פרסומים
המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2018
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
מהמאמרים הכלולים בקובץ זה עולות מסקנות ברורות, שמשמעויותיהן יחד ולחוד הן שמהלכים לשיקום הרצועה הם צורך השעה. מסקנה זו הודגשה גם בדיונים שהתקיימו במסגרת סדנה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף קרן היינריך בל, ובה השתתפו מומחים הבקיאים במצב ברצועה ונציגי ארגונים בינלאומיים וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה. הערכה נוספת ששותפים לה רבים מכותבי המאמרים וכן משתתפי הסדנה היא כי רישומו של מפעל שיקום יהיה ניכר רק לאורך זמן. משמעותם של דברים אלה היא שלא יהיה די במודעות למצוקה ברצועה ובהסכמה פורמלית לגבי הצורך לשפר בה את תנאי החיים והתשתיות, ואף לא בגיוס משאבים ראשוני ובהשקתם בפועל של מהלכים בכיוון זה. כל אלה לא יוכלו לבלום מיידית את קריסת התשתיות החברתיות והכלכליות ברצועה, או למנוע כליל תקריות אלימות בין ישראל לחמאס, שאפשר כי יסלימו ויגררו עימות נרחב.
למרות זאת, יש לגבש את פרטיו של מפעל השיקום ולנקוט צעדים בהתאם, במטרה להעלות עם הזמן את הסיכוי לצמצם את גורמי הסיכון שמקורם באזור, ולבסס רגיעה חברתית וביטחונית שניתן להעריך כי תוסיף מוטיבציה להשקעה בתשתיות באזור.
את 'הסכם הפיוס', שגובש בין חמאס לרשות כפלסטינית באוקטובר 2017 , יש לבחון כהתפתחות שבכוחה להקל על מדינות, מוסדות וארגונים, שיגלו נכונות לקחת חלק במפעל השיקום, לתאם את פרטיו ולפעול למימושו.
אשר למבנהו של מפעל השיקום, מוסכם כי עליו להתבצע במעורבות מחויבת וארוכת טווח מצד מוסדות ומדינות מהמזרח התיכון והמערכת הבינלאומית. זאת, כדי לספק לו תוקף ולגיטימציה רחבים ככל האפשר, וכן את המשאבים הרבים שיידרשו לקידומו.
פרק הפתיחה של הקובץ דן בהרחבה ברציונל להשקת פרויקט שיקום לרצועת עזה, שיושק ביוזמה ישראלית ויבוצע בתיאום ובמעורבות אזוריים ובינלאומיים נרחבים. כן מפורטים בפרק זה שלביו ורכיביו של מפעל השיקום המורכב, המקיף ועתיר המשאבים, הנדרש כדי לשפר את תנאי החיים ברצועה, ולפיכך לצמצם את פוטנציאל הנפץ ההומניטרי והביטחוני הגלום במצב הקיים באזור.
תודות עורכי הקובץ מסורות לכותבי המאמרים, לקרן היינריך בל ולמשתתפי הסדנה על תרומתם הרבה לקידום הפרויקט ולגיבושו. תודות למשה גרונדמן, מנהל הפרסומים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולג'ודי רוזן, עורכת המכון למחקרי ביטחון לאומי, על הסיוע הרב בהפקת הקובץ.
ענת קורץ, אודי דקל ובנדטה ברטי
ינואר 2018
======================================
תוכן עניינים
שיקום רצועת עזה — צורך השעה
אודי דקל וענת קורץ
סוגיית המשילות
משילות חמאס ברצועת עזה
בנדטה ברטי וענת קורץ
הרשות הפלסטינית והמצב ברצועת עזה
שלמה ברום
ההתעצמות הצבאית של חמאס
קובי מיכאל ועומר דוסטרי
הסלפייה-ג'האדייה בעזה כאופוזיציה לשלטון חמאס
יורם שוייצר
תשתיות במשבר
ביטחון אנושי ומגמות הומניטריות בעזה: מבט על העשור החולף
בנדטה ברטי ואליזבט צורקוב
משבר המים והחשמל בעזה: תמונת מצב 2017
גדעון ברומברג, ג'וליה ג'ורדנו , עודד ערן ועמרי אלעד
משבר המים והתברואה בעזה והשפעתו על בריאות הציבור
שירה עפרון, ג'ורדן ר. פישבך, ג'וליה ג'ורדנו
הכלכלה של רצועת עזה
אלון ריגר וערן ישיב
מעורבות אזורית ובינלאומית
מדיניות ישראל כלפי רצועה עזה
אודי דקל
עשור להשתלטות חמאס על עזה: נקודת המבט המצרית
אופיר וינטר ובר לופו
טורקיה ועזה
גליה לינדנשטראוס
מדיניותה של איראן כלפי עזה
סימה שיין ואנה כתראן
מדינות המפרץ, ישראל וחמאס
יואל גוז'נסקי
מדיניותה של ארצות הברית כלפי רצועת עזה
שירה עפרון ואילן גולדנברג