עיראק כזירת התגוששות בין ארצות הברית לבין איראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עיראק כזירת התגוששות בין ארצות הברית לבין איראן

עיראק כזירת התגוששות בין ארצות הברית לבין איראן

מבט על, גיליון 1096, 4 באוקטובר 2018

English
אלדד שביט
רז צימט
כוחות התערבות מהירה של הממשל העיראקי בבצרה, 8 בספטמבר 2018.

הממשל האמריקאי הטיל על איראן את האחריות לירי רקטות לעבר בניין הקונסוליה האמריקאית בבצרה שבעיראק (ספטמבר 2018), שביצעו לטענתו גורמי מיליציה שיעית, והודיע על העברת סגל הדיפלומטים לשגרירות בבגדאד. במקביל מאיימים דוברי ממשל בכירים כי איראן תשלם מחיר כבד אם תפגע ביעדים אמריקאים. ארצות הברית אמנם מתייחסת בהודעותיה לפעילות הכוללת של איראן במזרח התיכון, אך נראה כי היא מדגישה במיוחד את הפוטנציאל של עיראק להפוך לזירת התגוששות בינה לבין איראן. בימים אלה גם מתנהל מאבק בין איראן לארצות הברית על מידת השפעתן על ההליך הפוליטי המתקיים בעיראק לקראת כינונה של ממשלה חדשה, בעקבות הבחירות לפרלמנט שהתקיימו במאי האחרון. איומים מצד ישראל לפעול נגד יעדים איראנים בעיראק מחייבים כי קודם לכן יובטח תאום מלא בין ישראל לארצות הברית, בעיקר על רקע החשש האמריקאי מכוונותיה של איראן לפגוע ביעדים אמריקאים והרגישות בממשל להבטחת היציבות בעיראק.


שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, הודיע באחרונה, כי על רקע עליה משמעותית באיום מצד איראן והמיליציות השיעיות בעלות בריתה בעיראק הוחלט לפנות "זמנית" את הדיפלומטים האמריקאים מהקונסוליה בבצרה לשגרירות בבגדאד. ההודעה מטילה על כוח קודס בהנהגתו של קאסם סולימאני את האחריות לירי לעבר בניין הקונסוליה, שלטענת הממשל האמריקאי בוצע על ידי, גורמי מיליציה שיעית. לדברי פומפאו, ארצות הברית תראה את איראן אחראית ותגיב במהירות ובתקיפות לכל נזק בנפש וברכוש שיגרם לאמריקאים, גם אם התקיפה תתבצע על ידי מיליציות מקומיות. יצוין, כי ההודעה פורסמה לאחר שבשבועיים האחרונים נורה פעמיים מספר קטן של רקטות לאזור שבו ממוקמת הקונסוליה, בלא שהיו נפגעים.

יודגש כי בחודשים האחרונים גברה המתיחות באזור בצרה (שממוקמת בדרום עיראק ומאוכלסת ברוב שיעי) ובאה לידי ביטוי בהפגנות, שלוו בהפרות סדר אלימות, נגד אוזלת היד של הממשלה העיראקית במתן מענה למצוקותיהם של האזרחים ובכלל זה נגד איראן, כולל שריפת הנציגות הדיפלומטית האיראנית בעיר. אי-השקט קיבל ביטוי גם ברמה הפוליטית כאשר ראש הממשלה היוצא, חידר אלעבאדי, הואשם באחריות ישירה למצב. גורמים פרו-איראנים האשימו את האמריקאים כמי שליבו את ההפגנות נגד איראן.

לא ברור האם פינוי הנציגות האמריקאית בבצרה בוצע על רקע מידע קונקרטי המצוי בידי ארצות הברית וקושר את איראן לירי, והאם בכלל הירי כוון לעבר הנציגות האמריקאית. יתר על כן, לפי פרסומים עיתונאיים, משרד החוץ האמריקאי שקל בשנה האחרונה לסגור את הנציגות בבצרה עקב קיצוצים בתקציב. הרושם הוא כי הודעת משרד החוץ פורסמה לאחר שהבית הלבן מיהר להאשים את המיליציות השיעיות שנתמכות על ידי איראן בביצוע המתקפות, והיא משתלבת בעניינו של הממשל האמריקאי לנהל קמפיין שיבליט את התנהלותה הבעייתית של איראן באזור. במסגרת זו הוחרפה משמעותית גם הרטוריקה של גורמים אמריקאים בכירים, ובראשם היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, נגד איראן. עיקרה איום כי "איראן תשלם מחיר כבד אם תפגע באינטרסים אמריקאים".

הממשל האמריקאי אמנם מתייחס בהודעותיו לפעילות הכוללת של איראן באזור אך נראה כי הוא מדגיש במיוחד את פוטנציאל ההתנגשות בעיראק. זאת, בראש ובראשונה, מאחר שהוא רואה בזירה זו את הסיכון הגדול ביותר על רקע נוכחותם הרחבה של אנשי צבא וגורמים אזרחיים אמריקאים הפועלים ברחבי המדינה, כמו גם לאור ניסיון העבר, שבמסגרתו נפגעו חיילים אמריקאים רבים מפעילותן של מיליציות שיעיות בהכוונה איראנית. בתקשורת האמריקאית דווח כי בידי המודיעין האמריקאי מידע לפיו מיליציות שיעיות וגורמי חסות אחרים הנתמכים על ידי איראן מתכוונים לבצע פיגועים נגד יעדים ואינטרסים אמריקאים. כן סביר כי הממשל האמריקאי לוקח בחשבון כי ככל שהמערכה הכוללת מול איראן תצבור תאוצה ובעיקר לאחר כניסתן לתוקף של הסנקציות בתחום האנרגיה והבנקאות (תחילת נובמבר) תגבר המוטיבציה של איראן להמחיש את כוח ההיזק שלה.

בד בבד מנהלות בימים אלה ארצות הברית ואיראן מסעי שתדלנות מול כלל הגורמים הפוליטיים בעיראק כדי להבטיח כי הממשלה שתוקם בעקבות הבחירות לפרלמנט (מאי 2018) תפעל בהתאם לאינטרסים שלהן. יצוין כי בעל בריתה של ארצות הברית, ראש הממשלה היוצא עבאדי, לא ימשיך בתפקידו. זאת, לאחר שמוקתדא צדר, שמפלגתו זכתה בבחירות במספר הצירים הגדול ביותר, והמנהיג השיעי הדתי, איתאללה עלי סיסתאני, איבדו את אמונם בו ודרשו כי הממשלה הבאה תורכב מטכנוקרטים. על רקע זה, מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על מי שכיהן בעבר כסגן הנשיא ושר האוצר והנפט, עאדל עבד-אל מהדי (שיעי, נחשב כיום לעצמאי. בעברו היה חבר במפלגה שייצגה את "המועצה האסלאמית העליונה של עיראק", המקורבת לאיראן).

מדיניותו של הממשל האמריקאי בעיראק בשנים האחרונות הסתמכה בעיקר על הקשרים האישיים עם ראש-הממשלה עבאדי ועל שיתוף הפעולה שהתגבש עם הצבא העיראקי על רקע המלחמה המשותפת להבסת דאע"ש. במלחמתה זו, ארצות הברית העלימה עין מחלקה של איראן, שנרתמה אף היא למלחמה בדאע"ש באמצעות המיליציות השיעיות שלהן סייעה. מיליציות אלה מהוות היום את גורם ההשפעה המרכזי של איראן בזירה הפוליטית בעיראק, לאחר שקואליציית אל-פתח בראשותו של אמירי, המזוהה עם איראן, הפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.

איראן רואה בהשפעתה בעיראק, שעמה יש לה גבול ארוך, רכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. זאת, גם כחלק ממאמציה לבסס השפעה אזורית כוללת ולהבטיח ציר אספקה יבשתי המחבר את איראן דרך עיראק, לסוריה וללבנון. הכרעת 'המדינה האסלאמית' וכישלון משאל העם הכורדי בצפון עיראק שיחקו לידי איראן. עם זאת, התבססותו מחדש של השלטון המרכזי בבגדאד הציב בפניה אתגר משמעותי. זאת, לאחר שראש הממשלה היוצא, עבאדי, נקט קו עצמאי מול טהראן וביטא הסתייגות מהתערבותה הבוטה, בהובלת כוח קודס, בענייני ארצו. הגם שבכירים איראנים ועיראקים הדגישו כי היחסים בין שתי המדינות איתנים, ניכרה בטהראן דאגה משחיקה אפשרית במעמדה.

בעת הנוכחית, לאור העימות המחריף עם ארצות הברית ובעקבות המשבר הכלכלי הגובר כתוצאה מכך בתוך איראן, המשטר האיראני רואה נחיצות גוברת לשמר את השפעתה של איראן בעיראק, על מנת לנצלה בתרחיש של עימות עתידי מול ארצות הברית. ההנהגה האיראנית חותרת להעביר מסר מרתיע לארצות הברית מפני השלכותיו של עימות צבאי. ב-8 בספטמבר ביצעו משמרות המהפכה מתקפת טילים על מטה המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן האיראנית (PDKI) בצפון עיראק. מפקד משמרות המהפכה, מוחמד-עלי ג'עפרי, הצהיר כי המתקפה האיראנית צריכה לשמש מסר לכל אויביה של איראן, ובמיוחד למעצמות, הסבורות כי הן יכולות לכפות את מטרותיהן על איראן. כן התפרסם באחרונה דיווח שלפיו איראן העבירה טילים בליסטיים למיליציות השיעיות בהן היא תומכת בעיראק. איראן הכחישה אומנם דיווח זה, אך לא ניתן לפסול אפשרות כי היא אכן חותרת להעביר אמצעים צבאיים מתקדמים לידי המיליציות השיעיות על מנת לשפר את יכולותיהן למקרה של עימות צבאי בין איראן לארצות הברית ו/או ישראל, או של עימות בינן לבין השלטון המרכזי בבגדאד.

מבחינת ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן התייחסו לאפשרות כי ישראל תפעל גם נגד יעדים איראנים בעיראק. זאת, לאחר שבשנים האחרונות זכתה זירה זו לקשב נמוך מצד מקבלי ההחלטות בישראל. בהקשר זה ובעיקר לנוכח האפשרות כי זירה זו תהפוך בחודשים הקרובים ביתר שאת לזירת התגוששות בין ארצות הברית לבין איראן, חשוב להבטיח קודם כל תאום מלא בין ישראל לבין ארצות הברית. זאת, עקב החשש האמריקאי מהתדרדרות מול איראן והרגישות בממשל להבטחת היציבות בעיראק כגורם מרכזי ביכולת להשפיע על ההתפתחויות גם במסגרת המערכה מול דאע"ש, שגם אם הוכתרה כמוצלחת, עדין לא הסתיימה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.