פרסומים

האמברגו שמועצת הביטחון הטילה על מכירות נשק לאיראן עומד לפוג ב-18 באוקטובר. עם הסרתו, תורשה איראן לרכוש מערכות נשק שאותן ביקשה להשיג בעבר, ללא הצלחה. סביר להניח כי איראן תעדיף לרכוש נשק בעיקר מרוסיה, שמאז שנות ה-90 הייתה ספקית הנשק הראשונה במעלה שלה, וכי ברשימת הבקשות ייכללו מטוסי סוחוי 30-S ומערכות הגנה אווירית מתקדמות 400-S. עם זאת, צריך לזכור, שבשני העשורים האחרונים, גם לפני הטלת האמברגו, בוצעו עסקות נשק גדולות מעטות בלבד בין איראן לרוסיה – בעיקר עקב קשייה הכלכליים של איראן. מאחר שמצבה הכלכלי של איראן הוסיף להידרדר בשנים האחרונות,...

איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...

מאז 2014, על רקע התערבותה הצבאית בסוריה, נוקטת איראן שורה של צעדים, במטרה לחזק את מעמדה והשפעתה, ואת ההיערכות הצבאית שלה ושל שלוחיה – ובראשם חזבאללה – בסוריה ולבנון. צעדים אלה נחלקים לשתי קבוצות. האחת כוללת את אלה שתכליתם להשפיע על המצב הפנימי בסוריה ולקשור אותה לאיראן לאורך ימים, ובכללם: הסכמים כלכליים הנוגעים לשיקום סוריה, העברת אוכלוסייה שיעית לסוריה והחדרת ערכים איראניים דתיים ותרבותיים אליה, ובניית מיליציה שיעית סורית כדוגמת חזבאללה הלבנונית. לצעדים אלה יש משמעות חשובה לישראל, משום שהם מקבעים ומעצימים את מעמדה של איראן בסמיכות...

במשך יותר מעשור הייתה סוגיית הגרעין במוקד תשומת הלב של העיסוק באיראן. הסוגיה הגיעה לתחנת ביניים בקיץ 2015, כאשר הושג הסכם הגרעין עם איראן- הסכם שבעיני הנשיא דונלד טראמפ הוא בעייתי ביותר. טראמפ רואה באיראן איום מרכזי לא רק על ארצות הברית, אלא גם על בעלות בריתה. לתפיסתו, האיום הוא רב ממדי ונובע לא רק מחתירתה של איראן לנשק גרעיני, אלא גם ממערך הטילים הגדול שבנתה, מהתערבותה ומחתרנותה במדינות שכנות, מהיותה איום אסטרטגי על ישראל וממעורבותה העמוקה בטרור. לצד המשך הפעילות הגרעינית של איראן בתחומים שהסכם הגרעין אינו מגביל, היא ממשיכה במאמציה...

יש מעט מאד מדינות שהן בעלות ברית של איראן. יש לכך כמה סיבות. המשטר השולט בה שונה מהמשטרים השולטים במדינות האחרות באזור, שכן בראשו עומדים אנשי דת בעלי גישה רדיקלית. היא מזוהה, יותר מכל מדינה אחרת, כמדינת השיעים וכמנהיגת המחנה השיעי, המאיים על המחנה הסוני. היא נתפסת כחותרת לערער משטרים אחרים ולשנות אותם. מטרתה האסטרטגית היא להשיג הגמוניה במרחב המזרח התיכון, כדי להשפיע על ההתפתחויות החשובות בו, לצמצם את האיומים על ביטחונה ולדחוק את רגליהם של יריביה. לשם כך היא מתערבת במדינות אחרות במרחב, מפעילה טרור ובונה עוצמה צבאית לא־קונבנציונלית...

מסימנים ראשונים ומדברי שר ההגנה האמריקאי מתקבל הרושם, שעד כה איראן טרם הפעילה את המסדרון היבשתי דרך עיראק לסוריה ולבנון בהיקף משמעותי. יש להניח שאיראן מכירה בכך שבהפעלת הציר היבשתי כרוכים יתרונות, אך גם חסרונות, הקשורים בחשיפתו לתקיפות מצד ארצות הברית, ישראל וגורמים סונים ובנוכחות הצבאית האמריקאית בצפון סוריה. ככל שאיראן תעריך שחסרונות אלה הם משמעותיים, ואולי עולים על היתרונות, היא עשויה לצמצם את שימושה במסדרון, ולהיפך. השיקול האיראני בעניין זה יושפע במידה רבה מהתנהלותן של ארצות הברית וישראל מול הפעלת הציר.

בשבועות האחרונים נוצר הרושם שאישים בממשל טראמפ מצדדים במהלכים לשינוי המשטר באיראן. הגם שיש אינטרס אמריקאי לשינוי משטר בטהראן, האיתותים המעטים שנשלחו מצד הממשל בעניין זה אינם מלמדים עדיין שזו אסטרטגיה מגובשת. אולם, משום שהמשטר האיראני חושד זה שנים שארצות הברית חותרת להפילו, החששות מצעדים אפשריים של ממשל טראמפ עשויים להחריף עוד את המתיחות הקיימת בין המדינות.

מלחמת ששת הימים הסתיימה בתבוסה הערבית הצבאית הקשה ביותר. אמנם, במלחמת העצמאות של ישראל נכשלו צבאות ערב במאמציהם למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, שבסוף המלחמה התייצבה על שטחים גדולים מאלה שנקבעו לה בהחלטת החלוקה של האו"ם. אלא שעוצמתם של צבאות ערב הייתה אז חלשה וחילוקי דעות בין הממשלות הערביות, שהשתייכו למשטרים הישנים, מנעו תיאום ושיתוף פעולה יעילים ביניהן. במבצע "קדש" הובס הצבא המצרי, וכל חצי־האי סיני נפל בידי צה"ל תוך ארבעה ימים. לזכותו של הצבא המצרי ייאמר שהוא נאלץ אז להילחם במקביל גם בכוחות הבריטיים והצרפתיים,...

רמטכ"ל הצבא האיראני, גנרל מוחמד חוסין באקרי, אמר בסוף נובמבר, כי איראן עשויה להקים בעתיד בסיסים ימיים בטווחים רחוקים על חופים, על איים, או כבסיסים צפים, ויתכן שיום אחד תקים בסיסים על חופי תימן או סוריה. גם מפקד הצי האיראני נשא דברים ברוח זו. דברים אלה נובעים בראש ובראשונה משאיפתה של איראן להגמוניה במזרח התיכון ואף מעבר לו. לא ברור אם כוונת הדוברים להקמת בסיס קבוע. מותר להניח שאיראן מביאה בחשבון שהקמת בסיסים כה מרוחקים מתחומיה תחשוף אותם לפגיעה מצד יריביה, בעיקר במצב של עימות. ראוי שישראל תסתפק במעקב אחר ההתפתחויות בנושא, משום...

חלפו למעלה משלוש שנים שבהן מנהיג הגנרל עבד אל־פתאח א־סיסי את מצרים, אך המשטר המצרי נדרש עדיין להתמודד עם בעיות קשות — חלקן בעיות יסוד המלוות את מצרים מזה שנים רבות, וחלקן בעיות שגברו בשנים האחרונות בהשפעת הזעזוע העובר על המזרח התיכון. האתגרים העומדים בפני הנהגתו של א־סיסי נובעים משלושה תחומים, המשפיעים זה על זה: •ביסוס המשטר מול יריביו הפוליטיים, ובראשם 'האחים המוסלמים'. •מאבק בטרור הגובר במצרים, ובמוקדו טרור אסלאמי. •שיפור המצב הכלכלי, שקשייו משליכים הן על המאבק הפוליטי והן על הלחימה בטרור.