פרסומים
מזכר 228, ינואר 2024
בשנים האחרונות התעצם המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין. וושינגטון הקצינה את מאמציה למנוע מבייג'ינג גישה לטכנולוגיות מתקדמות והכריזה על השקעת עתק בהאצת המחקר והפיתוח הטכנולוגי, כדי להבטיח את מעמדה כמעצמה הכלכלית החזקה בעולם. במקביל דורשת ארצות הברית משותפותיה להצטרף למאבק ולאמץ את המדיניות המגבילה יכולות מחקר, פיתוח וייצור שבבים מתקדמים בסין. השקעה במחקר ופיתוח בתחום הייצור הטכנולוגי היא מרכיב חשוב ויתרון יחסי שישראל נהנית ממנו, אך זהו פתרון חלקי בלבד לבעיה. נדרשת תוכנית לאומית לישראל, שנותנת ביטוי לכל ההיבטים הנוגעים לפיתוח, לייצור ולסחר בשבבים. מזכר זה מציג חלופות למדיניות טכנולוגית לישראל וקורא לדיון, שראוי לקיימו בהקדם, על אסטרטגיה טכנולוגית לאומית.
תוכן עניינים:
הגלובליזציה היא אקסיומה בלתי ניתנת להפרכה מאז מלחמת העולם השנייה. היא אחת מהתופעות החשובות ביותר שאירעו בהיסטוריה, וקשה לדמיין כיום כיצד אנשים ומדינות יצליחו לשרוד בלי שותפות ומעבר סחורות בינלאומי. עם זאת, מאז התפרצות מגפת הקורונה ומשבר שרשראות האספקה שהועצם בעקבותיה נסדקים עקרונות הסחר הגלובלי, ואחד הביטויים הבולטים לכך הוא המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין...
מזכר זה מוגש לקוראים בעיצומה של המלחמה בעזה, אשר פרצה ב־7 באוקטובר 2023 בזמן עבודת העריכה וההכנה לדפוס. מטבע הדברים, המלחמה דוחקת הצידה עיסוק אקדמי גם בסוגיות אסטרטגיות ארוכות טווח. עם זאת, אחת ממשימותיו העיקריות של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב היא בדיוק זו – לוודא שמדינת ישראל מתכוננת לאתגרים שעימם תתמודד בכל הנושאים המשפיעים על ביטחונה הלאומי. מזכר זה עוסק במלחמת השבבים הגלובלית – מלחמה כלל־עולמית המתחוללת כבר יותר משלוש שנים ותהיה לה השפעה עצומה על מדינת ישראל...
מאז השבעה באוקטובר 2023 נמצאת מדינת ישראל במלחמה שנכפתה עליה מול חמאס. אך המלחמה הזו מתנהלת לא רק במרחב שלנו אלא בכל רחבי הגלובוס, בבירות המערב, בקמפוסים של אוניברסיטאות היוקרה וכן במטות חברות הטכנולוגיה הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם, אשר בכוחן להשפיע במישרין ובעקיפין על הנרטיב, על התמיכה בישראל ועל הלחצים הפוליטיים על ממשלות העולם בצורה המשפיעה, בסופו של דבר, על מרחב התמרון של ישראל במלחמה...
הגלובליזציה היא אקסיומה בלתי ניתנת להפרכה מאז מלחמת העולם השנייה. היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר שאירעו בהיסטוריה, וקשה לדמיין כיום כיצד אנשים ומדינות יצליחו לשרוד בלי שותפות ומעבר סחורות בינלאומי. עם זאת, מאז התפרצות מגפת הקורונה ומשבר שרשראות האספקה שהועצם בעקבותיה, ניתן לזהות סדקים בעקרונות הגלובליזציה. אחד המקרים המביאים לידי ביטוי סדקים אלה הוא המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין...
פרק זה יוקדש לדיון בשאלה אם ישראל צריכה לגבש מדיניות ביחס להשקעה בטכנולוגיה, בראי צרכיה והערכת עתיד הביטחון הלאומי. הנחת העבודה היא כי אין זה מעניינה של ישראל לקדם חקיקה בקנה מידה אמריקאי או אירופי, אולם לאור המגמות העולמיות, מצבה הנוכחי של ישראל וקצב הפיתוח האקספוננציאלי של הטכנולוגיה, אין די במגזר הפרטי ובכוחות השוק לבדם להבטחת מעמדה כמעצמת היי־טק לאורך זמן, ולכן רצוי ומומלץ לבחון מדיניות ממשלתית עדכנית בנושא...
בפרק הקודם דנו בשיקולים שאמורים לעודד את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל בבואם לתכנן אסטרטגיה טכנולוגית ולבחון השקעה במערכים מקומיים לייצור טכנולוגי. בפרק זה אנו מתארים את תמונת המצב הישראלית בהקשר המערכתי ואת ה״היסט״ שבתוכו היא מצויה. פרק זה מאגד את התובנות שהוצגו עד כה באופן שמאפשר לדון בחלופות למדיניות. החלופות יוצגו באמצעות מודל SWOT שסייע לנו להבליט את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהחלופות...
מזכר זה מציג את הסדר העולמי המתהווה, שבמרכזו התחרות הטכנולוגית הגלובלית המשקפת את התחרות בין המעצמות, על רקע עצירת הגלובליזציה וחזרה למודלים מבוססי הסתמכות עצמית, בריתות וקואליציות. משבר שרשראות האספקה המחיש לעולם את הסיכון בהסתמכות על מפעלים במדינות ששיתוף הפעולה עימן רגיש במישור האסטרטגי, נוכח פוטנציאל אי־היציבות שביחסים. מרבית המדינות המתקדמות טכנולוגית הפנימו את עומק השינויים הגיאו־אסטרטגיים ובשנה האחרונה בחנו את המשמעויות עבורן – כל מדינה לפי גודלה, עוצמתה, מיקומה הגיאוגרפי, כלכלתה ומאפייניה הייחודיים...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.