פרסומים
זרקור, 15 בנובמבר 2026
עקבו אחרינו בגוגלבשבוע השני של נובמבר 2026 נותרה ההיערכות הימית של ארצות הברית במזרח התיכון ברמה דומה לזו של מרץ 2026, וקבוצת תקיפה שלישית של נושאת מטוסים מתקרבת לזירה. שתי נושאות מטוסים, 13 משחתות וסיירת פועלות בגזרת האחריות של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) (ועוד ארבע משחתות של הצי השישי בים התיכון), ואילו קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" שהתה ב-13 בנובמבר באוקיינוס ההודי, בדרכה לאזור. בזירה האווירית לא דווח על הגעת מטוסי קרב או מפציצים בין 8 ל-15 בנובמבר, אך מערך של כ-200 מטוסי תדלוק נותר במקומו. במקביל, וושינגטון הקימה את כוח המשימה Iron Gate כדי להרחיב את הסגר על איראן מהים אל היבשה, איראן הגבירה את מסע ההטרדה שלה במצר הורמוז וטענה לתקיפות כטב"מים בבחריין, ולא דווח על החלטה אמריקאית לחדש מבצעים נרחבים.
רקע: הכפייה מתרחבת מהים אל היבשה
הסגר הימי האמריקאי על איראן הוטל ב-13 באפריל 2026, לאחר קריסת המשא ומתן על הגרעין; הוא הושעה ביוני במסגרת מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן, והוטל מחדש בעקבות תקיפות איראניות. לפי פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), האכיפה חודשה ב-14 ביולי. לפי הערכת CENTCOM, הסגר מנע מאיראן יצוא נפט גולמי בהיקף של יותר מ-30 מיליארד דולר, ומאז יולי הוסטו כמעט 150 כלי שיט וחמישה הושבתו.
וושינגטון מרחיבה כעת את מסע הלחץ אל היבשה. לצד הסגר הימי, הקים הצבא האמריקאי את כוח המשימה Iron Gate ("שער הברזל"), שנועד לסכל העברות איראניות של נשק מתקדם ושל ציוד אחר הנתון לסנקציות דרך גבולותיה היבשתיים של איראן ודרך הים הכספי. Iron Gate הוא ההרחבה היבשתית של Project Freedom: בעוד שהסגר מכוון לספנות הקשורה לנמלי איראן, Iron Gate מכסה את קווי התנועה היבשתיים, את הים הכספי ואת רשתות האספקה והמימון הנלוות. משימתו כוללת גם עצירת זרימתן של טכנולוגיות דו-שימושיות ושיבוש מה שוושינגטון מכנה מקורות הכנסה בלתי חוקיים. מפקדת כוח המשימה תמוקם בטמפה שבפלורידה, והוא יפעל לצד שותפים בין-סוכנותיים.
הנשיא טראמפ הכריז ב-8 בנובמבר כי כוח המשימה נכנס "לתוקף מלא", אמר ב-9 בנובמבר כי המלחמה "הסתיימה למעשה מבחינה צבאית" וכי ארצות הברית "שומרת על הסטטוס קוו", וכתב ב-12 בנובמבר: "אנחנו לא צריכים הסכם עם איראן". CENTCOM מסר ב-11 בנובמבר כי הכוחות האמריקאיים שומרים על מצר הורמוז פתוח, אוכפים את הסגר ופועלים עם שותפים בין-סוכנותיים כדי למנוע ממשמרות המהפכה שימוש בנתיבים יבשתיים ובים הכספי.
איראן ושלוחותיה: הטרדה ואיתותי הסלמה
איראן מנהלת מסע הסברה והטרדה שנועד לפגוע באמינות המסדרון המלווה בידי ארצות הברית במצר הורמוז. כוחות הים האיראניים ממשיכים לטעון כי ספינות סוחר עולות על מוקשים ימיים לאורך הנתיב הנתמך בידי ארצות הברית בחלקו הדרומי של המצר, ככל הנראה כדי לשחוק את אמון המפעילים במבצעי הליווי האמריקאיים ולאלץ מעבר דרך המים הטריטוריאליים של איראן. משמרות המהפכה פרסמו טענות כאלה כמעט מדי יום: מכליות (11–12 בנובמבר), מובילת גז (13 בנובמבר) ושתי מכליות, ובהן מכלית-על (14 בנובמבר). גם תקיפות של ממש בספנות נמשכו: ב-10 בנובמבר נפגעה ספינה של ADNOC במימי איחוד האמירויות, ומכלית נפגעה מקליע ואנשי הצוות שלה נפצעו. מרכז מבצעי הסחר הימי הבריטי (UKMTO) תיעד 163 אירועים ימיים הקשורים לעימות מאז 28 בפברואר, שמונה מהם בשבוע הנסקר. התנועה במצר הורמוז נותרה נמוכה משמעותית מרמתה לפני העימות, ותנועת כלי השיט עדיין נמוכה בכ-65% למרות המאמצים האמריקאיים להשיב את הפעילות הימית לשגרה; עד פרוץ המלחמה בפברואר עבר במצר כרבע מהנפט המובל בים בעולם.
איראן טענה גם לתקיפות בבסיסים אמריקאיים. ב-13 בנובמבר טענו משמרות המהפכה כי השמידו מכ"ם התרעה מוקדמת אמריקאי בבחריין כנקמה על התקיפה בסיריכ; CENTCOM דיווח כי שני כטב"מים מתאבדים (OWA) הופלו ללא נזק, וטענת משמרות המהפכה לא אומתה. משמרות המהפכה טענו לתקיפת כטב"מים שנייה בבחריין ב-15 בנובמבר. במקביל, הגבירה טהרן את איתותי ההסלמה שלה: ב-8 בנובמבר הודיעו משמרות המהפכה כי הסירו את המגבלה שהטילו על עצמם על טווח טילים של 2,000 ק"מ; ב-10 בנובמבר נפגש סגן שר החוץ גריבאבאדי עם שגריר רוסיה לתיאום נגד Iron Gate; וב-11 בנובמבר הזהיר מוחסן רזאי כי בסיסים אמריקאיים מהמזרח התיכון ועד אירופה יהיו מטרה.
באשר ליכולות, על פי הדיווחים מעריך המודיעין האמריקאי כי ברשות איראן 1,500–2,500 טילים, ומזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) מסר למועצת הביטחון של האו"ם ב-13 בנובמבר כי איראן שיגרה יותר מ-7,000 טילים וכטב"מים לעבר מדינות ה-GCC מאז 28 בפברואר. בקרב שלוחותיה של איראן, הגבירו החות'ים את ירי הטילים והכטב"מים לעבר סעודיה, שאישרה פגיעה בצינור מזרח-מערב ב-9 בנובמבר. על פי הדיווחים, אמ"ן מעריך כי במלחמה מחודשת עם איראן יצטרף חזבאללה ללחימה "בסבירות גבוהה מאוד" ויחדש את התקפותיו על יישובים בצפון ישראל.
הכרעה ודיפלומטיה: קיפאון בוושינגטון
לא דווח על החלטה לחדש מבצעים נרחבים, ובוושינגטון שורר כעת קיפאון. מולד הירח ב-9 בנובמבר, שבכירים ציינו כחלון זמן נוח, חלף ללא מבצעים נרחבים. לאחר פגישתו עם ראש ממשלת קטאר ב-9 בנובמבר אמר הנשיא טראמפ כי פעולה צבאית "לא נראית כדבר נחוץ במיוחד", אך שהכוחות האמריקאיים "דרוכים וטעונים". רויטרס דיווחה ב-14 בנובמבר כי אמר ליועציו שייתכן שיימנע מתקיפה אם איראן והחות'ים יימנעו מהתגרויות חדשות. בתוך הממשל, אמר מזכיר המדינה רוביו ב-13 בנובמבר כי "אין צורך בפעולה צבאית" נוכח הלחץ הכלכלי, וב-12 בנובמבר הסיט טראמפ את סגן הנשיא ואנס מהשיחות על איראן לסדרי עדיפויות פנים-אמריקאיים.
השחקנים האזוריים מושכים לכיוונים שונים. סעודיה וטורקיה ממשיכות לקרוא לאיפוק, בעוד ישראל לוחצת למערכה חדשה, וראש המוסד גופמן נפגש עם ראש ה-CIA בוושינגטון ב-13 בנובמבר. CENTCOM דחה בפומבי כ"ספקולציה גרידא" דיווחים שלפיהם הורה לנציגים ישראלים להתכונן לחידוש אפשרי של הלחימה עם איראן. במקביל, גורמי ביטחון ישראליים וצה"ל העריכו בתדריכי ביטחון כי אין צורך מיידי או דחוף לצאת לתקיפה. בטהרן אמר יו"ר הפרלמנט כי איראן מוכנה למלחמה, או לשיחות אם יתקבלו שבעת תנאיה, והסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דיווחה ב-13 בנובמבר כי איראן מסרבת לדון בפיקוחים כל עוד היא נתונה לאיום תקיפה. נקודת ההכרעה הבאה צפויה ב-19 בנובמבר, אז אמור טראמפ להעלות את נושא איראן מול שי ופוטין בשנזן.
כוחות ימיים: שתי נושאות מטוסים בזירה, שלישית בדרך
כ-17 ספינות מלחמה אמריקאיות נותרו בגזרת האחריות של CENTCOM: נושאות המטוסים "ג'ורג' וושינגטון" ו"ג'ורג' ה.וו. בוש", 13 משחתות וסיירת (11 משחתות והסיירת בים הערבי, שתי משחתות בים סוף), ובסיס הים המשלחתי "מיגל קית'". קבוצת המוכנות האמפיבית של "בוקסר", ועמה יחידת המשלוח ה-11 של חיל הנחתים, נפרסה מחדש לאוקיינוס ההודי ושהתה ב-9 בנובמבר סמוך לים לקדיב.
איור 1: כוחות ימיים אמריקאיים הפרוסים בים התיכון, בים סוף ובים הערבי, ונושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" (CVN-71) בדרכה לזירה
איור 2: מפה טקטית של נושאות מטוסים, משחתות, סיירות, ספינות אמפיביות וצוללות אפשריות של ארצות הברית, לצד כוחות יריבים באזור
השאלה המרכזית היא אם נושאת המטוסים הבאה תגיע כתגבור או כהחלפה. קבוצת התקיפה של "תאודור רוזוולט" יצאה מסינגפור ב-8–9 בנובמבר, עברה במצר מלאכה, וב-13 בנובמבר שהתה באוקיינוס ההודי בדרכה לגזרת CENTCOM, יחד עם הסיירת "צ'וזין" והמשחתת "דקטור"; המשחתת "פול המילטון" נפרדה ממנה לים סין הדרומי. הגעתה צפויה בתוך ימים. קבוצת המוכנות האמפיבית של "מייקין איילנד", ועמה יחידת המשלוח ה-13 של חיל הנחתים, יצאה מיוקוסוקה ב-7 בנובמבר; לאחר סיום תרגיל מלבר ב-12 בנובמבר היא נותרה בגזרת הצי השביעי וצפויה להגיע לזירה בהמשך החודש.
איור 3: נושאות המטוסים "ג'ורג' וושינגטון" ו"ג'ורג' ה.וו. בוש" עם טייסות הקרב-תקיפה של כנפות האוויר המוטסות 5 ו-7, וספינת התקיפה האמפיבית "בוקסר" עם מטוסי F-35B
איור 4: נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" (CVN-71), ספינת הדגל של קבוצת התקיפה 9, עם טייסות הקרב-תקיפה של כנף האוויר המוטסת 11
שיקולי הקיימות הלוגיסטית מצביעים על נוכחות ממושכת יותר. פריסת "ג'ורג' ה.וו. בוש" הוארכה: ב-9 בנובמבר מסרה הנהגת חיל הים למשפחות כי נושאת המטוסים, שיצאה מנורפוק ב-31 במרץ, תחמיץ את החגים וכי עליהן להיערך לתרחיש הגרוע של 12 חודשי פריסה, כאשר "אייזנהאואר" מוכנה להחליפה בבוא העת. רויטרס מדווחת כי כל שלוש נושאות המטוסים עשויות להישאר בזירה במידת הצורך. בינתיים, המשחתות "ספרואנס" ו"מייקל מרפי", שנפרסו עם קבוצת התקיפה של "לינקולן", שבו לנמל הבית ב-12–13 בנובמבר לאחר 357 ו-346 ימים בים, בהתאמה.
בים התיכון דווח על ארבע משחתות פרוסות של הצי השישי, אחת יותר מאשר בדיווח הקודם. במסגרת הסכם משנת 2023 עם ספרד גדל כוח המשחתות ברוטה מארבע לשש, והשישית הגיעה השנה. כל משחתת המצוידת במערכת אגיס היא כלי שיט קרבי רב-משימתי המסוגל ללוחמה נגד מטוסים, נגד צוללות ונגד מטרות שטח. בראיון שנערך לאחרונה רמז מפקד הצי השישי, סגן אדמירל ג'פרי אנדרסון, כי הגעת המשחתת השישית נחוצה בהקדם האפשרי, ואדמירל-משנה (בדימוס) מארק מונטגומרי העריך כי מאחר שהפיקוד הצבאי הבכיר קבע שרוטה זקוקה ליותר יכולת ימית ולא לפחות, כל צמצום יהיה טעות אסטרטגית.
עוצמה אווירית: אין הגעות חדשות, פיזור באירופה
בין 8 ל-15 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב או מפציצים, ללא שינוי לעומת השבוע הקודם. התעופה התוקפת היבשתית האמריקאית נותרה דלילה יותר מאשר במרץ: בזירה נמצאים כ-200 מטוסי קרב, ואין בה מטוסי F-22 מאז הקיץ. ללא קבוצת התקיפה של "תאודור רוזוולט", מספר אנשי הצבא האמריקאיים בזירה מוערך בכ-50,000. גם כוח המפציצים הקדמי לא השתנה, ולא דווח על מפציצים כלל: במרץ פעלו 18 מפציצים (12 B-1B ושישה B-52H) מבסיס RAF פיירפורד, ואילו הבסיס ריק מאז שמטוסי ה-B-1B האחרונים עזבו ב-4–5 באוקטובר. ב-10 בנובמבר הגיש משרד המשפטים האמריקאי כתב אישום נגד שלושה חברים בארגון חזית של כתאאב חזבאללה בגין מזימה, שסוכלה ב-27 בספטמבר, לתקוף מפציצים אמריקאיים בפיירפורד באמצעות כטב"מים קטנים נושאי חומר נפץ.
איור 5: מטוסי הקרב של חיל האוויר האמריקאי בזירה, לפי כנף ומספר מטוסים
תנועת המטוסים העיקרית של השבוע התרחשה באירופה, אך לא לכיוון הזירה. החל מ-9 בנובמבר פיזר חיל האוויר האמריקאי מטוסים מבסיס RAF מילדנהול, רובם מטוסי KC-135 של כנף התדלוק האווירי ה-100, לגרמניה, לספרד ולסקוטלנד, והעביר שלושה מטוסי CV-22 לבסיס RAF לייקנהית'. שני הבסיסים עברו לדרגת FPCON CHARLIE, הדרגה השנייה בגובהה בשיטת דרגות הגנת הכוח של משרד המלחמה האמריקאי, בעקבות איום איראני שדווח. ב-13 בנובמבר הגיבו כוחות האבטחה לפעילות חשודה של כטב"מים מעל לייקנהית'; לא דווח על נזק ומקור הכטב"מים אינו ידוע, ודיווחים על מעבר ל-FPCON DELTA לא אושרו.
מערך התדלוק האווירי הנדרש לתמיכה במבצע רחב היקף נוסף נותר במקומו: כ-200 מטוסי תדלוק מסוג KC-135 ו-KC-46 פרוסים בזירות CENTCOM ואירופה. מערך זה מאריך את טווחם ואת משך פעולתם של מטוסי הקרב והמפציצים, מאפשר למטוסים מבסיסים מפוזרים לפעול יחד במבצע אחד, ומשאיר את חבילות התקיפה באוויר זמן רב מספיק כדי להגיע למטרות מרוחקות ולשוב. לפי אחד מגורמי המעקב נספרו 203–205 מטוסי תדלוק ב-11 בנובמבר, המספר הגבוה ביותר מאז יוני. הפיזור ממילדנהול חילק מחדש את מטוסי התדלוק בין בסיסים באירופה ולא הקטין את מספרם הכולל.
איור 6: מטוסי תדלוק מסוג KC-135 ו-KC-46 באירופה ובגזרת CENTCOM, והכנפות המפעילות אותם
איור 7: מטוסי מודיעין, שליטה ובקרה ותקשורת מוטסים של ארצות הברית בזירה, לפי סוג ויחידה
רכבת אווירית, הגנה אווירית ומערכות בלתי מאוישות
בין 8 ל-15 בנובמבר לא זוהו טיסות חדשות לבסיס עובדה. ב-7–10 בנובמבר דווח על זרם קבוע של מטוסי C-17 ו-KC-135 דרך אירופה אל הזירה. נוסף על כך, כטב"ם RQ-4B גלובל הוק אמריקאי שב ב-9 בנובמבר לבסיס האווירי הימי סיגונלה, לראשונה מאז פברואר.
איור 8: מטוסי תובלה מסוג C-17 ו-C-5M והכנפות המפעילות אותם, המשמשים ברכבת האווירית לישראל ולמפרץ, ומטוסי MC-130J למשימות מיוחדות
איור 9: מערכות הגנה מפני טילים באזור – THAAD (שכבה עליונה), פטריוט (שכבה תחתונה) ואגיס (ימית) – ופריסתן לפי מדינה ואזור
נוכחות ימית של בעלות הברית במזרח הים התיכון
החיפוי הימי של בעלות הברית במזרח הים התיכון עדיין אינו קיים, ללא שינוי בין 8 ל-15 בנובמבר. במרץ פעלו באזור קבוצת תקיפה צרפתית של נושאת מטוסים, משחתת הגנה אווירית של הצי המלכותי הבריטי וכשבע פריגטות אירופיות; כיום לא מאומתת שם נוכחות של נושאת מטוסים או משחתת של בעלות הברית, ובתחילת נובמבר שהו שתי נושאות המטוסים של בריטניה במים הנורווגיים ומול גיברלטר. פעילות בעלות הברית הוגבלה למטוסי סיור ימי: שני מטוסי P-8A של חיל האוויר המלכותי הגיעו לסיגונלה, ומטוס P-72A איטלקי נפרס בקפריסין ב-11 בנובמבר לקראת התרגיל NEMESIS-26, בהשתתפות שמונה מדינות.
השוואה למרץ 2026
העוצמה הימית עומדת בקירוב על רמתה במרץ, ועשויה אף לעלות עליה אם "תאודור רוזוולט" תתגבר את נושאות המטוסים שכבר נמצאות בזירה ולא תחליף אותן, ואילו העוצמה האווירית היבשתית ונוכחות בעלות הברית בים התיכון נותרו קטנות יותר. לפי הערכת מרכז הנתונים של INSS, מערכה אווירית בהיקף של מרץ תחייב פריסה מחדש של מפציצים ומטוסי קרב לזירה.
מקורות
מבוסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ועל דיווחים בתקשורת. לצפייה במפה האינטראקטיבית המתעדכנת באופן שוטף, לחצו כאן.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לסטפן כהן בכתובת stephanec@inss.org.il