הבחירות האחרונות בטורקיה: הצבעת אמון להמשכיות שלטונית

בבחירות האחרונות בתורכיה הצביעו כמעט חצי מהבוחרים עבור המשכיות שלטונית – שוב זכתה המפלגה השלטת, מפלגת הצדק והפיתוח (ה-AKP) לרוב מרשים בפרלמנט שיאפשר לה למשול ללא שותפות קואליציוניות. התמיכה בה אף גברה מ-34% מהקולות בבחירות הקודמות ל-47% מהקולות. מפלגת הצדק והפיתוח נהנית מרוב מוחלט מהמושבים בפרלמנט (340 מתוך 550), על אף שחל צמצום מסוים במספר המושבים שבהם זכתה. הצמצום נוצר משיטת הבחירות התורכית וכניסתה של מפלגה נוספת לפרלמנט לעומת רק שתי מפלגות במושב הקודם. המפלגה השנייה המיוצגת בפרלמנט היוצא, מפלגת העם הרפובליקנית (ה-CHP) הותיקה שנוסדה על-ידי מוצטפא כמאל אתאטורק, גם נשארת המפלגה השנייה בגודלה וכמעט ולא חל שינוי באחוזי התמיכה לה זכתה (21% מהקולות).

יחד עם זאת, ישנם גם אלמנטים של שינוי שבאים לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. התפתחות משמעותית אחת היא הצלחתה של המפלגה הלאומנית, מפלגת הפעולה הלאומית (MHP), לעבור את אחוז החסימה הגבוה בתורכיה (10%) ולחזור לפרלמנט לאחר שנעדרה ממנו במושב הקודם. התמיכה במפלגה זו (14% מהקולות) גדלה על רקע התגברות הטרור הכורדי בתורכיה והדרישות בעקבות זאת לפעולה תקיפה תורכית בצפון עיראק. במקביל לכניסתה לפרלמנט של המפלגה הלאומנית, מפלגת החברה הדמוקרטית (DTP) המייצגת את הכורדים ואשר נכשלה במערכות בחירות קודמות לעבור את אחוז החסימה, הריצה מועמדים עצמאיים לפרלמנט ואלו הצליחו לזכות ביותר מעשרים מושבים. חברי פרלמנט אלו יפעלו להענקת זכויות תרבותיות לכורדים ועל-כן צפויות התנגשויות מרובות בינם לבין חברי המפלגה הלאומנית.

השלכה נוספת של הבחירות הינה כרסום נוסף במעמדו של הצבא התורכי. למרות התרעותיו על הפגיעה של מפלגת הצדק והפיתוח בעקרונותיה החילוניים של תורכיה, בחר הציבור התורכי להצביע בהמוניו דווקא למפלגה זו. הצבא מהווה עדיין גורם משמעותי בשימור אופייה החילוני של תורכיה, והתקדימים שהוא יצר של הפלת ממשלות (ארבע ממשלות מאז כינונה של תורכיה כרפובליקה) מהווים תמרור אזהרה עבור מפלגת הצדק והפיתוח מלסטות בצורה משמעותית מהמסורת הכמאליסטית של הפרדת דת ומדינה. חששות אלו מפני הפיכה אולי מסבירים מדוע ראש מפלגת הצדק והפיתוח הפופולארי, רג'פ טייפ ארדואן, הצהיר בנאום הניצחון שלו, שמפלגתו לא תתפשר על העקרונות הבסיסיים של הרפובליקה התורכית. למרות זאת, מעמדו של הצבא נחלש בעקבות הבחירות. במשבר סביב סוגיית בחירת הנשיא, שהוביל להקדמת הבחירות לפרלמנט, הציג הצבא אולטימטום נגד מועמד פרו-אסלאמי (סגנו של ארדואן, שר החוץ עבדאללה גול) ואשתו עטוית רעלה, במסגרת ממורנדום שפורסם באתר האינטרנט של הצבא. בעוד שאולטימטום חריף זה נתפס כמעין ניסיון הפיכה מצד הצבא, בסופו של דבר הוא דווקא חיזק את מעמדה של מפלגת הצדק והפיתוח. זאת כיוון שנוצרה תחושה כללית לפיה במשבר בחירת הנשיא מפלגת הצדק והפיתוח הייתה הקורבן, הן בגלל הממורנדום של הצבא והן בגלל ההחלטה מעוררת המחלוקת של בית המשפט לחוקה לפסול את הסיבוב הראשון לבחירות לנשיאות.

אך בעוד שמפלגת הצדק והפיתוח אפשר ויצאה מחוזקת מהבחירות, לממשלה החדשה שתקום יהיו אתגרים רבים. המשבר סביב סוגיית בחירת הנשיא צפוי להתעורר שנית. לכאורה תוכל מפלגה זו להסתפק אפילו רק בשיתוף פעולה עם המועמדים העצמאיים הכורדים על-מנת לקבל את שני שליש הקולות הדרושים בפרלמנט לבחירתו של נשיא כבר בסיבוב הראשון. עם זאת, במידה ומפלגת הצדק והפיתוח תציג שוב את גול או חבר מפלגה אחר כמועמדה לנשיאות, ספק אם תרצה לבסס את התמיכה בו על נציגי המפלגה הכורדית, כיוון שהדבר רק יגביר את ההתנגדות של החילוניים והלאומנים למועמד. על הפרלמנט החדש לבחור תוך 30 יום נשיא חדש ואם שוב ייקלע למבוי סתום יהיה צורך בסיבוב בחירות נוסף באוקטובר. באוקטובר גם נקבע שייערך משאל עם על שורה של רפורמות חוקתיות, ביניהן השינוי המשמעותי ולפיו הנשיא ייבחר בבחירות כלליות ולא על-ידי הפרלמנט. במידה ומפלגת הצדק והפיתוח תרצה לתרום להרגעת הרוחות בנושא הנשיא, היא תוכל לפעול לבחירתו של מועמד מוסכם גם על האופוזיציה.

מבחינה כלכלית, מבחנה של הממשלה יהיה ביכולתה לשמר את הישגי הקדנציה הקודמת, קרי אחוזי הצמיחה הגבוהים, הורדת האינפלציה למספרים חד-ספרתיים, והפחתת החוב החיצוני. הישגים אלו תרמו לצמיחתו של מעמד ביניים אסלאמי, שמהווה מקור תמיכה חזק למפלגת הצדק והפיתוח. מעבר לכך, יהיה עליה להתמודד עם אחוזי האבטלה הגבוהים בתורכיה ופערים גדולים בין חלקיה השונים של המדינה. כמו כן, יהיה על הממשלה לשמר את ההתקדמות שנעשתה לקראת הצטרפות תורכיה לאיחוד האירופאי ולנסות אף לקדם עוד יותר מטרה זאת, על אף הספקות לגבי הסיכויים להתממשות הצטרפות זו.

מבחינה אזורית, האתגר הגדול ביותר של ממשלתו של ארדואן יהיה להחליט מה לעשות בנוגע למתרחש בעיראק. מאז 2005 חלה עלייה משמעותית במספר אירועי הטרור ובמספר הנפגעים מפעולות המיוחסות למפלגת הפועלים הכורדית (PKK-KADEK). לטענת הצבא התורכי, כמה אלפי לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית מוצאים מסתור בצפון עיראק, והן האמריקאים והן הכורדים העיראקים אינם פועלים נגדם. מערכת הבחירות בתורכיה לוותה בקריאות להתערב צבאית בצורה נרחבת בצפון עיראק, וכוחות גדולים רוכזו בסמוך לגבול. עד עתה, לא היו חדירות מתמשכות לתוך עיראק בהיקף נרחב, אולי כתוצאה מהזהרות האמריקאים, אך יתכן והממשלה תתקשה בסוף להתנגד לקריאות הולכות וגוברות מבית לפעול בצורה תקיפה יותר, במיוחד עם/כאשר יחלו כוחות אמריקאיים לסגת מעיראק.

לסיכום, אחוזי התמיכה הגבוהים של מפלגת הצדק והפיתוח, והפופולאריות של מנהיגיה, ארדואן וגול, יכולים ליצור את התנאים להמשכיות ויציבות פוליטית בתורכיה. עם זאת, הממשלה הנכנסת תעמוד בפני מספר אתגרים לא פשוטים, בראשם בחירת הנשיא והצורך בהחלטה לגבי התערבות בעיראק, שעלולים לגרום לקדנציה השנייה של מפלגת הצדק והפיתוח להיות סוערת מאד.