פרסומים

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים

חוק הגיוס: התנגדות רחבה החוצה זהויות ומגזרים

על פי ממצאי הסקר, ניכרת התנגדות רחבה וחוצת זהויות לחקיקת חוק גיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה. כ-68 אחוזים מהנשאלים הביעו התנגדות לחוק הגיוס במתכונתו המוצעת, לעומת כ-25 אחוזים בלבד אשר הביעו תמיכה בחוק זה (ראו תרשים 1). כשבעה אחוזים ענו "לא יודע/ת". התנגדות עזה יותר נרשמה בקרב הנשאלים המשרתים שירות מילואים פעיל[2] (72 אחוזי התנגדות לעומת 25 אחוזי תמיכה). זאת ועוד, מן הממצאים עולה כי ההתנגדות לחקיקה כזו רווחת יותר בקרב גברים לעומת נשים (72 אחוזי התנגדות לעומת 63 אחוזים), רחבה יותר בקרב גילאי 65 ומעלה ומועצמת בהתאם לזהות דתית ואידיאולוגיה פוליטית (ראו תרשים 1א ו-1ב). כך, לדוגמה, נמצא כי 85 אחוזים מהחילונים מתנגדים לחוק הפטור של חרדים מגיוס. עם זאת, ההתנגדות לחוק כזה כה רחבה, כך שרוב אלה המגדירים עצמם כמסורתיים וכדתיים הביעו התנגדות לו אף הם (68 אחוזים ו-54 אחוזים בהתאמה). מעניין כי כ-10 אחוזים מהנסקרים החרדים הביעו התנגדות לחוק כזה, ואילו 83 אחוזים מהנשאלים החרדים הביעו בו תמיכה. בקרב אלו המזהים עצמם עם הימין נרשם שוויון, 45 אחוזי התנגדות לעומת 43 אחוזי תמיכה. רוב מוחלט בקרב מזוהי הימין המתון, המרכז, השמאל המתון והשמאל הביע התנגדות לחקיקת החוק (64, 80, 89 ו-97 אחוזים בהתאמה).

ההשלכות האפשריות של העברת חוק הגיוס

תוצאות הסקר מאשרות את החשש לפיו אימוץ חוק הפוטר חרדים מגיוס צפוי לפגוע פגיעה אנושה במודל צבא העם, ולערער את מעמדו של השירות בצה"ל ואת אתוס גיוס החובה. כמעט שליש (29 אחוזים) מההורים לבני 18-16, העומדים לפני גיוס, העידו כי במידה ויחוקק חוק הגיוס הוא ישפיע על האופן בו יעודדו את ילדיהם לשרת בצה"ל (ראו תרשים 2). מתוכם, כ-60 אחוזים קבעו כי בעקבות אימוץ חקיקתי של פטור לחרדים הם יעודדו את ילדיהם שלא להתגייס לצה"ל, ו-31 אחוזים העידו כי בעקבות חוק כזה הם יעודדו את ילדיהם להתגייס, אך לא לשירות קרבי. כשני אחוזים בלבד מסרו כי בעקבות חוק כזה הם יעודדו את ילדיהם להתגייס לקרבי ואילו שמונה אחוזים ענו "לא יודע/ת" (ראו תרשים 3).

בנוסף, מן הממצאים עולה כי 37.5 אחוזים מהנשאלים סברו כי במידה ויחוקק חוק הפטור מגיוס לחרדים הם יתמכו באלו אשר יצהירו על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים, במידה ואכן יהיו כאלה, לעומת 44 אחוזים אשר יתנגדו לכך. בשונה ממרבית שאלות הסקר, שיעור ניכר ממשיבי הסקר (18.5 אחוזים) ענו "לא יודע/ת". על פי תרשים 4, ביחס להיום, העלייה באחוז התומכים בהפסקת ההתנדבות לשרת במילואים, אם יחוקק החוק המסתמן, אומנם מינורית, אך את השינוי בעמדות ניתן לראות היטב דווקא בשיעור המתנגדים שירד באופן ניכר מ-55 אחוזים כיום ל-44 אחוזים אם יחוקק החוק. כלומר: גם אם לא יתמכו במפורש באי-התנדבות, תרד ההתנגדות לצעד שהיום נתפס בעיניהם כלא לגיטימי. ניכר כי התמיכה בהפסקת ההתנדבות למילואים רחבה יותר בקרב גילאי 65 ומעלה והיא עומדת על מעל ל-50 אחוזים, ובקרב אלה המזהים עצמם עם השמאל (שמאל ושמאל מתון) אשר הביעו תמיכה בשיעור של כ-68 אחוזים. ראוי לציין כי 32 אחוזים מבין הנשאלים המשרתים שירות מילואים פעיל מסרו כי יתמכו באלו אשר יצהירו על הפסקת התנדבותם למילואים בעקבות החקיקה, לעומת 63 אחוזים אשר יתנגדו לכך.

עוד עולה מן הממצאים כי רובו המוחלט של הציבור מאמין שהעברת החוק המדובר תדרדר אף יותר את הסולידריות החברתית המאותגרת גם כך בימים אלה (ראו תרשים 5). 67 אחוזים מהנשאלים סבורים שהסולידריות החברתית בישראל תתערער במידה ויחוקק חוק כזה. לעומתם, רק 5 אחוזים סוברים שהסולידריות תתחזק. גם כחמישית מקרב החרדים (22 אחוזים) סברו כך, ורק כ-8 אחוזים מתוכם סברו שהיא תתחזק.

הפתרון הנכון ביותר בנושא גיוס חרדים לצה"ל

לבסוף, שאלנו את הציבור לגבי הפתרון הנכון ביותר בנושא גיוס חרדים (ראו תרשים 6). 41 אחוזים מהנשאלים בחרו  להשיב כי הפתרון הנכון ביותר בנושא גיוס חרדים הוא שירות חובה לכולם במסגרת צבאית או במסגרות קיימות של שירות אזרחי; 21 אחוזים תמכו בהסדר לפיו יחול שירות חובה לכולם במסגרת צבאית או שירות אזרחי עם אפשרות ללימודי תורה כשירות לאומי; 16 אחוזים תמכו בפתרון של שירות חובה לכולם במסגרת צבאית או בשירות אזרחי בעל משמעות ביטחונית; כ-11 אחוזים תמכו בביטול גיוס החובה ומעבר לגיוס מתנדבים בשכר מלא; 6 אחוזים בלבד תמכו בפטור גורף לחרדים מגיוס לצה"ל והמשך שירות חובה לכל השאר. ראוי לציין כי כ-22 אחוזים מהצעירים בגילאי 24-18 תומכים בביטול גיוס החובה ומעבר לגיוס מתנדבים בשכר מלא. בקרב הציבור החרדי זהו הפתרון המועדף (40 אחוזים) והוא מקדים את התמיכה בחוק הגיוס המסתמן בו בחרו רק 27 אחוזים מקרב ציבור זה. אינדיקציה לכך שגם הציבור החרדי מבין שחוק הגיוס המסתמן כרוך במחיר ציבורי, ולכן הפתרון העדיף הוא זה המשחרר אותם בפועל משירות צבאי, אך אינו גורר ביקורת ציבורית כלפיהם.

מסקנות

תוצאות הסקר מאששות את האזהרות הנשמעות מכיוונים שונים, ולפיהן חקיקה שמשמעותה הסדרה בחוק הפוטר באורח גורף חרדים משירות צבאי או שירות אזרחי מקביל, עשויה לפגוע פגיעה משמעותית במודל צבא העם. ההתנגדות לחוק המסתמן הינה רחבה מההתנגדות הכללית לצעדים שמקדמת הממשלה סביב הרפורמה המשפטית והיא חוצה מגזרים פוליטיים. ראוי לציין כי הסקר נערך בצל יוזמות ומוקדי מחאה שכבר מקבלים ביטוי במרחב הציבורי, דוגמת ארגון אימהות בחזית, ועוד מיזמים ששמים במרכזם את הדרישה לנשיאה שוויונית בנטל.

___________

** בכתיבת השאלון השתתפו מורן דיטש, ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, עופר שלח, ד"ר מאיר אלרן, ד"ר אריאל היימן, פרופ' קובי מיכאל, ענבר נוי-פרייפלד ורבקה מלר.

[1] עבודת השדה נערכה על ידי מכון "מדגם", בראשות מנו גבע, בקרב 751 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה). הסקר כלל עיבוי מיוחד (מדגם נגזרת) של אוכלוסיית ההורים לבני 18-16.

[2] שירות מילואים פעיל הכולל לפחות 20 ימי שמ"פ בשלוש השנים האחרונות.