הסדר העולמי הליברלי ניצב בפני אתגר כפול: גברה סכנתה של המלחמה הבין-מדינתית, בעלת עצימות גבוהה, ומצד שני התערערה המטרייה הביטחונית האמריקאית לבעלות בריתה. השלכות אלה של השינויים בסדר העולמי על הביטחון הלאומי של ישראל ניכרות ביותר, שכן הן מגבירות איומים עליה. בה בעת, הן מצביעות על פוטנציאל ירידה שלהם. כך גם לגבי היכולות: התמורות בסדר העולמי מאתגרות את היכולות של ישראל אך חלק מהשינויים עשויים לחזק אותן. מבחינת האיומים, העלייה בהם באה לידי ביטוי בהידוק הציר הסמכותני של סין-רוסיה-צפון קוריאה-איראן, העוין את ישראל. ציר נוסף העלול להגביר את...
איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.
תמצית הממצאים
רוב מובהק בציבור (80.5 אחוזים) סבור כי קיימת בצה״ל פוליטיזציה במידה כלשהי; למעלה ממחצית הציבור (57 אחוזים) מעדיפים הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פני ועדה שתמונה בידי חברי הכנסת; כשני שלישים מהציבור (64 אחוזים) מעריכים כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל תפגע במוטיבציה לשירות קרבי; מחצית מהציבור מעריכים כי אישור הצעת החוק לקביעת חובת עונש מוות למחבלים לא ירתיע מחבלים מפני ביצוע פיגועי טרור; רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבור כי החלטת ראש הממשלה למנות את מזכירו הצבאי, האלוף רומן גופמן, לראש המוסד התקבלה בעיקר...
הפסקת מימון חקר האקלים מצד הממשל האמריקאי יצרה פער נתונים חמור שיש למלאו במהירות. למרות שאין לה נוכחות טריטוריאלית באזור הארקטי, סין היא המדינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר למלא את הפער שנוצר במחקר הארקטי, במיוחד בנוגע להתחממות המואצת של האזור. סין מסוגלת לכך משום שהיא המדינה היחידה בעלת המשאבים העצומים הנדרשים לשם החלפת המחויבות האמריקאית בהקשר זה.
מתווה ביסמוט נבנה כך שדינו לסכל כל סיכוי של צה"ל לגייס לוחמים חרדים, כולל את אלו שכבר מחזיקים בידיהם צו עם תאריך נקוב לגיוס החל מינואר הקרוב. הוא טומן בחובו סעיף מרכזי אחד, הגוזר את משמעותו של המתווה כולו וסיכוייו לגייס: סעיף "דחיית השירות", המקבע את גיל הפטור על 26, הוכח כמהלך הרסני הדוחק את החרדים לישיבות ומסכל כל סיכוי לגיוס לצה"ל ושילוב בתעסוקה. מן הטעם הזה לבדו, המתווה המוצע לא זו בלבד שהוא לא יכול להביא לגיוס חרדים, אלא שהוא עולה לכדי סכנה ממשית לביטחון הלאומי ולריבונות היהודית בארץ ישראל.
בשבועות האחרונים הולך וגובר המתח בשורות הימין האמריקאי סביב מעמדה של ישראל במדיניות החוץ של ארצות הברית. בתוך המחנה נשמעים יותר ויותר קולות המפקפקים בהתאמה שבין עקרונות תפיסת "אמריקה תחילה" לבין תמיכה כמעט בלתי מסויגת בישראל. בחלק מהמקרים, הוויכוח על ישראל מצטלב עם מוטיבים אנטישמיים ותיקים ועם מגמות דתיות בימין הנוצרי, ולכן מעורר דאגה גוברת בקרב יהודי ארצות הברית. הדומיננטיות של הנשיא טראמפ בקרב הנהגת המפלגה ובקרב קהל תומכיה, מגבילה את השפעתם המעשית של קולות אלה על קבלת ההחלטות בוושינגטון. עם זאת, הדיון המתעצם ברעיונות...
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר –...
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים.
המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל...
מאמר זה מפרט 'מפת דרכים' משולבת – ביטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית – לעיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה ובזירה הפלסטינית בכלל. נקודת המוצא היא הבנה כי חזרה למצב ששרר טרם אוקטובר 2023 אינה אפשרית, וכי יש צורך ברעיון מסדר חדש. הרעיון המוצג משלב: (1) מענה לאינטרסים הביטחוניים המהותיים של ישראל, הזוכים להבנה בינלאומית; (2) מענה מדורג לשאיפות להגדרה מדינית פלסטינית, שנתמכות על ידי הקהילה הבינלאומית והמערכת האזורית; (3) התבססות על מתווה 20 הנקודות של הנשיא טראמפ והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2803; (4) תהליך מעבר ברצועת עזה ((Gaza...
במלאת שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון ניכרים שינויים בזירה הלבנונית הן במאזן הכוחות הפנימי, בין ההנהגה החדשה לבין חזבאללה, והן ביחסי הכוחות בין הארגון המובס לצה"ל, אשר לא מרפה וממשיך לפעול להחלשתו. אך על ההזדמנות לשינוי בעקבות המלחמה מאפילים נחישות חזבאללה להשתקם והקשיים בהם נתקלת ממשלת לבנון, החלשה עדיין, בנסותה לכפות עליו וויתור על נשקו ועל מעמדו העצמאי. לאור הסיכון המתפתח לסבב לחימה נוסף בין ישראל לחזבאללה, חשוב לישראל למצות את הישגיה עד כה ולאמץ מדיניות שתשלב בין המשך המעשה הצבאי החיוני לבין מהלכים מדיניים לחיזוק הנהגתה...
ב-8 בדצמבר צוין יום השנה לנפילת משטר אסד ועליית ממשלת המעבר בהובלת הנשיא אחמד א-שרע. למרות עברו הג’האדיסטי, א-שרע מבקש להצטייר כמנהיג לאומי, פרגמטי וממלכתי. עד כה, ממשלת המעבר קידמה צעדי ייצוב ופרוצדורות פוליטיות מהירות, הכוללות הקמת ממשלת טכנוקרטים ופרלמנט זמני, וכן ניסיון לבנות מחדש את הצבא הסורי. בעוד א-שרע גורף הצלחות ניכרות בשיקום יחסי החוץ של סוריה וזוכה להכרה בינלאומית ולגיבוי אמריקאי, בזירה הפנימית הוא מתמודד עם אתגרים רבים, ביניהם: מתיחות עדתית וקריאות לבדלנות, קיומן של קבוצות קיצוניות וג'האדיסטיות שמתנגדות לדרכו ומשבר כלכלי...
איראן מצויה במשבר מתמשך מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאינה מורשית לקיים פיקוח באתרים שהופצצו במלחמת 12 הימים, וגם מול ארצות הברית, שטהראן מסרבת לחדש את המשא ומתן עימה, למרות מאמצי תיווך של גורמים בעיקר מקרב מדינות המפרץ, כל עוד הדרישה לאי-העשרה בעינה עומדת. גם בתוך איראן מתקיים ויכוח בנושא המשא המתן, שלפי שעה הוכרע על ידי המנהיג ח'אמנהאי, שקבע כי ממשל טראמפ אינו ראוי לשיתוף פעולה. ברקע נמשכים הן המאמץ האיראני האינטנסיבי לייצר טילים, והן האיומים על ישראל בתגובה קשה אם יתחולל עימות צבאי נוסף. המבוי הסתום יחייב את איראן לקבל...
