עליית מעמדה האזורי והבינלאומי של קטר - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המעמד האזורי והבינלאומי של קטר – בסימן עלייה

המעמד האזורי והבינלאומי של קטר – בסימן עלייה

ברקע המלחמה באוקראינה והמחסור האפשרי באנרגיה, מתחזק מעמדה הבינלאומי של קטר כיצואנית הגדולה ביותר בעולם של גז טבעי מונזל. אילו הזדמנויות עומדות כעת בפני דוחה – וכיצד הדבר ישפיע על ישראל?

מבט על, גיליון 1564, 3 במארס 2022

English
יואל גוז'נסקי

באחרונה ניכר שיפור במעמדה של קטר בזירה האזורית ובזירה הבינלאומית. להתפתחות זו, כתוצאה מהסכם הפיוס בינה לבין מספר משכנותיה במפרץ וגם על רקע הידוק הקשרים בינה לבין ארצות הברית, תיתכן השפעה גם על אינטרסים ישראלים. סביר שקטר תנצל את המלחמה באוקראינה ואת משבר האנרגיה העולמי המתלווה לה כדי לשפר עוד את מעמדה הבינלאומי ובפרט את יחסיה עם ארצות הברית. על הפרק ניסיון קטרי למנף את יחסיה המתהדקים עם ארצות הברית כדי שיסופק גם לה מטוס הקרב ה-F35.


בשנה האחרונה חל שיפור ניכר במכלול קשרי החוץ של קטר באופן המעצים את מעמדה והשפעתה. ברקע, בין השאר, הסכם הפיוס שנחתם ב-2021 בינה לבין מספר משכנותיה במפרץ; הסיוע שמגישה קטר לארצות הברית בהקשר לסוגיית אפגניסטן ובתיווך בינה לבין איראן; המלחמה באוקראינה, הממחישה את מרכזיותה בשוק האנרגיה העולמי; היותה המדינה הערבית הראשונה שתארח השנה את טורניר גביע העולם בכדורגל. התפתחויות אלו צפויות להקרין גם על אינטרסים ישראלים.

כנסיכות זעירה בת 300,000 אזרחים ובעלת התוצר (לנפש) הגבוה בעולם, קטר רואה במעורבותה בשלל זירות ומגרשים מעין פוליסת ביטוח לעצם קיומה ושגשוגה במרחב עוין. לכן חשוב לה, בנוסף על הקשר הישיר המתחזק עם ארצות הברית, להיתפס כחיונית בעיני שחקנים אזוריים משמעותיים ובכללם ישראל, וזאת כדי לזכות בנקודות זכות נוספות בזירה הבינלאומית בכלל ובוושינגטון בפרט.

ואכן, השנה החולפת עמדה בסימן התחזקות מעמדה של קטר, במיוחד בכל האמור ליחסיה עם ארצות הברית. תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטר, היה הראשון מבין מנהיגי מדינות המפרץ הערביות שפגש בנשיא האמריקאי ג'ו ביידן. בפגישה שנערכה ביניהם ב-31 בינואר 2022 שיבח ביידן את תפקידה המרכזי של קטר בקידום "האינטרסים החיוניים ביותר של ארצות הברית". הנשיא הדגיש את הסיוע שהגישה קטר בפינוי הכוחות האמריקאים מאפגניסטן, בשמירה על היציבות ברצועת עזה וכן הודיע על הגדרתה כבעלת ברית ראשית שאינה חברה בנאט"ו (major non-NATO ally). כדי להגביר עוד את נכסיותה, קטר הודיעה ערב ביקורו של האמיר בוושינגטון, כי תרכוש מטוסים מחברת בואינג האמריקאית בסך של כ-20$ מיליארד - צעד שזכה לשבחי הנשיא ביידן בשל תרומתו לתעסוקת אמריקאים. להידוק יחסים זה בין וושינגטון לדוחה, שבמסגרתו זכתה קטר במגוון הטבות ביטחוניות - גישה לטכנולוגיה אמריקאית ויוקרה - לא זכו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שהיו קרובות לממשל האמריקאי הקודם.

פגישת ביידן ואמיר קטר, ינואר 2022

יוזכר שקטר מארחת את המפקדה האזורית של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) וממלאת שלל תפקידים חיוניים לארצות הברית במזרח התיכון בשל העובדה כי היא שומרת על קשרים עם מרבית המדינות וכן ארגונים תת-מדינתיים באזור – גם כאלה המוגדרים ארגוני טרור. במסגרת זאת מעבירה קטר מסרים ומתווכת – בין היתר בין ארצות הברית לאיראן בערוץ מקביל לשיחות בין איראן למעצמות בווינה. כדי לשמר ולטפח את הקשר הקרוב עם ארצות הברית משדרגת קטר על חשבונה את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, אל-עודיד, ומרחיבה את נמל חמד עבור הצי האמריקאי.

וכעת, כשהמשבר באוקראינה ממחיש (שוב) את החשיבות האסטרטגית של המפרץ למשק האנרגיה העולמי ואת הנכסיות של מדינות המפרץ הערביות, ניתנת לקטר הזדמנות נוספת להוכיח את חשיבות היחסים עימה. הנשיא ביידן ביקש את סיועה, כיצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי מונזלLNG , בהגברת הייצוא שלו לאירופה כפיצוי על פגיעה אפשרית באספקת הגז הרוסית ללקוחות ביבשת. קטר הודיעה כי היא מוכנה לסייע, אך היא קשורה בחוזים ארוכי טווח בעיקר מול סין, יפן ודרום קוריאה, וכי ביכולתה לכסות באופן מידי רק על 10-15 אחוזים מגריעת הגז הרוסי מהשווקים. במקביל ביקש הנשיא האמריקאי את סיועה של יצואנית הנפט הגדולה בעולם, ערב הסעודית, להגדיל את תפוקת הנפט שלה כדי לווסת את העלייה הדרמטית במחירי הנפט. ואולם, המלך סלמאן, שעמו שוחח הנשיא ביידן, השיב פניו ריקם והדגיש את מחויבות הממלכה להסכמות בנוגע למכסות תפוקת הנפט שאליהן הגיעה עם רוסיה, החברה לצידה בקרטל "אופ"ק+". סביר שקטר תנצל את משבר האנרגיה הנלווה למשבר באוקראינה כדי למנף עוד את ערכה בעיני ארצות הברית ובתוך כך את מעמדה הבינלאומי.

משמעויות לישראל

ההתקרבות בין מדינות ערב לקטר, לאחר סיום החרם שהטילו עליה, עשויה להקל על ישראל לקבל לגיטימציה ערבית להמשך שיתוף הפעולה עם קטר, ולתת בידיה כלים לרסן באפקטיביות גוברת, במיוחד תוך תיאום עם קהיר, היבטים שליליים במדיניות של קטר – בעיקר אלה הקשורים בתמיכה בחמאס.

התייחסות אמיר קטר לסכסוך הישראלי-פלסטיני מעל בימת האו''ם, ספטמבר 2021

מעורבות בזירה הפלסטינית היא אמצעי חשוב עבור קטר לגיוון מנופי ההשפעה שלה ולביסוס מעמדה האזורי. הקשר בין ישראל לקטר מתמקד בתחומים הקשורים לסוגיה הפלסטינית ובעיקר ביחס לרצועת עזה, כשמנוף ההשפעה העיקרי של קטר, הן כלפי ישראל והן כלפי חמאס, הוא כוחה הכלכלי. אלא שעדיין מתקיים מתח בין האינטרס הישראלי ברגיעה ביטחונית באמצעות שיפור המצב ההומניטרי ברצועה באמצעות סיוע קטרי, לבין הצורך הישראלי לשמור על יחסים תקינים עם מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שלא היו רוצות להותיר את הבכורה ברצועה לקטר. אלא שאין באמת תחליף בעת הנוכחית לכסף הקטרי. בהקשר זה יוזכר שעיקר המתחים בין קטר למדינות במרחב הערבי נובע מהמשענת הפיננסית, הפוליטית והתקשורתית שקטר מעניקה לאחים המוסלמים, הנחשבים במצרים, בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות כארגון טרור. קהיר, ריאד ואבו-דאבי מקדמות את ההתקרבות לדוחה במקביל להתקרבות לא מבוטלת שנרשמה בינן לבין טורקיה – אף היא מהתומכים באחים המוסלמים ובכלל זאת חמאס.

קטר הייתה חלוצה מבין מדינות המפרץ לקיים קשרים עם ישראל ופעלה בה נציגות ישראלית כלכלית קבועה כבר ב-1996. לאחר החתימה על 'הסכמי אברהם' דווח כי קטר היא היעד המדיני הבא של ישראל בתנופת הנורמליזציה. עם זאת, קטר ביקרה בחריפות את 'הסכמי אברהם' וטענה כי מדובר בלא פחות מאשר בגידה ברעיון הפלסטיני. מאז היא מדגישה כי היא נותרה נאמנה ליוזמת השלום הערבית וכי לא תצטרף להסכמים אלא אם יושג הסדר בין ישראל לפלסטינים. לאחרונה אף חזר שר החוץ הקטרי, מחמד בן עבד אל-רחמן, ואמר שהצטרפות של קטר להסכמי אברהם תיתכן "במידה וישראל תפגין רצינות בפתרון שתי המדינות". בה בעת, קטר פועלת מתחת לסף ההסכמה הפומבית ושומרת על "קשרי עבודה" עם ישראל גם מעבר להקשר העזתי. בין ישראל לקטר מתקיימים קשרים כלכליים, בין השאר בתחום היהלומים, והאמירות התחייבה לאפשר לתיירים ישראלים להגיע למשחקי גביע העולם בכדורגל.

בשל מעמדה המוחלש של איחוד האמירויות בזירה הפלסטינית, בין שבגין סירובה להידבר עם חמאס ובין שעקב הדם הרע בינה לבין הנהגת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, אבו דאבי לא תוכל להיכנס לנעליה של דוחה בהקשר זה בעתיד הנראה לעין. ומשום שישראל תזדקק לסיוע הפיננסי ולשירותי התיווך של קטר, אפשר שיתעוררו מחלוקות בינה לבין איחוד האמירויות.

סיכום

מדיניות קטר צפויה להמשיך ולאתגר את ישראל. על הפרק ניסיון קטרי למנף את מעמדה המשופר ויחסיה המתהדקים עם ארצות הברית – גם על רקע וכתוצאה ממשבר האנרגיה הנלווה למלחמה באוקראינה - כדי ללחוץ על וושינגטון לספק לה מל"טים תוקפים ואת מטוס הקרב המתקדם ה-F35. יתכן שקטר, כמו איחוד האמירויות לפניה, מבקשת גם היא ליצור זיקה בין מכירת המטוס לבין נכונותה לשפר את יחסיה עם ישראל. אולם, ספק אם הממשל האמריקאי הנוכחי יהיה "נדיב" כקודמו בהקשר זה. מכירה אפשרית של המטוס המתקדם למדינה ערבית נוספת, המצויה בתחרות מול שכנותיה ולה קשרים צבאיים עם סין, איראן וטורקיה, עלולה לסכן את העליונות הטכנולוגית האמריקאית, להאיץ את מרוץ חימוש האזורי ולפגוע ביתרונה הצבאי האיכותי של ישראל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץמלחמת אוקראינה-רוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.