פרסומים

בשיח הציבורי בישראל נשמעו בשנה האחרונה אמירות בנוסח "טורקיה היא איראן החדשה". אף שהתבטאות זו בעייתית במספר מובנים, בין היתר מכיוון שהיא ממעיטה באיום האיראני שעודנו בתוקף וטורקיה היא חברת נאט"ו, היא מצביעה על חששות מאנקרה. ניכרת דאגה מהנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה, מהמעורבות של אנקרה בסוגיה הפלסטינית וכן מפוטנציאל חיכוך במזרח הים התיכון. בנוסף, טורקיה מתעצמת צבאית, מתבטאת באופן ביקורתי מאוד כלפי ישראל ואף נוקטת נגדה שיח של דה-לגיטימציה. לצד זאת, מעורבות אמריקאית בהרגעת המתיחות בין ישראל לטורקיה, כפי שהיא כבר מתנהלת...

שאלה אקטואלית היא עד כמה מוכנות מדינות המפרץ לשלוח כוחות לשם ייצוב רצועת עזה ושיקומה. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בעלות מנופי ההשפעה הכלכליים והמדיניים הניכרים, מציבות תנאים נוקשים למעורבותן – פירוק חמאס מנשקו והעברת סמכויותיו לרשות הפלסטינית. איחוד האמירויות אף דורשת עריכת רפורמה יסודית ברשות. אפשר שהתניות אלה משקפות היעדר רצון למעורבות והבנה שלא ניתן לפרק את חמאס מנשק וכן חשש מתדמית של משתפות פעולה עם ישראל כל עוד אין אופק מדיני לפתרון הסוגיה הפלסטינית. מנגד, קטר וטורקיה מגלות יותר נחישות למעורבות בנעשה ברצועה, וזאת ככל הנראה בלי...

הצורך של טורקיה לחדש את צי מטוסי הקרב הנמצאים ברשותה אינו חדש כלל ועיקר, אך הוא התחדד על רקע רכישות של מדינות אחרות באזור וכן תוצאות מבצע "עם כלביא". אנקרה עדיין מתאוששת מהשלכות סילוקה מפרויקט ה-F35 בשנת 2019. אך לנוכח השיפור במצבה המדיני של טורקיה, בין היתר עקב המלחמה באוקראינה, נפילת משטר אסד בסוריה וכניסתו החוזרת של טראמפ לבית הלבן, נראה שכיום יש לה יותר אופציות מאשר בעבר והיא שוקלת שלוש חלופות מרכזיות: אופציה אמריקאית, אופציה אירופאית ואופציה טורקית. כל אחת מהן אינה אידיאלית. קיימת אי-ודאות לגבי סיכויי השלמת הרכישה...

מיזם מסדרון IMEC משקף את הדינמיקה המשתנה במערכת האזורית והבינלאומית, שבה שחקנים מסורתיים וחדשים מבקשים לעצב מחדש את מפת התחבורה, הכלכלה וההשפעה הגאו-פוליטית בין אסיה לאירופה. המיזם מציף לא רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין אזורים, אלא גם את המורכבות המדינית הכרוכה בו – מיריבויות גיאו-פוליטיות, דרך שיקולים תשתיתיים וכלה באילוצים דיפלומטיים. ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה ושחקנים נוספים מבקשים כל אחד למצב עצמו כצומת אסטרטגי, אך רק שיתוף פעולה אזורי מושכל, על בסיס אינטרסים משותפים, יוכל להבטיח את התממשות החזון. המיזם,...

קריאתו של עבדוללה אג'לאן, המנהיג הכלוא של המחתרת הכורדית, הפ.ק.ק, ב-27 לפברואר, לפעילי הארגון לפרקו ולהניח את הנשק מהווה נקודת מפנה משמעותית לקראת סיום הפרק האלים במאבק הכורדי מול הממשלה הטורקית. אף שהוויתור על המשך מאבקו של הארגון, שנוסד ב-1978, יהיה כרוך בהתמודדות עם אתגרים, ניכרת נכונות לפעול בהתאם להצהרתו של אג'לאן לפחות לגבי פעילותה של המחתרת בתוך טורקיה. להתפתחויות בטורקיה השלכות על יתר חלקי העם הכורדי במדינות השכנות. הן מחלישות את יכולת הכורדים בסוריה להמשיך להתנהל באופן אוטונומי ותורמות להעמקת השפעתה של טורקיה בסוריה, באופן...

לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד גבר האיום מצידה של טורקיה על המשך קיומו של הממשל האוטונומי בצפון מזרח-סוריה, שבו יש דומיננטיות לכורדים. התפתחות זאת יוצרת עבור ישראל מספר דילמות. ראשית, עולה השאלה מה יקרה אם ארצות הברית תחליט להסיג את כוחותיה מצפון-מזרח סוריה. שנית, לנוכח ההשפעה הרבה שתהיה לטורקיה בסוריה בעידן פוסט-אסד, תמיכה ישראלית משמעותית במאבק הכורדי עשויה לגרום לתוצאה הלא-רצויה של נוכחות צבאית טורקית בדרום סוריה – אזור שלישראל עניין מיוחד במתרחש בו. לבסוף, פיצולים פנימיים בקרב הכורדים והעובדה שישראל תומכת מסורתית במפלגה כורדית בצפון...

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

השותפות בין ישראל ליוון משגשגת בשנים האחרונות, אולם המלחמה המתמשכת מאז ה-7 באוקטובר 2023 מעמידה במבחן את חוסנה של מערכת היחסים בין המדינות. יוון אמנם הביעה תמיכה איתנה בישראל וגינתה את הזוועות שביצע חמאס, אולם גם הצטרפה לבעלות ברית מערביות אחרות בהבעת דאגה לגבי משך המלחמה והיעדר יעד אסטרטגי ברור. סוגיה ספציפית שצריכה להדאיג את אתונה, היא הרטוריקה האנטי-ישראלית המתחזקת של טורקיה, שכן היא עשויה ללמד על אודות מוכנות גוברת של אנקרה ללקיחת סיכונים.

לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.

לפני כחמישים שנה, ביולי 1974, פלש הצבא הטורקי לקפריסין, בתגובה להפיכה במדינה שהובילה יוון. טורקיה הצדיקה את המהלך בהסכם הערבות הבינלאומי מ-1960 אך בפועל חילקה את האי. המאמצים לאיחוד מחדש, ובתוכם תוכנית מזכ"ל האו"ם אנאן משנת 2004, נכשלו בשל חוסר אמון עמוק ומורכבות פוליטית, שרק החריפו בעקבות הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי. משא ומתן שנערך בשנים האחרונות, כמו שיחות קראנס-מונטנה ב-2017, לא הצליח להתגבר על סוגיות ביטחון וממשל, ובכלל זה שאלת המשך נוכחותם של כוחות טורקים באי. בינתיים, יחסי ישראל עם קפריסין (ויוון) חווים שגשוג מאז...

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

מאז היוודע בסוף מארס תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה והתבוסות שנחלה מפלגת הצדק והפיתוח בין היתר בערים המרכזיות, נקטה טורקיה שורת צעדים חריפים נגד ישראל בהקשר המלחמה ברצועת עזה. חלק מצעדים אלו מהווים חריגה מדפוסי מדיניות קודמים של אנקרה, כולל אלה שננקטו במהלך מבצעים שניהלה ישראל ברצועה בעבר ואשר גם הם היו רקע להתדרדרות ביחסים בין המדינות. חריגה זו מצריכה הסתכלות מחדש על היחסים הבילטראליים והיערכות לשינוי בהנחות יסוד ומוסכמות לגבי סבירותם של תרחישים קיצוניים בין טורקיה לישראל. כן מעלה חריגה זו שאלות לגבי מקומה של טורקיה במאזנים...