאיים, הפעם בבולגריה וברומניה (לאחר שהאמריקנים כבר ויתרו בעבר על הצבתם בפולין ובצ'כיה כמחווה לרוסים).

• המחלוקת שבין רוסיה לארצות הברית בעניין החמרת הסנקציות על איראן. הנושא לא רק שלא בא על פתרונו, אלא אף הוחמר, וזאת כאשר לא אחר אלא פוטין עצמו הודיע, עם הגעתה של מזכירת המדינה קלינטון למוסקבה, על כוונתה של רוסיה להפעיל בקיץ הקרוב את הכור בבושהר, שנבנה בסיוע רוסי. הודעה זו היא חריגה, לכל הדעות , הן בעיתויה והן בחומרתה.

יוזכר, שרק לפני מספר חודשים התקיים, ביוזמת הנשיא אובמה, סבב שיחות בין ארצות הברית לרוסיה, המכוון לשיפור מערכת היחסים הבילטראליים (שכונה האתחול). ככל שניתן להעריך, הושגו אז מספר הבנות בין השתיים. בתמורה לנכונות רוסית לשתף פעולה עם ארצות הברית בסוגיה האיראנית, לרבות תמיכה בהחמרת הסנקציות על איראן, ארה"ב גמלה לה בשורה של וויתורים משמעותיים. בכלל זה וויתור על הצבת טילי יירוט במזרח אירופה והכרה במעמד מיוחד של רוסיה במרחב ברית המועצות לשעבר. אולם עתה מסתמן, שארה"ב לא ויתרה לחלוטין על הצבת הטילים, אלא פשוט העתיקה אותם לגזרה דרומית יותר. יתרה מכך, היא ממשיכה לראות באוקראינה ובגאורגיה מועמדות להצטרפות לנאט"ו בעתיד. ואף שבמרבית התחומים במישור הבילטראלי מתקיים שיתוף פעולה חיובי, המשקעים האלו, וכנראה נוספים, הינם הסיבה לאי-שביעות רצון רוסית.

עתה מצאו עצמם האמריקאים מחפשים אחר מוצא מכול חבילת הבעיות שנקשרו יחדיו על ידי הרוסים למכלול מותנה ואחוד: גם השיחות האסטרטגיות, גם הנושא האיראני וגם מקומה של רוסיה בתהליך השלום המזרח תיכוני. אין ספק שהרוסים הפגינו הפעם תחבולנות ראויה לשמה. נראה שהפתרונות המתאימים יימצאו בקרוב ורוסיה תצא נשכרת, כפי שהתכוונה. יש להניח שבין ההישגים הרוסיים תהיה ההסכמה לשדרג את מעמדה של רוסיה במזרח התיכון, כאשר כינוס הוועידה במוסקבה הוא רק אחד מן המרכיבים שישרתו את השדרוג הזה.

לא ברור אם רוסיה מאמינה ביישום החלטות הקוורטט, וכנראה שהיא גם לא מאמינה בפתרון קל ומהיר במזרח התיכון. אולם, היא כן מאמינה בניצול הדינאמיקה של התהליך המדיני למינוף יעדיה בזירה הבינלאומית וזאת היא עושה בכישרון רב.