פרסומים

מבוא בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה כנשיא ארצות הברית העמיקה והאיצה מגמה מבנית במדיניות החוץ האמריקאית לעבר חד־צדדיות, שימוש מוצהר בכפייה כלכלית ודיפלומטיה תועלתנית המונעת משיקולי תועלת מיידית. בלב תפיסת "אמריקה תחילה" ניצבת ההנחה כי הסדר הבינלאומי הליברלי, שארצות הברית הייתה האדריכלית שלו והערֵבה המרכזית לו מאז מלחמת העולם השנייה, חדל לשרת את האינטרס האמריקאי ואף הופנה נגדו. תפיסה זו נשענת על נרטיב של דה־תיעוש, שחיקת בסיס הייצור המקומי והשלכותיה המערערות של הגלובליזציה, אשר לטענת טראמפ נוצלו בידי יריבות כלכליות ובראשן סין, ואף...

הטיית הידע נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית היא תופעה מוכרת ומתועדת, אך מנגנוניה הפנימיים נותרים לרוב סמויים מן הציבור הרחב. מאמר זה בוחן את מנגנוני התופעה באמצעות מעקב ממוקד אחר דפוסי ההתנהלות של איסקנדר323 (Iskandar323), עורך בכיר ומנוסה, שפעל בפלטפורמה במשך קרוב לשתים עשרה שנים עד לחסימתו לצמיתות בתחילת 2026, לאחר שהפר הרחקה קודמת שהוטלה עליו מעריכה בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. המחקר נשען על מיפוי היקף פעילותו, קטגוריזציה של תחומי העריכה המרכזיים שלו בתחום הנבחן וניתוח תוכן איכותני של עריכות נבחרות בערכי ליבה. ממצאי המחקר מצביעים על...

יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס...

בשנים האחרונות חל שינוי עומק במעורבות הכלכלית של סין בישראל, הבא לידי ביטוי מאז 2020 בירידה חדה ומתמשכת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מגמה זו נובעת ממספר סיבות: אימוץ גישה סלקטיבית וזהירה יותר במדיניות ההשקעות הגלובלית של בייג'ינג, לצד השלכות משבר הקורונה; התעצמות התחרות הבין-מעצמתית והלחץ האמריקאי להגביל מעורבות סינית בתחומים רגישים; הקמת מנגנון הפיקוח הישראלי על השקעות זרות, כמו גם השלכות מלחמת "חרבות...

האיום החות'י התפתח לאתגר רב-ממדי, בעל השלכות ישירות על ישראל ורלוונטיות גוברת עבור סומלילנד. למרות שהחות'ים חסרי יכולת להביס את ישראל מבחינה צבאית, הם הפגינו יכולת להרחיב את ההיקף הגיאוגרפי של העימות, לשבש נתיבי סחר ימיים קריטיים בים האדום ולשמש כלי מרכזי באסטרטגיה האזורית של איראן. בד בבד, ניכר לחץ גובר על רשת השלוחים (פרוקסי) של איראן, מה שעשוי להפוך שחקנים דוגמת החות'ים למרכזיים יותר ובה בעת בלתי צפויים יותר. על רקע זה, מערכת היחסים המתגבשת בין ישראל לסומלילנד משקפת תמורות גיאופוליטיות נרחבות, המחברות בין המזרח התיכון לקרן אפריקה....

המלחמה באיראן מעמידה את אירופה ומנהיגיה מול דילמות קשות לא רק משום שהיא פוגעת באינטרסים של מדינות היבשת במזרח התיכון, אלא גם כי היא קשורה בסוגיות ליבה במדיניות החוץ האירופאית העכשווית. וכך, מדינות אירופה מנסות לגבש עמדה שתגשר בין הכרה באיום האיראני, מתיחות עם ממשל טראמפ, הסתייגות מהאסטרטגיה הישראלית, מחויבות לביטחון המפרץ, שמירה על החוק הבינלאומי וחשש מהשלכות המלחמה; אך עד כה הן לא גיבשו עמדה אחת ומדיניות מתואמת. משום כך הן מתקשות לשלוט בפוטנציאל הפגיעה בהן עקב השלכות המלחמה. על ישראל מצידה לתמרן בזהירות את מאמציה הדיפלומטיים מול...

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...

על רקע מלחמת "חרבות ברזל" נרשמה פגיעה חמורה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. השפל מורגש במרבית תחומי החיים הלאומיים – בכלכלה, באקדמיה, בתרבות, בביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות, ובעיקר בלגיטימיות הבסיסית של מדינת ישראל וזכותה להגן על עצמה. הניסיונות לבודד את ישראל אינם חדשים, יש להם בסיס במחלוקת על הפתרון הראוי לסכסוך הישראלי – פלסטיני, בהתנגדות אידיאולוגית לקיום ישראל, וכן במגמות דמוגרפיות ופוליטיות פנימיות במדינות שונות שאינם קשורים בהכרח לישראל. עם זאת, מלחמת "חרבות ברזל" חוללה שיא חדש בעוצמת המתקפה התודעתית...

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...

המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...