פרסומים

במאמר זה נטען כי גישת ממשל ביידן למשבר החטופים בין ישראל לחמאס העצימה שלא במתכוון את כוחו של חמאס והאריכה את המשא ומתן. אמנם כוונת הממשל הייתה לאזן בין דאגות הומניטריות לדיפלומטיה, אולם הביקורת הפומבית שלו על הפעולות הצבאיות של ישראל והלחץ שהפעיל עליה לצמצם את עוצמת הלחימה, היו מבחינת חמאס איתות לכך שיוכל לעכב את השיחות ולסרב לוויתורים. חמאס ניצל זאת לחיזוק מעמדו, תוך שימוש בתקשורת, בתעמולה ובלחץ בינלאומי כדי לתבוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור אסירים מבתי הכלא בישראל. לעומת זאת, העמדה האגרסיבית יותר של ממשל טראמפ בשילוב הלחץ הצבאי...

דונלד טראמפ נכנס בסערה לתפקיד נשיא ארצות הברית. בשבועות הראשונים לנשיאותו נקט ממשלו סדרת מהלכים חסרי תקדים, שנועדו לעצב מחדש את ארצות הברית באמצעות שינויים חוקתיים, פוליטיים ומדיניים מרחיקי לכת, ואת מקומה של ארצות הברית בזירה הגלובלית, על ידי שינוי תנאיהם של בריתות והסכמים שבמשך שנים היו במרכזו של הסדר הדמוקרטי-ליברלי שהיא הובילה. רבים מהצעדים האלה עשויים להשפיע ישירות על מדינת ישראל, חלקם באופן שירחיב את אפשרויות הפעולה שלה אך חלקם הגדול עשוי לערער את יציבותן של מערכות בינלאומיות שעליהן ישראל נשענת.     

פסגת מנהיגיהן של מדינות BRICS, שהתקיימה באוקטובר 2024 בקאזאן שברוסיה ובה השתתפו לראשונה חברות החדשות בארגון – איחוד האמירויות, מצרים, איראן ואתיופיה – הדגישה את האסטרטגיה שאפיינה את עידן המלחמה הקרה – אי-הזדהות עם מעצמה עולמית. זאת, למרות שאיפתן של רוסיה וסין להפוך את BRICS לאלטרנטיבה לסדר העולמי המובל על ידי המערב. וכך, הארגון מתגבש כמנגנון לשיתוף פעולה, אך לא לתיאום וקידום מדיניות אחידה של חברותיו. רצונן של מדינות מתפתחות רבות להיות חלק מה-BRICS מעיד על תפיסתן את השינויים המבניים במערכת הבינלאומית, שהפכה בהדרגה...

בתום קמפיין סוער, הביס דונלד טראמפ את סגנית הנשיא קמלה האריס ונבחר לנשיא ארצות הברית. חזרתו לבית הלבן מתרחשת על רקע מתח עז, בין היתר סביב נושאי ההגירה, האינפלציה והפשיעה. טראמפ צפוי להתמקד בנושאים פנימיים, במיוחד במשבר בגבול הדרומי. במהלך כהונתו הקודמת הוא זכה באהדת הציבור הישראלי בזכות תמיכתו ב'הסכמי אברהם', הכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, טראמפ הוא דמות מפלגת בארצות הברית ולכן חשוב כי ישראל תשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בה בקונגרס ובקרב הציבור האמריקאי, כולל בקהילה היהודית-אמריקאית. במהלך...

ב-23 באפריל הקונגרס האמריקאי אישר חבילת סיוע החוץ שהציג הנשיא ביידן, בסך 95 מיליארד דולר עבור אוקראינה, ישראל, וטאיוואן. ההצבעה העידה על מגמות עומק בקונגרס האמריקאי ובקרב שתי המפלגות ביחס למדיניות החוץ האמריקאית בכלל ומדינת ישראל בפרט. התפלגות ההצבעה בשתי המפלגות ביחס לסיוע לישראל ויתר הסוגיות שנכללו בחבילה, וכן  ההתפלגות ההצבעה לפי המחנות האידיאולוגיים בשתי המפלגות, נבחנות על בסיס נתונים שנאספו על ידי דסק הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהנתונים עולה כי רוב חברי הקונגרס עדיין מחויבים לביטחון ישראל, אך ניכרת שחיקה משמעותית בתמיכת...

התגובה הצבאית של ישראל לטבח ה-7 באוקטובר עוררה מחאות במערב. ישראל זכתה לגיבוי מלא מצד ממשל ביידן, הן בהיבט הצבאי והן בזה הדיפלומטי, אך בקרב הציבור האמריקאי, התומך בעיקרו בישראל, ככל שהמבצע הקרקעי של ישראל ברצועת עזה נמשך ומספר הקורבנות הפלסטיניים עולה, כך פוחתת התמיכה. סקרי דעת קהל שנערכו בארצות הברית באחרונה הדגישו את הקיטוב בתמיכה בישראל ואת התרחבות הפערים בין השתיכויות פוליטיות שונות, ואת השחיקה בתמיכה בישראל בקרב אוכלוסיות של צעירים ומיעוטים. הירידה בתמיכה היא בגדר איתות מדאיג ליחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית. במאמר זה...

הסכם שיתוף הפעולה הטכנולוגי שנחתם במהלך ינואר 2023 בין הודו לארצות הברית, על אף מחלוקות אידאולוגיות ביניהן, גובש על רקע רצון אמריקאי להעמיק את השפעתה במרחב האינדו-פסיפי ולהחליש את היחסים בין הודו לסין ורוסיה. זאת, במסגרת מימוש מדיניות ה-Friendshoring – הסתמכות על ייצור רכיבים טכנולוגיים קריטיים במדינות ידידותיות. הסכם זה משרת גם את רצונה של הודו להרחיב את השפעתה במרחב הגיאוגרפי בין מערב אסיה למזרח התיכון, וכן להתמודד עם אתגרים הניצבים בפניה עקב היריבות עם סין.