פרסומים
מזכר 157, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוגוסט 2016. עורכות: אמילי לנדאו, ענת קורץ.
עקבו אחרינו בגוגל
במאמר זה מנותחת מדיניות ההרתעה הגרעינית של נאט"ו לנוכח השימוש בכוח על ידי מוסקבה באוקראינה וסיפוח חצי־האי קרים לרוסיה. היכולת של נאט"ו לנהל אסטרטגיית הרתעה אפקטיבית עומדת בפני אתגרים ניכרים בעקבות מחלוקות סביב תפקיד הנשק הגרעיני הטקטי ואי־בהירות של המדיניות כלפי אוקראינה. הניתוח מבסס טענה כי הפרת ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (הסכם INF )מצד רוסיה, ההדגשה הגוברת של הנשק הגרעיני האסטרטגי שלה והאתגר הישיר שהיא מציבה להחלטות ברית נאט"ו — כל אלה מחייבים את נאט"ו להיערך להגיב בכוח כדי להגן על המדינות החברות בברית, החשופות למתקפה, ובמיוחד פולין והמדינות הבלטיות. עם זאת, במקביל לעלייה במתיחות בין נאט"ו לרוסיה בעניין אוקראינה, על נאט"ו לעשות ככל יכולתה כדי למנוע הסלמה גרעינית לא מכוונת. לאור העליונות הצבאית הקונוונציונלית של נאט"ו לעומת רוסיה יכולה נאט"ו להרשות לעצמה למזער את תפקיד הנשק הגרעיני שלה, ולהפנות משקל רב יותר למשאבים קונוונציונליים כחלק מדוקטרינת ההרתעה.