פרסומים
מזכר 157, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוגוסט 2016.
עקבו אחרינו בגוגל
לאסופת מאמרים זו שני מוקדים: מקבץ מאמרים אחד בוחן את האתגרים המתמשכים לנוכח שאיפותיה ופעילותה של איראן בתחום הגרעין בעידן שלאחר החתימה על הסכם הגרעין. המקבץ השני עוסק ברעיונות שעלו בזירה הבינלאומית במהלך העשור האחרון ביחס להשלכותיהן של הרתעה ויציבות אסטרטגית על הביטחון במזרח התיכון ובאירופה, תוך הפניית תשומת לב מיוחדת למשמעויותיהן על שיקוליה האסטרטגיים של ישראל.
בין הנושאים הנסקרים: תוכנית הטילים של איראן, שנותרה מחוץ להסכם הגרעין; פיקוח על אתרים חשודים באיראן; תוכניות גרעין אזרחי במזרח התיכון; אסטרטגיית ההרתעה של נאט"ו, במיוחד לנוכח האתגרים החדשים מכיוון רוסיה; התוכניות האמריקאיות להגנה מפני טילים כפי שהן נתפסות בצ'כיה; אתגרים חדשים להרתעה הישראלית; יציבות אסטרטגית לישראל על רקע המזרח התיכון; שיח של הרתעה והתפרקות מנשק גרעיני – המשמעות עבור ישראל; ועוד.
שמונת המאמרים שקובצו כאן מקיפים יחדיו מגוון סוגיות, ומעלים תובנות תיאורטיות חשובות ורלוונטיות לקובעי מדיניות בדבר אתגרי בקרת הנשק העולים במילניום הנוכחי. כן מצביעים המאמרים על שאלות המזמינות מחקר המשך.
תוכן עניינים:
שער 1 - לאחר חתימת הסכם הגרעין:
דרכה של איראן לנשק גרעיני בר־שיגור /
אפרים אסכולאי
תנאי הגישה לאתרים חשודים על פי הסכם הגרעין עם איראן: סיכונים מצד סבא"א, איראן, והמעצמות /
אואן אלתרמן
מנפט לאנרגיה גרעינית? פיתוח תוכניות גרעין אזרחי במזרח התיכון /
יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס
שער 2 - נאט"ו והגנה מפני טילים:
ההרתעה הגרעינית של נאט"ו לאחר משבר אוקראינה /
עזריאל ברמנט
הימנעות מהצלחה: צ'כיה וסוגיית המערכת האמריקאית להגנה מפני טילים /
אירנה קאלהוסובה
שער 3 הדילמות האסטרטגיות של ישראל:
אבנר גולוב
ישראל והיציבות האסטרטגית במזרח התיכון /
שלמה ברום
מפירוק נשק גרעיני ליציבות אסטרטגית: השלכות הוויכוח העולמי המתעורר על ישראל /
אמילי לנדאו
אסופת מאמרים זו בנושאי תפוצת נשק גרעיני, הרתעה, בקרת נשק וביטחון לאומי היא תוצר של פרויקט רב־שנתי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, במסגרת התוכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי במכון. זהו הכרך השלישי והאחרון בסדרה שנערכה בסיוע מענק תמיכה נדיב מטעם קרן היולט (Hewlett), אשר מקדמת את מטרתנו לעודד חוקרים להתמחות בתחום בקרת הנשק. בסביבה העולמית המשתנה שמזמנת אתגרים אסטרטגיים חדשים ברמה האזורית והבינלאומית גם יחד, חידוד חשיבתם של חוקרים ואסטרטגים אשר למגוון הדילמות החדשות הקשורות לבקרת נשק גרעיני הוא חיוני.
דילמות אלא כוללות את האתגרים הכרוכים בריסונן של מדינות נחושות ומסוכנות המקדמות תפוצת נשק גרעיני ובחיזוקו של הביטחון הלאומי, תוך שמירה על יחסי הרתעה הניתנים לשליטה בכל מקום שנשק גרעיני ממשיך להתקיים. הנושא הראשון בקובץ מאמרים זה הוא האתגר המתמשך שמציבות תוכנית הגרעין של איראן ופעילותה בנושא, הנמשכות למרות הסכם הגרעין שנחתם בקיץ 2015. תנאי הסכם הגרעין מעוררים סוגיות מורכבות בתחום הניתוח והיישום של בקרת נשק. ההסכם קובע סטנדרטים חדשים, המציבים שאלות ביחס לקשר בינו לבין האמנה למניעת תפוצתו של נשק גרעיני. יתרה מכך, ההסכם יוצר תקדימים הן מבחינת הפיקוח העתידי באיראן והן עבור מדינות לא־גרעיניות אחרות החתומות על האמנה. על רקע זה בוחן אפרים אסכולאי את הבעייתיות של תוכנית הטילים של איראן, המהווה רכיב קריטי ביכולת השימוש בנשק גרעיני, ואשר נותרה מחוץ למשא ומתן עם איראן ואינה נכללת בהסכם. אואן אלתרמן מתמודד עם סוגיית הפיקוח והביקורת באתרים חשודים באיראן בשנים הקרובות. יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס מעריכים את התפתחותן של תוכניות הגרעין האזרחי במזרח התיכון באווירה חדשה זו.
המאמרים מאת עזריאל ברמנט ואירנה קאלהוסובה מעבירים את הדיון לזירה הבינלאומית. הראשון מתמקד באתגרים העומדים בפני נאט"ו בניהול אסטרטגיית הרתעה גרעינית אפקטיבית, שתאזן את הצורך להגיב לאתגרים החדשים מכיוון רוסיה מול הרצון להימנע מהסלמה לא מכוונת. המאמר השני מתמקד בדילמות האסטרטגיות והפוליטיות העולות בצ'כיה ביחס לתוכניות האמריקאיות להגנה מפני טילים.
במקבץ המאמרים המסיים בוחן אבנר גולוב דילמות שישראל מתמודדת עימן בתחום ההרתעה במילניום הנוכחי, ושלמה ברום ואמילי לנדאו סוקרים את רעיון היציבות האסטרטגית בהקשר של המזרח התיכון. ברום מתמקד באינטרסים וביחסים מדינתיים באזור, ואילו לנדאו מעריכה את השלכות הוויכוח העולמי בנושאי גרעין על ישראל — ויכוח שעבר במהלך העשור האחרון משיח המתמקד בהתפרקות מנשק גרעיני לעמדות מדיניות המשקפות יותר ויותר הבנה לגבי הצורך לשמר הרתעה גרעינית ויציבות אסטרטגית. גרסאות קודמות של שני המאמרים האחרונים פורסמו לראשונה באתר אינטרנט סגור המנוהל על ידי התוכנית להערכת יציבות אסטרטגית (POSSE) ביולי 2014, והמחברים מודים בשמחה על התמיכה הנדיבה של תוכנית POSSE בחסות תאגיד קרנגי, ניו יורק.
כמו בכרכים הקודמים בסדרה זו, גם כאן מהווים כותבי המאמרים קבוצה מגוונת, אשר יחד ובנפרד תורמים תרומה חדשה וחשובה למחקר בקרת הנשק בישראל. להבדיל מהכרכים הקודמים בסדרה, אסופה זו כוללת שלושה מאמרים שכתבו מומחי בקרת נשק עתירי ניסיון לצד מאמרים שנכתבו על ידי חוקרים צעירים יותר, וזאת במטרה להביא לידי ביטוי את אופי המחקר בתחום בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתנהל כמחקר אישי וגם כחלק מתרומה משותפת לתחום הידע. ברצוננו להודות לג'ודי רוזן, עורכת המכון למחקרי ביטחון לאומי, על העריכה המקצועית של הכרך, ולמשה גרונדמן, מנהל הפרסומים של המכון, על עזרתו. מעל הכול — תודה לכותבי המאמרים על עבודת המחקר החשובה ועל תרומתם למאמץ המשותף.
אמילי לנדאו וענת קורץ
תל־אביב יולי 2016