פרסומים

בנייר מדיניות מיוחד קובע המכון למחקרי ביטחון לאומי:

א. כוונת צה"ל להסתפק בגיוס של 3000 חרדים נוספים לשירות ביטחון אינה עונה לצרכי השעה, ומבטאת ראייה חסרה של חשיבות הנושא ואי הבנה של השלכותיו.

ב. צרכי הביטחון בעקבות המלחמה ולמתן מענה לאתגרי העתיד מגיעים לכ-20 אלף לוחמים, תומכי לחימה ובעלי מקצועות נדרשים. אין מענה לכך אלא בגיוס חרדים – במספרים גדולים בהרבה מאלה שנקבה בהם מערכת הביטחון.

ג. הארכת השירות הסדיר והכבדת נטל המילואים ללא הגדלה משמעותית של גיוס חרדים תשחק את צבא העם ותגרום נזק כבד למוטיבציה לשירות בסדיר, קבע ומילואים.

ד. שירות החרדים נדרש במיוחד ואפשרי בטווח זמן קצר במשימות הגנת ישובים, אבטחת מתקנים חיוניים, בפיקוד העורף ובשחרור לוחמים בתפקידי מנהלה לתפקידם הייעודי.

ה. החיסכון הכספי הצפוי מהצעדים הנדרשים הוא מיליארדי שקלים בשנה, בעלות ישירה בתקציב הביטחון.

ו. יש להקים ולמסד שירות חובה אזרחי-ביטחוני, תוך שמירה על גיוס והצבה של צה"ל והפעלה על ידי מערכת ביטחון הפנים, אליו יופנו מי שלא ישרתו שירות צבאי – ובהם מספר גדול של חרדים.

ט. על צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה לראות בגיוס החרדים צעד חיוני לעמידה בצרכי הביטחון ולשרידותם של צבא העם, הכלכלה והחברה בישראל, ולא רק חובה על פי פסיקת בית המשפט העליון.

י. החוק הנידון בימים אלה בכנסת צריך לענות לצרכים אלה, ואין לאפשר התחמקות מהם.

ההמלצות לפעולה מיידית:

א. על מערכת הביטחון לגייס כבר בשנת הגיוס הקרובה 7000 מלש"בים מהחברה החרדית לצורך משימות בטחון פנים.

ב. יעד של 18 אלף חרדים שגילם גבוה מ-24, שיוכשרו וישרתו במילואים לפחות חודש בשנה.

ג. לשלוח מיידית צווי התייצבות לכל בוגרי החינוך החרדי בשנתיים האחרונות (כ-28 אלף איש).

ד. להקים מערכות מיון, הצבה והכשרה מותאמות לציבור החרדי, עם מינימום של "בועות חרדיות" בצה"ל והקפדה על ערכי הצבא ורוחו.

ה. להקים שירות אזרחי-ביטחוני למשימות ביטחון הפנים והגנת ישובים, שיקלוט לשורותיו מספר גדול של חרדים בחובה ובמילואים.

ו. בכל שנה מ-2025 יש לגייס מספר גדל של חרדים.

ז. אם תהיה היענות מלאה של חרדים להתייצבות למיון ולגיוס, לשקול אפשרות אחידה לדחיית שירות לכל המגזרים (עד שנתיים), ופטור חד פעמי למבוגרים יותר.

ח. מי שלא יתייצבו למיון וגיוס יוגדרו עריקים.

ט. לתקן את הגדרת "חרדי" בחוק כך שתכלול את הציבור החרדי כולו.

י. על צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה לראות בגיוס החרדים צעד חיוני לביטחון, ולשרידותם של צבא העם, הכלכלה והחברה.

יא. חוק הגיוס צריך לענות לצרכים אלה, ואין לאפשר התחמקות מהם.

צפו - ראש המכון תמיר הימן דן עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן במסקנות המסמך: