האתגר האיראני מתעצם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האתגר האיראני מתעצם - המערכת הבינלאומית במקום אחר

האתגר האיראני מתעצם - המערכת הבינלאומית במקום אחר

המאבק הבין גושי מול סין והמלחמה באוקראינה דחקו את הנושא האיראני לאחור בסדר העדיפויות של הקהילה הבינלאומית – ובפרט של ארה"ב. זאת, בזמן שאיראן ממשיכה לקדם את תוכנית ההעשרה תוך ערעור יציבות האזור. כיצד על הממשלה החדשה בישראל לפעול?

מבט על, גיליון 1666, 6 בדצמבר 2022

English
סימה שיין
אלדד שביט

בעת שהמערכת הבינלאומית, וארצות הברית בראשה, עסוקה במתיחות מול סין ובמלחמת רוסיה באוקראינה, מקדמת איראן צעדים מסלימים בתוכנית הגרעין, מסייעת למוסקבה, על ידי מכירת כטב"מים, לפגוע בתשתיות חיוניות באוקראינה וממשיכה בצעדי דיכוי והרג של המוחים נגד המשטר. בנסיבות אלה, הסיכוי להמשך הדיאלוג עם המשטר האיראני ולפיכך גם לחזרה להסכם הגרעין הוא קלוש ביותר, גם אם הצדדים אינם ממהרים להכריז על קריסת התהליך. השאלה המרכזית היא האם נפלה בטהראן ההחלטה להתקדם לעבר נשק גרעיני, אמנם תוך בחינה מתמדת של התגובות לצעדיה, והאם היא מכשירה את הקרקע לקראת החלטה כזו בעתיד הלא רחוק. נדרשת יצירת הרתעה ממשית מול איראן, שתערער את ביטחונה אשר ליכולתה לשלם מחיר שאפשר שיושת עליה אם תמשיך לקדם את תוכנית הגרעין.


נוכח הקיפאון המתמשך בשיחות הגרעין ממשיכה איראן לקדם את תוכנית הגרעין שלה, לצד המשך הסיוע הצבאי לרוסיה במלחמתה באוקראינה. בתגובה להחלטה נוספת מנובמבר של פורום הנגידים של סבא"א לדרוש מאיראן לשתף פעולה עם הסוכנות ולספק מענה לסוגיות הפתוחות ביניהן, החליטה איראן לנקוט שורת צעדים מסלימים. בין השאר, איראן הודיעה על תחילתה לראשונה של העשרת אורניום ל-60 אחוזים באתר התת-קרעי פורדו. זאת במקביל להחלטה על החלפתן באתר זה של הצנטריפוגות מדגם ישן (1-IR) לצנטריפוגות מתקדמות מדגם 6-IR, שיכולות להעשיר במהירות רבה יותר ובכמויות גדולות יותר. בכך איראן למעשה מרחיבה לא רק את כמויות החומר המועשר לרמה גבוהה שתצבור, אלא גם מפזרת את ההעשרה בין שני אתרי העשרה, נתנז ופורדו.

באתר המרכזי נתנז נמשכת החלפת צנטריפוגות ישנות במתקדמות, לצד הוספתן של מתקדמות לאלה הקיימות. הרחבת מערך העשרה מקדם את איראן לצבירה של כמות חומר מועשר גדולה, שאותה תוכל, אם תחליט, להעשיר לרמה צבאית עבור מספר מתקנים גרעיניים תוך זמן קצר ביותר. כל זאת, לצד למעלה משנתיים של צמצום הפיקוח לאחר הפרישה האמריקאית מהסכם הגרעין וההחלטה האיראנית לסגת מציות לפרוטוקול הנוסף של סבא"א. המשמעות, כהגדרתו של רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות: חוסר יכולת להבטיח שאין הסטה של חומרים, אי-ידיעה לגבי כמויות המים הכבדים, והיעדר מידע לגבי ייצור צנטריפוגות מתקדמות. מנכ"ל סבא"א קבע גם כי תוכנית הגרעין האיראנית מתקדמת הן בשאיפותיה והן ביכולותיה, ומזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הזהיר כי איראן נמצאת במסלול של הסלמה גרעינית. גם שליח הממשל האמריקאי למשא ומתן עם איראן, רוב מאלי, הודה כי איראן נמצאת במרחק של שבועות ספורים מהיכולת להשיג כמות מספקת של חומר בקיע לפצצה.

מזכיר המדינה בלינקן מתייחס לאיום האיראני בכנס ג'יי-סטריט, 4 בדצמבר 2022 (החל מ-06:00)

בזירה הבינלאומית התייצבה איראן לצידה של רוסיה במלחמה באוקראינה, אף שהיא ממשיכה להצהיר על ניטרליות, באמצעות אספקת כטב"מים מסוגים שונים, שכבר הסבו נזקים רבים לתשתיות באוקראינה. אף נודע על כוונה לבנות מפעל לייצור כטב"מים על אדמת רוסיה. על הפרק, ככל הנראה, גם אספקתם לרוסיה של טילים לטווחים שונים. במהלכיה אלה קיבעה איראן את מעמדה בציר האנטי-מערבי תוך שהיא מחזקת את קשריה עם הציר המזרחי של רוסיה וסין. במפגש שרי החוץ של נאט"ו שנערך לאחרונה ברומניה, קרא מזכ"ל הארגון ינס סטולטנברג לאיראן להימנע מאספקתם של אמצעי לחימה מכול סוג לרוסיה והגדיר את איראן לראשונה כ"בעיה".

וברקע לכל אלה מתקיימת באיראן זה קרוב לשלושה חודשים מחאה נגד המשטר, שפרצה בעקבות הריגתה של מאסה אמיני, הנערה הכורדית שהחיג'אב שלראשה לא הניח את דעתם של משמרות המוסר. המחאה השונה מקודמותיה ויוצאת הדופן באופייה, מכוונת ישירות נגד המשטר וקוראת תיגר נגד השיטה הפוליטית הקיימת. למרות מגבלותיה - המחאה נעדרת הנהגה, חסרה הצטרפותם של מגזרים רבים וממדיה עדיין מצומצמים – היא מציבה אתגר קשה למשטר, שאינו יכול לקבל את דרישות המפגינים אולם גם אינו מצליח לבלום את ההפגנות, למרות מאות ההרוגים ואלפי העצורים.

איראן הודיעה כי תבחן את מדיניות עטיית החיג'אב, 4 בדצמבר 2022

התפתחויות אלה מציבות את הממשל האמריקאי ואת בעלות בריתו באירופה בפני צומת אשר להמשך המדיניות מול איראן. לראשונה מזה שנים, שבמהלכן הוענקה העדיפות לטיפול בסוגיית הגרעין על פני סוגיות אחרות הקשורות באיראן, הם נאלצים לגבש מדיניות גם מול הסיוע האיראני לרוסיה ומול דיכוי אלים על ידי המשטר את המשך המחאות נגדו. גם אם בראייתם הפתרון הדיפלומטי לסוגיית הגרעין הוא עדין בעדיפות, הרי שהתנהלות איראן ביתר הגזרות תקשה מאוד להתקדם בכיוון זה. בנסיבות הללו, כל הצדדים ובראשם וושינגטון מפנימים את היעדר הסיכוי להמשך הדיאלוג עם המשטר האיראני. לפיכך גם הסיכוי לחזרה להסכם הגרעין בעת הנוכחית הוא קלוש ביותר, אף שהצדדים לא ממהרים להכריז על "מות התהליך".

ארצות הברית מצידה אמנם מוטרדת וממוקדת בהתנהלות מול שורה ארוכה של אתגרים, ובראש ובראשונה התחרות עם סין והסיוע לאוקראינה במלחמתה מול רוסיה, לצד שורת אתגרים פנימיים, כלכליים וחברתיים, אך הממשל מכיר בכך שגם ההתפתחויות מול איראן מחייבות הפניית קשב ובכלל זה גיבוש אסטרטגיה מעודכנת להתמודדות עמה. זו תתבסס ככל הנראה על רכיבי הרתעה והכלה, שסביר שיושפעו גם מההערכה כי למרות ההתקדמות בהעשרה אין עדויות כי איראן חידשה את פעילות קבוצת הנשק, כך שעדין ניתן למצות את הכליים המסורתיים - לחצים מדיניים וכלכליים, כולל הרחבת הסנקציות הקשורות בנושא זכויות אדם.

עם זאת, סביר כי המציאות תחייב את הממשל להגביר שימוש בהתבטאויות נוסח "אופציות נוספות" ו/או "כל האופציות על השולחן", בשלב זה נראה כי מדובר בעיקר באיומים ללא כוונות אופרטיביות, בוודאי כל עוד מוערך כי אין באיראן תוכנית נשק פעילה. סביר כי הממשל שוקל בימים אלה את אופי ההתמודדות עם האפשרות שאיראן תעשיר ל-90 אחוזים: האם יזום ויציג מבעוד מועד מחיר לצעד כזה או שמא ימתין למהלך האיראני קונקרטי בכיוון זה?

תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל בנוגע לשימוש מל''טים איראניים בשדה הקרב באוקראינה, נובמבר 2022

איראן מצידה ממשיכה בקו שנועד להעביר מסר ברור כי אינה מורתעת ונוקטת צעדים אגרסיביים ומתריסים. ביניהם, מעבר לקידום חלקים רגישים בתוכנית הגרעין: מותקפים גורמים כורדים בצפון עיראק; שוגר כטב"מ במפרץ עומאן על אוניית סוחר בבעלות ישראלית חלקית; עיתונאים בלונדון, המואשמים על ידה כמלבים את המחאה הפנימית, אוימו וכנראה קודם פיגוע נגדם. כן הועברו איומים לערב הסעודית, המממנת ערוץ חדשות לונדוני זה, ורק  צעדים צבאיים מרתיעים מצד ארצות הברית מנעו כנראה ביצוע פיגוע נגדה.

המציאות, שבמסגרתה איראן היא היוזמת מבלי שמולה מתייצבת תגובה נחושה מצד ארצות הברית ובעלות בריתה, משקפת תחושת ביטחון גוברת בטהראן, הנשענת בין השאר על הערכה כי סדר היום של ארצות הברית (ואירופה) מתמקד במלחמה באוקראינה לצד העימות המרכזי מול סין, וכי סוגית איראן אינה במקום גבוה ברשימה. המנהיג העליון, עלי חמנאהי, הבהיר בימים האחרונים שוב כי אין טעם במשא ומתן עם וושינגטון, ונראה כי טהראן מעריכה שביכולתה להמשיך במדיניותה בכל התחומים, ללא חשש לפגיעה כלשהי ותוך הישענות על הידוק האינטרסים המשותפים עם מוסקבה.

השאלה המרכזית בעת הזו, בהקשר לתוכנית הגרעין, היא האם נפלה בטהראן ההחלטה להתקדם, תוך בחינה מתמדת של התגובות לצעדיה, לעבר נשק גרעיני, והאם איראן מכשירה למעשה את הקרקע לקראת מועד כלשהו בעתיד, מותנה בנסיבות הבינלאומיות ואחרות, לבצע את הצעדים הנדרשים להכרזתה כמדינה גרעינית. שאלה זו מקבלת יתר תוקף לאור התבטאויות איראניות מהשנה האחרונה, לפיהן ביכולתה של טהראן להגיע לנשק גרעיני אך ההחלטה המדינית היא לא לעשות זאת. לכך יש להוסיף את תחושת הביטחון הגוברת בטהראן נוכח ההתרסות שאינן זוכות לתגובה הולמת, כמו גם הפיתוי "לפרוץ" לנשק ככל שהתוכנית מתקדמת. יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שמנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, ירצה להשאיר את חותמו כמי שהבטיח את שרידותו של המשטר, לצידו של מכונן הרפובליקה האסלאמית, רוחאללה חומייני.

מבחינתה של ישראל, גם אם ההערכה המערבית נכונה ואיראן רחוקה מנקודת ההחלטה להתקדם לעבר ייצור נשק גרעיני, חיוני ביותר לייצר כבר עתה הרתעה מספקת שתקשה על איראן לנקוט צעדים נוספים לקידום מערך ההעשרה ורמות העשרה, ובוודאי להחליט על תוכנית נשק. יתכן כי התנהלותה המתריסה של איראן והמחאה בשטחה יקלו במידה מסוימת על ישראל לגייס את הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית לפעולה בהתאם. לשם כך  מומלץ כי ממשלתה החדשה של ישראל תקפיד להבטיח אווירת יחסים נקיה מרעשים, בדגש על הזירה הפלסטינית, על מנת לאפשר שיח דיסקרטי וענייני עם וושינגטון, שיידרש כדי לתאם עימה את הצעדים המתבקשים. מהלכים שונים, דוגמת התרגילים האוויריים המשותפים עם סנטקו"ם אמנם מוצגים כקשורים לאופציה צבאית עתידית, אולם הם אינם נתפסים בטהראן כאיום ממשי וקונקרטי. חשוב שישראל תפעל לשכנע את ארצות הברית בצורך  לייצר מהלכים "מחוץ לקופסא", שגם בלי הכרזה על קווים אדומים יחזקו את ההרתעה מול טהראן ויערערו את ביטחונה של איראן אשר למחיר האפשרי שיושת עליה, אם תמשיך לקדם את תוכנית הגרעין.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.