ניסיון השפעה זרה כאתגר לחוסן הלאומי של ישראל: ניצול הוויכוח על אודות המהפכה המשפטית להעמקת השסע הפנימי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ניסיון השפעה זרה כאתגר לחוסן הלאומי של ישראל: ניצול הוויכוח על אודות המהפכה המשפטית להעמקת השסע הפנימי

ניסיון השפעה זרה כאתגר לחוסן הלאומי של ישראל: ניצול הוויכוח על אודות המהפכה המשפטית להעמקת השסע הפנימי

פוסטים מסיתים, קבוצות ווטסאפ עמוסות משתתפים ותליית פוסטרים במרחב הציבורי: גורמים זרים, ובראשם המשטר האיראני, זיהו את ליבוי הוויכוח אודות המהפכה המשפטית כאמצעי נוסף למאבק ב"יישות הציונית". מהם ממדי התופעה – וכיצד ניתן להתגונן מפניה?

מבט על, גיליון 1741, 22 ביוני, 2023

English
דוד סימן טוב

איראן מבצעת בשנים האחרונות ניסיונות להחליש את ישראל מבפנים באמצעות הרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים התגלו מספר רשתות שפעלו על רקע המחאה האזרחית נגד תכנית הממשלה למהפכה משפטית, תוך התחזות הן לתומכיה והן למתנגדיה. פעילות זו חותרת לנצל את המחאה האזרחית נגד תכנית "הרפורמה" שמקדמת הממשלה כדי להעמיק את הקיטוב והשסעים, הקיימים בישראל ממילא. איום ההשפעה הזרה מהווה אתגר לחוסן הלאומי ונדרש לתת לו מענה. במאמר זה מוצגים ניסיונות ההשפעה החשודים כאיראניים, כפי שבאו לידי ביטוי על רקע המחאה, ועקרונות מומלצים להתמודדות עימם.


תופעת ניצול השיח החופשי בחברה דמוקרטית לשם השפעה חיצונית, באמצעות חדירה לשיח הפנימי ברשתות החברתיות, גוברת בשנים האחרונות. לראשונה נרשם איום זה ב-2016, בעת מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית. מדינות דמוקרטיות מתקשות להתמודד עמו משום החשש שפיקוח על השיח במדיה הדיגיטלית יגביל את חופש הביטוי. גם בישראל התופעה קיימת, אך היא אינה מוכרת עדיין כאיום משמעותי על הביטחון הלאומי.

המידע על אודות התופעה מגיע בעיקרו מהציבור, שהוא גם הנפגע העיקרי מהניסיונות להתערב ולהשפיע על השיח באופן זדוני. למשל, גופים אזרחיים כעמותת "פייק-ריפורטר" - יוזמה חברתית הנשענת על חוכמת ההמונים הפועלת לחשיפת פעילות זדונית ברשת - מעודדת את הציבור לדווח על אודות פעילות חשודה ברשת ומדווחת עליה לציבור, לתקשורת ולגופי הביטחון וקבוצת חוקרי הרשת בשם Active Info, מבצעת מחקרים ברשתות החברתיות לגבי פעילות זדונית והתערבות זרה.

בחודשים האחרונים פעלו בישראל, על רקע מהלכי הממשלה לחולל רפורמה משפטית והמחאה הציבורית הנרחבת נגדם, מספר רשתות השפעה זרה, כנראה בשליחות איראן. מוביליהן של רשתות השנאה - משני צדי הקשת הפוליטית – חותרים לפגוע בחוסן החברתי של ישראל. מהתופעה ניתן ללמוד על אודות היכרות טובה עם השסעים הפנימיים בישראל וניסיון להעמיקם. לצד השיח המסית, מפעילי הרשתות מנסים להשפיע גם בעולם האמיתי, למשל באמצעות החדרת כרזות, שליחת העוקבים לביצוע משימות שונות וביניהן צילום, מעקב וכריזה ממכוניות.

זה מטורף
איראן מפעילה קבוצות מתחזות בכדי להשפיע על פעילי מחאה ופעילים תומכי נתנהו לבצע פעולות שמטרתן העמקת הקרע החברתי על רקע חוקי ההפיכה. כך למשל הצליחה להביא אנשים לתלות בבתיהם שלטים בהם נכתב "אין דמוקרטיה - אין קול"@bar_peleg @omerbenj @JoshBreiner https://t.co/LuxEoHJScc

— Josh Breiner (@JoshBreiner) June 16, 2023

מטרתה של פעילות זו ברשתות החברתיות היא להעמיק את הקיטוב בחברה הישראלית. בין רשתות אלה:

"הציידים" ו"אין קול" - קבוצות אלה החלו לפעול ברבעון הראשון של 2023 בווטסאפ, בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם בטלגרם. מטרות קבוצת "הציידים" הוגדרו: "לחזק את אחדותו וחוזקו של עם ישראל" ומפעיליה ביקשו מהחברים בה לזהות מפגינים נגד הרפורמה לברר את פרטיהם האישיים, וזאת במטרה "לקדם מדינה בלי בוגדים" ו"להתעמת עם האנרכיסטים". במסגרת הפעילות בקבוצה פורסמו תמונות ופרטים אישיים של מובילי המחאה. בנוסף, מפעילי הרשת פעלו לשכנע את תומכי הרפורמה להדפיס ולהפיץ פוסטרים בהפגנות (ידוע על ארבעה מקרים לפחות, ששלט "אין קול" נתלה במרפסות ובגגות בתל-אביב ובירושלים), הם התייעצו עימם לגבי איכות הכרזות והתאמתן וניסו לאתר צלמים שידווחו מההפגנות (דפוס פעולה זה מוכר מהפגנות שנערכו מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב בלפור, ירושלים, בשנים 2020 - 2021). בנוסף, מפעילי הרשת ביקשו מחברי הקבוצה למלא את פרטיהם האישיים ולסמן (באמצעות סקר ושאלונים) תחומים שבהם הם מעוניינים לסייע למאבק.

"משפט הבוגדים" - פעלה החל מיוני 2023 בטוויטר (יותר מ-2000 עוקבים) ובטלגרם (יותר מ-3000 מנויים) והתחזתה לקבוצת פעילים נגד ההפיכה המשטרית, תוך קריאה פיקטיבית לפעול נגד שוטרים. בקבוצה הופצו תמונות של אלימות שוטרים ולצידן פרטים אישיים של שוטרים כחלק מקמפיין "שיימינג", ומפעילי הרשת עודדו את חבריה להפיץ את תכניה. הרשת זוהתה כלא אותנטית, דווחה למערכת הביטחון והוסרה (מהטלגרם).

הערכה בדבר קשר בין איראן לבין בין מפעילי הרשתות "הבוגדים", ה"ציידים" ו"אין קול" מתבססת על טעויות רבות בעברית במסרים, שימוש בתמונות וזהויות גנובות, פעילות לא אותנטית ברשת (למשל, 40 אלף ציוצים ב-12 שעות), עדות מפורשת באינסטגרם על אודות מיקום מפעילי החשבון וכן קישור לרשתות שפעלו בעבר וזוהו כאיראניות. תגובת השב"כ, כפי שנמסרה להארץ ב-16 ביוני, איששה חשד זה ("שירות הביטחון הכללי זיהה בתקופה האחרונה ניסיונות להשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל, שמטרתה ליבוי השסעים החברתיים והפוליטיים בישראל, בכל גווני הקשת הפוליטית").

קיים סיכוי שהציבור הישראלי, המודע לתופעת ניסיונות ההתערבות הזרה ברשתות החברתיות,  יצליח לחשוף אותן. אולם, מניתוח הרשתות עולה כי נוצר עירוב בין השיח החיצוני לזה פנימי. כך למשל, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הדהד את הקמפיין שהופץ על ידי "משפט הבוגדים" וטען כי אנשי המחאה מנסים להלך אימים על שוטרים ולמנוע מהם לבצע את משימתם. במקביל הבהירה המשטרה כי בסבירות גבוהה, הקמפיין מבוצע על ידי מדינה זרה. למרות שהשר הודה שמדובר בהתערבות זרה, הוא לא מחק את הציוץ המקורי. בנוסף הוזכרו הדברים על ידי רב-פקד (דימ') עמרי עדיקה בראיון לתחנת הרדיו "גלי ישראל" (11 ביוני), תוך חיבורם לפרשת "הממד החמישי" (התקשרות בין המשטרה לחברת תוכנה בשם "המימד החמישי", שנחקרה בחשד לאי-סדרים שלא אושש) בטענה שלכאורה זהו המקור לפרטים האישיים של השוטרים, אשר דלף למדינה זרה. יודגש  שאין זה המקרה הראשון בו אנשי ציבור "נלכדים ברשת" הזרה ומשתפים עימה פעולה, מבלי דעת.

קשה לאמוד את השפעת הרשתות האיראניות על החוסן החברתי. נראה כי מדובר בהשפעה בהיקף נמוך, ואף השב"כ, בתגובה להארץ, העריך את האפקטיביות של פעילות ההשפעה האיראנית בהקשר זה כנמוכה, בין היתר, בשל ערנות הציבור. עם זאת, לא נכון למדוד את ההשפעה באמצעות היקף הנחשפים ישירות ברשתות הסגורות בלבד, משום שלציוץ של השר לביטחון לאומי, למשל, נחשפו מאות אלפי אנשים וכך גם לדיווחים בתקשורת בעניין. בנוסף, ייתכן שבשלב זה, ההשפעה על הביטחון הלאומי אינה גבוהה. אולם בלי התמודדות מערכתית עם האתגר, בפרט אם רמת התחכום שלו יעלה - בין השאר באמצעות בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), שתצמצם את הטעיות בעברית -   צפוי שיתערער אמון הציבור הישראלי בדמוקרטיה ויתערער החוסן הלאומי.

המלצות

התמודדות עם השפעה זרה ברשתות החברתיות היא אתגר משמעותי לישראל, הן משום שהיא מחייבת פיקוח מסוים על השיח הציבורי, שמדינה דמוקרטית אינה מעוניינת לבצע, והן משום שלא ניתן להפריד בין השפעה זרה לשיח הפנימי במדינה.

ועדיין, יש להידרש לאתגר ובאמצעות מענה משולב:

  • ראשית, המדינה צריכה להגדיר את התופעה כאיום ולספק לה מענה, למשל באמצעות רגולציה על חברות המדיה הדיגיטלית, שתחייב אותן לשקיפות. כן עליה ליזום תוכניות חינוכיות והסברתיות, שתכליתן להעלות את המודעות לתופעה.
  • שנית, קהילת המודיעין צריכה להתמודד עם אתגר הבא לידי ביטוי במרחב האזרחי הפנימי, אף שהיא אינה מעוניינת להפעיל מולו את כל יכולותיה.
  • שלישית, על החברה האזרחית לחתור להעלאת המודעות לשימוש זדוני ברשת החברתית ובאמצעותה ליצור מעין "התגוננות אזרחית" ברשת וחיסון מפני תקיפות כאלה. ואכן, בשנים האחרונות נחשפו מבצעי השפעה על ידי הציבור באמצעות עמותה אזרחית הנשענת על חוכמת ההמונים. אחת המסקנות מכך היא, שהחברה האזרחית הינה היעד להשפעה אך בכוחה גם לשמש רכיב משמעותי ביצירת חיסון מפניה.

שחקנים במערכת הישראלית – פוליטיקאים, אנשי תקשורת, "משפיענים" ואזרחים - נדרשים לנקוט משנה זהירות כדי למנוע מגורמים זרים לבחוש בשיח הדמוקרטי הפנימי. ואם ייפלו  למניפולציה ברשת, עליהם להתנער ממנה.

אשר לשאלה האם עצם פרסום התופעה אינו מהווה למעשה "פרס" לגורמים העומדים מאחוריה - אמנם פרסום מעניק, לכאורה, חיזוק למפעילי הרשתות ומעלה מאד את היקף החשיפה לתופעה, אולם הדבר תלוי באופי הפרסום: אם הפרסום הולך שולל אחרי ההונאה, אזי מדובר בפרסום שלילי, אולם אם הפרסום מדגיש את המניפולציה ואת אופן חשיפתה, הוא עשוי לחזק את החיסון של החברה מפני התופעה.

לצד מאמצי ההשפעה הזרה כאתגר לביטחון הלאומי, השיח הפנימי האלים והמסית גם הוא איום של ממש על חוסנה ולכידותה של החברה. לעיתים, המענה לשתי התופעות זהה והוא מחייב חינוך למודעות ולשימוש זהיר ברשתות החברתיות. ועם זאת, דומה שלעיתים דווקא השיח הפנימי ברשתות מהווה עבור החברה הישראלית אתגר חמור הרבה יותר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי"המהפכה המשפטית"המהפכה המשפטית – הזירה הצבאית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
הנוכחות הטכנולוגית של סין במזה"ת הולכת ומתרחבת – והשתלבותה בשוק הענן האזורי היא דוגמה אחת מני רבות. אילו אתגרים מציבים צעדים אלה בפני ישראל?
26/05/25
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.