האודיסיאה של אל-קאעדה אל הג'יהאד העולמי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים האודיסיאה של אל-קאעדה אל הג'יהאד העולמי

האודיסיאה של אל-קאעדה אל הג'יהאד העולמי

מזכר 132, המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
אביב אורג
בשנת 2013 ציין ארגון אל-קאעדה 25 שנים להיווסדו ותריסר שנים למתקפת הטרור הדרמתית שביצע בארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001. למרות מערכה נוגדת-טרור חובקת עולם שמתנהלת כנגדו, עדיין אל-קאעדה ושותפיו אחראים לרובם המכריע של אירועי הטרור בעולם, המסתכמים מדי שנה באלפי הרוגים ופצועים. מעבר למעורבותם בפיגועי הטרור, יש לאל-קאעדה ולשותפיו השפעה רבה כשחקנים במערכת הבינלאומית, כזו החורגת הרבה מעבר לגודלם המספרי ולעוצמתם הצבאית. מזכר זה מסביר כיצד ארגון טרור אחד, שמנה בשיא פעילותו מאות בודדות של פעילים, ייסד תופעה עולמית חוצת גבולות ועתירת השפעה, שזכתה לכינוי "תנועת הג'יהאד העולמית" והצליח יותר מכל גורם טרור אחר בהיסטוריה המודרנית, לפגוע, להטריד ולהתיש מעצמת על הגמונית ואת בנות בריתה ולסבכן במערכות צבאיות עתירות דם ודמים ברחבי העולם. המזכר מציג מגמות עדכניות בפעילות הארגון ומפרט את המלצות המחברים כיצד יש להתמודד עם הארגון ושותפיו בעידן של טלטלה ואי יציבות במזרח התיכון, שהשלכותיהן חורגות אל מעבר לו ועלולות להוביל לחידוש תנופת הטרור הגלובלי.


הקדמה

מתקפת הטרור של אל־קאעדה בארצות הברית בספטמבר 2001 הציבה את הטרור הגלובלי כסוגיה מרכזית על סדר יומם של מקבלי החלטות במדינות רבות בעולם, ואף הפכה אותו לאבן בוחן ומדד במערכת היחסים של ארצות הברית עם מדינות {image} על פי מידת הירתמותן למאבק בו. הטרור הבינלאומי המודרני נעשה שחקן משפיע ומטרד חוצה גבולות כבר משלהי שנות השישים ולאורך שנות השבעים והשמונים של המאה ה־ 20 עם הופעתם של קבוצות טרור לאומיות, בדלניות, ומהשמאל האידיאולוגי שהושפעו מתפיסת עולם מרקסיסיטית־לניניסטית, וביצעו פיגועי טרור בינלאומי. ואולם ברור כי בעקבות מתקפת הטרור ב־ 11 בספטמבר 2001 עלתה במידה ניכרת המודעות למשמעותו המאיימת על יציבות המערכת הבינלאומית והאיום שהוא מהווה על ביטחונן הלאומי של מדינות רבות. מעמדו הייחודי של הטרור כסוגיית ביטחון לאומי ורב־לאומי מרכזית נבע מההרס ואבדן החיים העצום שגרמו ההתקפה הנועזת וקריאת התיגר של קומץ בני אדם מתאבדים בלב הכרך האמריקני, בלא מורא ובאופן חסר תקדים. החשיפה הבינלאומית המצולמת חדרה לכל בית בעולם ושוחזרה אין־ספור פעמים בכלי התקשורת העולמיים, בחדשות ובסרטים דוקומנטרים וקולנועיים שעסקו במתקפה ובארגון שביצע אותה. התלוו לכך איומים חוזרים ונשנים של הארגון ושותפיו, שהדבר יחזור ויישנה עד שיקבלו את דרישותיהם במלואן. כך הצליח אל־קאעדה ליצור גלי זעזוע שחרגו מהפגיעה הפיזית, הכלכלית והמורלית ויצרו לטרור הבינלאומי דימוי דמוני בעל עוצמה וחסר תקדים המאיים להמשיך ולשטוף את העולם בנהרות של דם.

פעילות אל־קאעדה גררה את ארצות הברית ובעלות בריתה למערכות צבאיות ממושכות במזרח התיכון ובאפגניסטן. מערכות אלו צרכו משאבים כספיים אדירים מכלכלות המדינות המעורבות, עלו בחייהם של אלפי חיילים ומאות אלפי אזרחים, שנפגעו הן מהמערכות הצבאיות והן מהטרור שהשתולל במדינות שבהן נערכו העימותים הללו. יתר על כן, בעוד בשנים הראשונות שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית היה המאבק נגד הטרור למכנה המשותף שאיחד את המדינות הנלחמות בו, חלה בשנים האחרונות תפנית משהחלה נשמעת ביקורת במדינות שספגו את מחיר הטרור והמערכה נגדו, ואף בקרב מדינות המערב שצבאותיהן היו מעורבים בפעילות צבאית עתירת עלויות וקורבנות. תחושת האימה מפיגועי טרור תכופים שליוותה את ארועי ה־ 11 בספטמבר 2001 שככה עם השנים, ובמידה רבה חזר הטרור להוות עוד אחד מהאתגרים המצויים על סדר היום של הביטחון הלאומי. אל־קאעדה נדחק למלחמת התגוננות נוכח המתקפה עליו שגבתה את חייהם של רבים ממפקדיו, שמרביתם נעצרו או חוסלו ובהם גם המנהיג אוסאמה בן לאדן, ואף על פי שניסיונותיו נמשכים הוא לא הצליח לבצע פיגוע ראווה אחד במערב בשמונה השנים האחרונות. מנגד הועתק מרכז הכובד של פעילות הטרור לידי שותפיו של אל־קאעדה הפועלים בעיקר בזירות מרוחקות, בצד ניסיונות פיגוע ספורדיים במדינות המערב, כשהארגון בהנהגת זוואהירי ממלא בעיקר תפקיד של מנחה, מסייע ומדרבן של הפעילות הזאת.

המערכה הגלובלית בטרור נמשכה שנים ארוכות ועלותה בדם ובדמים הייתה כבדה ביותר ונמדדה באופן ישיר ועקיף במאות רבות של מיליארדי דולארים. בנוסף, פתחה ההתערבות המערבית במדינות הפריפריה תיבת פנדורה של מאבקים פנימיים מקומיים בעלי אופי אתני עדתי ודתי. כך מצאו את עצמן ארצות הברית ובעלות בריתה רודפות אחר קבוצות, ארגונים, רשתות ולעתים אף פעילי טרור בודדים שהצליחו למקד אליהם משאבים אדירים של זמן, כספים וכוח אדם באופן לא פרופורציונלי לאיום הסגולי הריאלי שלהם.

הצלחתו של אל־קאעדה לשבש את אורחות החיים במערב ולאלץ מדינות רבות ליצור מכשולים מעבר לממדי ההרס העצום שחוללו פעולותיו מתבטאת בכמה מישורים: ראשית, קרא הארגון תיגר על מנהיגותה וערער את ביטחונה של המעצמה החזקה בעולם בכך שהעז לתקוף אותה בשטחה הריבוני באופן ישיר חסר תקדים בתעזותו ובנזקיו; שנית, גרם לשיבוש ולסרבול ההתנהלות בחיי השגרה במרחב הציבורי ובתעבורה המקומית והבינלאומית במדינות רבות בעולם עקב פעולותיו ואיומיו להמשיך ולבצע טרור; שלישית, הפך את עצמו למותג בינלאומי, ומנהיגו המיתולוגי בן לאדן נעשה מחד גיסא לדמות ארכיטיפית מטילת אימה ונודעת לשימצה ומאידך גיסא לסמל נערץ על צעירים מוסלמים רבים בזכות מאבקו במערב; רביעית, רעיונותיו של אל־קאעדה סחפו אחריהם לא מעט צעירים מוסלמים ברחבי העולם, אף שמספרם ביחס לכלל המוסלמים בעולם הוא זעום ביותר; חמישית, הוא משמש מנוע המתווה את דרכה של תנועה בעלת פרישה גלובלית שזכתה לכינוי "הג'יהאד העולמי"; ולבסוף, הארגון הצליח לשרוד למרות המערכה העולמית האינטנסיבית המתנהלת נגדו זה למעלה מעשור, והמאמצים והאמצעים האדירים שהשקיעו מדינות רבות בעולם ובראשן ארצות הברית כדי להביסו לא הצליחו עד כה.

על אף הצלחותיו הלא מבוטלות, לא צלחה היומרה של אל־קאעדה להביא לידי סילוק המעצמות ובראשן ארצות הברית מנוכחותן הצבאית וממעורבותן במזרח התיכון. ההפך הוא הנכון. פעילות הארגון ושותפיו דווקא העמיקה את מעורבות ארצות הברית ובעלות בריתה במדינות המוסלמיות ברחבי העולם. מדינות רבות התייצבו לצד ארצות הברית המותקפת ונרתמו גם הן למערכה באל־קאעדה ושותפיו מחשש כי איום הטרור הנשקף מהם לביטחון אזרחיהן נהפך לבעיה אסטרטגית חוצת גבולות שיש להשקיע משאבים ניכרים כדי לעקרו משורש ולהילחם בו עד חורמה. גם שאיפתו להשלטת משטרים איסלאמים הנוהגים על פי השריעה כלשונה וככתבה על פי המודל של הנביא והסלאפים לא מומשה עד כה. למעשה גרם אל־קאעדה לסילוקו מהשלטון של משטר הטאליבאן ששלט באפגניסטן והיה הראשון בעידן המודרני שמימש הלכה למעשה סוג משטר שהטיף לו אל־קאעדה.

אף על פי כן, היחלשותו בשנים האחרונות של איום הטרור הבינלאומי מצדו של אל־קאעדה אינו מעיד שהמאמץ למנוע את חזרתו תם ונשלם. הבנת כיווני התפתחותם של אל־קאעדה ושותפיו בשנים הקרובות ומיקוד המאמץ לבלימתם צפוי להכתיב במידה רבה את יכולתו של ארגון זה לשרוד ולהמשיך לכוון ולטפח את המערכה לניהול ג'יהאד עולמי. הצטרפותם לשורות הג'יהאד העולמי של דור מתנדבים חדש, חלקם ממדינות מערביות, לאזורי לחימה פריפריאליים ובכללם אפגניסטן ופקיסטן, סומליה מאלי ותימן ובשנתיים האחרונות בסוריה, עלולה לבוא לידי ביטוי בניסיונות לחדש את תנופת הטרור הבינלאומי. בשל כך, מדינות המערב וארצות הברית בראשן חייבות להמשיך בפעילותן נוגדת הטרור האינטנסיבית בתחומן כדי לסכל ניסיונות לביצוע פיגועים בידי רשתות, תאי טרור ו"זאבים בודדים" שאימצו את תפיסת הג'יהאד העולמי. יעילותן של פעילות נוגדת טרור ממוקדת מצד מדינות המערב יחד עם מתן סיוע כלכלי, מודיעיני, צבאי וביטחוני למדינות הפריפריה הלוחמות באל־קאעדה ובשותפיו הפעילים בתחומן, ובד בבד ניהול מערכה כוללת ומתואמת לקעקוע תקפותה של האידיאולוגיה הרדיקלית של הסלאפיה־ג'יהאדיה, תקבע במידה רבה אם הטרור הבינלאומי שבו דוגלים תומכי הג'יהאד העולמי ירים את ראשו מחדש או שיישאר ברמה הנמוכה יחסית שלפני מתקפת הטרור בארצות הברית 
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.