מעבר לסיכון המיידי הכרוך בשחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל וחזרת תושבים ופעילי חמאס לצפון רצועת עזה, מדינת ישראל ניצבת כעת בפני אתגר כבד משקל – מניעת התעצמות מחודשת של חמאס מתוך חורבות עזה. הפסקת האש עלולה להתפוצץ ואפשר שהמתווה לשחרור החטופים לא יגיע לכלל מימושו המיוחל על כל שלביו, ועל כן נדרשת כבר עכשיו היערכות מתאימה, שתכליתה למנוע התפתחויות שליליות במיוחד בעתיד.
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א.
לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...
רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו.
בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...
ניתוח השוואתי בין ארבעה סקרים, בזהירות המתחייבת בשל מגבלות מתודולוגיות, מצביע על הבדלים מהותיים בין הממצאים, בהתייחס לשאלות דומות שנשאלו בסקרים השונים ובעיקר על דיאלקטיקה, שבאה לידי ביטוי בביקורת כלפי חמאס ואי-שביעות רצון מתפקוד הארגון, בירידה בפופולאריות של יחיא סנואר ושל חמאס, וזאת לצד תמיכה גבוהה יותר בחמאס בהשוואה לתמיכה בפת"ח ובתמיכה בהמשך המאבק המזוין, שמוביל חמאס. הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, ביקורתי יותר כלפי חמאס וחיובי יותר בגישתו כלפי הרשות הפלסטינית, פת"ח ואבו מאזן. ייתכן שיהיה בכך כדי להכשיר את הקרקע למיגור...
על רקע הימשכותה של מלחמת "חרבות ברזל" נבחנו הלכי רוח ותפיסות בקרב הציבור לגבי הסוגייה הפלסטינית וכן לגבי תפקוד המדינה באמצעות שני סבבים של קבוצות מיקוד שנערכו על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי. התובנות העיקריות הן: בעוד אין אמון במוסדות המדינה, שורר אמון בעם עצמו; לא ניתן יהיה לשפר את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל על ידי הסדרים מדיניים ולכן יש להתבסס על כוח צבאי בלבד; לא נראית כל אפשרות מדינית ליישב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובנוסף הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון נתפסת כאיום בלתי נסבל על ישראל וכפרס לטרור.
מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.
דו"ח של ה-FBI חושף קמפיין השפעה רוסי, שכלל התערבות במדינות ובכללן ארצות הברית וישראל. הדו"ח מפנה זרקור לניסיונות רוסיה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, במיוחד בתקופת ההפיכה המשטרית, בין היתר כדי לעודד תמיכה ברוסיה במלחמה עם אוקראינה. לראשונה נודע כי אף האוכלוסיה הערבית בישראל מהווה יעד להשפעה רוסית. הקמפיין כלל שימוש במדיה דיגיטלית ויצירת תכנים מזויפים, שהופצו דרך רשתות חברתיות. על מנת להתמודד עם התופעה, מומלץ לישראל לשדרג את מערכי ההגנה על המרחב הדיגיטלי, לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים וכן חקיקה ורגולציה בהקשר זה, ולהגביר...
ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי ברצועת והשיגה את הפירוק האופרטיבי של הזרוע הצבאית של חמאס. אולם, לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים וגם להשמיד, לפחות לנטרל, את שליטת חמאס במתרחש ברצועת עזה. על רקע זה, הציגו לאחרונה מספר אלופים במיל. תוכנית להשתלטות על צפון הרצועה, לפינוי האוכלוסייה האזרחית משם ולהטלת מצור על השטח ("תוכנית האלופים"). התוכנית תורמת אמנם לדיון בשאלה שממשלת ישראל נרתעת מלעסוק בה – עתיד השליטה ברצועה. עם זאת, היא מתעלמת ממספר בעיות ומגבלות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ולמימוש יעדיה, והיא אף אינה...
זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.
מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה לבחינת מתווה אמריקאי-בין-ערבי לסיום המלחמה ברצועת עזה, לכינון נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ולגיבוש קואליציה ביטחונית-כלכלית אזורית. בסימולציה חמאס דחה את המתווה, כל עוד הוא מסוגל להילחם ולא מתהווה מנגנון חלופי לשליטה ברצועת עזה. ישראל מצידה הגיבה חיובית למתווה, על אף המחירים הנדרשים ממנה במובן קידום תהליך מדיני לקראת פתרון שתי מדינות. התפתחות זו גרמה שינוי חיובי מהותי בעמדה האזורית והבינלאומית כלפי ישראל. עם זאת, נותרו שאלות לגבי מה יביא את איראן, חזבאללה ושאר שלוחיה להסכים לסיים את מלחמת...
קריסת הרשות הפלסטינית מוזכרת בשנתיים האחרונות כאפשרות ריאלית על רקע קביעת עובדות בגדה המערבית על ידי ממשלת ישראל, קרי הרחבת מפעל ההתנחלות, שהיא ברובה בלתי-הפיכה ומאתגרת את מעמדה החלש ממילא של הרשות. קריסת הרשות, או הקרסתה, תשיב את המערכת הישראלית-פלסטינית למעלה מ-30 שנים לאחור ותעמיד את ישראל במצב מדיני ובינלאומי קשה משום שתיחשב כמסמנת את סוף העידן ההסדרי, ואף תרחיק את המדינות הערביות המתונות מניסיון לקדם נורמליזציה עימה. בנוסף, קריסת הרשות תשים סוף לשותפות האינטרסים בין ישראל לרשות הפלסטינית שבאה לידי ביטוי בתיאום ביטחוני, לרוב...
