מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.
בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית מממשת את התרחיש המדאיג בראיית טהראן. חרף התגובות הרשמיות הראשוניות, המשקפות ניסיון להמעיט ממשמעותה של התפתחות זו, ניכר כי איראן מוטרדת מתוצאות הבחירות, במיוחד על רקע הדיווחים כי ניסתה להתנקש בחייו של טראמפ ומדיניותו הניצית כלפיה במהלך כהונתו הראשונה. זאת ועוד, בחירת טראמפ מוצאת את איראן בצומת דרכים משמעותי. בטווח המיידי, היא נדרשת להחליט על עיתוי ואופן התגובה לתקיפה הישראלית נגדה ב-26 באוקטובר, ובטווח הארוך יותר – להכריע בין פייסנות והסדרה להחרפת העימות עם ארצות הברית. האופציה לדיאלוג עם...
מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.
לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.
השהיית התגובה הצבאית של איראן נגד ישראל גופא, למעט תגובתו הממוקדת של חזבאללה, מעלה סברה שנקמתה המובטחת תתבצע בזירה הבינלאומית. לנוכח העלייה הניכרת במספר ובהיקף הגיאוגרפי במתקפות הטרור הבינלאומי שהפעילה איראן בחמש השנים האחרונות, באמצעות רשתות ותאי טרור שפעלו בשיתוף פעולה עם גורמים פלילים ברחבי העולם, יש להיערך לאפשרות שאיראן תנצל את תשתית הטרור שפרסה כדי לגבות שם מחיר מישראל. את העובדה שעד כה רוב פיגועי הטרור שביצעה איראן נגד מגוון יעדים ישראליים ויהודיים סוכלו ולא גרמו לנפגעים, יש לזקוף בעיקר לזכות שיתוף פעולה בין שרותי ביטחון,...
הופעת האינטרנט ועלייתו של מרחב הסייבר הובילו לפיתוח שיטות חדשות להקרנת כוח ולהשפעה אסטרטגית, ואחת מהן היא מבצעי סייבר התקפיים. מאמר זה דן בשימוש שמדינות עושות במבצעי סייבר התקפי, ובפרט מתקפות כופר, כחלק ממבצעי השפעה, דרך ניתוח שני מקרי בוחן שהתרחשו באלבניה וישראל ומיוחסים לאיראן. המאמר כולל ניתוח תיאורטי של מושגי מפתח בעולם הסייבר ההתקפי, ובכלל זה מבצעי השפעה במרחב הסייבר. כחלק ממבצעי ההשפעה, נעשה שימוש במתקפות כופר להעברת מסרים אסטרטגיים. אלבניה הגיבה למתקפה בתגובה דיפלומטית חריפה, ושילבה שיתוף פעולה בינלאומי בניסיון להרתיע מפני...
הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...
נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, הגיש ב-11 באוגוסט 2024 את ממשלתו המוצעת לאישור המג'לס. הרכבה מביא לידי ביטוי איזון בין כוחות פוליטיים מגוונים – שמרנים ופרגמטיים – ומעיד על אודות האילוצים והמגבלות שבהם נתון פזשכיאן, הנדרש לתמרן בין מוקדי הכוח המרכזיים באיראן, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי. הנשיא נמנע מהצבתם של שרים בעלי השקפה רפורמיסטית מובהקת במשרדי ממשלה מרכזיים, הנחשבים רגישים בעיני הממסד השמרני, והציב שרים המזוהים כפרגמטיים יותר במשרדי ממשלה אחרים, לרבות משרד החוץ. בכך ביטא פזשכיאן את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות...
בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים שלל פעולות השפעה עוינות בשיח הישראלי, שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מתמקדת פעילות ההשפעה האיראנית בנושאים הקשורים למלחמה ובניסיון לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות, תוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית, ופעלה בו בזמן להשפיע על הציבור הרחב ולבצע פעולות השפעה על...
מבוא
מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...
במהלך השנים האחרונות הרחיבה איראן את אחיזתה המדינית, הביטחונית והכלכלית באמריקה הלטינית, תוך ניסיון לנצל לטובתה את השינויים הפוליטיים ביבשת ובראשם עלייתן של מפלגות השמאל. ללא פעולה מתואמת של ארצות הברית ושאר ידידותיה ביבשת, ההתפשטות האיראנית בה עלולה להתרחב באופן שיאיים על אינטרסים יסודיים של ישראל באזור זה.
כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות.
