ביקור נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בטהראן – לראשונה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 – סיפק למנהיגי שלוש המדינות הזדמנות להפגין את השותפות ביניהן מול המערב ולדון באתגרים הניצבים בפניהן בזירות הפנימית, האזורית והבינלאומית. איראן ראתה במפגש פוטנציאל להדק את יחסיה האסטרטגיים עם הקרמלין, בין היתר כמענה לרעיונות לכינון מערך הגנה אזורי בהובלת וושינגטון. רוסיה ראתה בו הזדמנות לשדר לעולם ולדעת הקהל הפנימית שהיא אינה מבודדת וכי קיימת נכונות בזירה הבינלאומית לכינונו של סדר עולמי רב-קוטבי שאינו בהובלה...
מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...
מלחמת רוסיה–אוקראינה, המתנהלת זה כחודשיים, עודנה בעיצומה. עד לפני כשבועיים התקיים משא ומתן בין שתי המדינות, שהגיעו ביניהן להסכמות מסוימות. עם זאת, רוסיה הכריזה על השלב השני לפלישה, שהחל ב-19 באפריל, ונראה כי המשא ומתן לא יחודש בשבועות הקרובים. נשאלת אפוא השאלה, כיצד תימשך המערכה ומה עשוי להשפיע על סיומה ותוצאותיה. בשלב זה ניתן להעריך, כי סיומה של המלחמה ייקבע בשבועות הקרובים בהתאם להצלחות או לחילופין הכישלונות הצבאיים של רוסיה באוקראינה.
במסגרת מאמצי התיווך בין רוסיה לאוקראינה בולטת נכונות הצדדים להעניק לטורקיה תפקיד משמעותי בשיחות שתכליתן להביא לסיום המלחמה. תפקיד התיווך היווה עד כה עבור טורקיה פתרון לא רק ביחס לחלק מהדילמות שהמלחמה מציבה בפניה, אלא גם פתח לשיפור היחסים בינה לבין נאט"ו. ככל שתסלים המתיחות, הדילמה הטורקית תחריף מכיוון שיגבר הלחץ על אנקרה לאמץ קו עקבי למען צד אחד. המלחמה באוקראינה מתחוללת במקביל להפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה, ולמרות שגם ישראל ניסתה לתווך סיום לקרבות, לא נראה שניסיונות התיווך המקבילים מהווים זירת תחרות.
כשבועיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה אירח נשיא סין, שי ג'ין-פינג, את הנשיא ולדימיר פוטין, בחסות אולימפיאדת החורף שנערכה בבייג'ינג. מופע האחדות הותיר במערב רושם של התהוות ציר חדש מול ארצות הברית. אולם הפלישה הרוסית לאוקראינה ציירה במערב את סין כשותפה ל"ציר רשע", או לפחות כאחראית להמשך עמידתו. במאמר זה נבחנים לקחים אפשריים ממלחמת רוסיה-אוקראינה למדיניות החוץ הסינית והשלכותיהם על המזרח התיכון.
בעוד מרבית מדינות העולם גינו את רוסיה בעצרת האומות המאוחדות בשל הפלישה לאוקראינה, הרשות הפלסטינית נותרה דוממת. הפלסטינים רואים במאבק האוקראיני נגד הפלישה תחרות על תשומת לב בינלאומית ומתוסכלים מכך שמאבקם, הנתפס בעולם כטרור, מסמל בהקשר האוקראיני מלחמה צודקת לחופש ולא הביעו פומבית אמפתיה לאוקראינים וסולידריות עימם. בה בעת, ניכרת זהירות מפגיעה אפשרית ביחסים עם רוסיה, המוגדרת כבעלת ברית. אך בעוד הפלסטינים שואפים לשדרג את מעמדה של רוסיה במסגרת מאמצים לקדם תהליך המדיני עם ישראל, מוסקבה מצידה מזהה בסוגיה הפלסטינית אמצעי לקידום מעמדה במזרח...
פלישת רוסיה לאוקראינה והמסגור הגרעיני שסיפק לה נשיא רוסיה, שהעלה את הכוננות הגרעינית של כוחותיו, השיבו באחת את נושא ההרתעה הגרעינית לסדר היום. האם ישבר לראשונה מזה 77 שנים הטאבו הגרעיני, או שמא ישמר מאזן ההרתעה הגרעינית? הסכנה האמיתית קשורה ברמת הנשק הטקטי, וגם במקרה זה הסבירות לשימוש נמוכה. וזאת למרות החששות כי מערכת שיקולי הרווח וההפסד המנחה את פוטין תוביל אותו להסלים את המערכה.
המלחמה באוקראינה מסמנת שיא חדש בשימוש הפומבי של מדינות במודיעין. ארצות-הברית, בריטניה, ואף ממשלת אוקראינה חשפו מידע והערכות מודיעין על אודות הכוונות והתכניות של רוסיה לפני הפלישה ובמהלכה. ברמה המדינית, החשיפות תרמו לעיצוב נרטיב שסימן בבירור את פוטין כתוקפן ואת אוקראינה כקורבן, ובכך תרמו להתייצבות חזית חזקה ומגובשת נגד רוסיה. ברמה האסטרטגית, החשיפה המוקדמת של הכוונות הרוסיות לא הרתיעה את הקרמלין. לצד זאת, ברמה הטקטית, חשיפת התכניות הרוסיות, בדגש על המבצעים החשאיים, גרמה ככל הנראה לביטולן ותרמה לערעור הביטחון הרוסי, באופן שייתכן שיש לו...
התמודדות ארצות הברית עם משבר אוקראינה מתמקדת במאמצים להעביר סיוע צבאי, לשמר ולחזק את התאום עם בעלות הברית באירופה ובנאט"ו ובהידוק הבידוד הכלכלי והמדיני של רוסיה. מוקדם לשרטט תרחישי סיום למערכה ובוודאי לסכם את משמעויותיו הרחבות של המשבר על ארצות הברית ועל התחרות הבין-מעצמתית. עם זאת, עד כה הממשל מפגין נחישות ובחודשים הקרובים הוא מתכוון לפעול ביתר שאת לחיזוק דימויו של הנשיא ביידן כמנהיג שגיבש קואליציה רחבה מול רוסיה, הגובה ממנה מחיר ניכר על תוקפנותה וכי לא תביא להישגים מדיניים. זאת, הן במסגרת ההיערכות לקראת בחירות האמצע לקונגרס...
על רקע המלחמה באוקראינה בחרו מדינות ערביות מרכזיות, הנתפסות כפרו-מערביות, עמדה ניטרלית כביכול. מספר מפיקות נפט במפרץ הגדילו לעשות והן מבקשות לנצל את המלחמה כדי לשפר את מעמדן. על אף שמדינות ערב ברובן רואות עדיין בקשר עם ארצות הברית נדבך מרכזי בביטחונן, הן מוטרדות מצמצום הקשב האמריקאי למזרח התיכון בכלל ולבעיות הביטחון שלהן בפרט, ומנסות כעת לבסס משוואת יחסים חדשה עם וושינגטון. מדיניות גידור סיכונים זו – אלמנט קבוע בארגז הכלים המדיני שלהם – נועדה להיעזר ברוסיה (וגם בסין) כמקור נוסף לתמיכה מדינית, כלכלית ואף צבאית, ולנצלה כדי ללחוץ על...
הסנקציות על רוסיה, שמובילים האיחוד האירופי וארצות הברית, כוללות הקפאת נכסים של אישים וגופים רוסיים. ניתוח הדיווחים על אודות השקעות רוסיות בכלכלות אחרות (381 מיליארד דולר בשנת 2020) מלמד שהרוב המכריע שלהן נעשה במדינות שהטילו את הסנקציות, ובמיוחד באירופה. מכאן שיעילות הקפאת הנכסים תהיה תלויה באפקטיביות של הרשויות והמגזר הפיננסי בעיקר באירופה. עם זאת, יש אינדיקציות לדיווח חסר לרשויות מערביות לגבי השקעות רוסיות, בהיקף שמגיע לכ-90 מיליארד דולר. דיווח חסר זה עשוי לפגוע באפקטיביות הסנקציות. במקביל, ההשקעות הרוסיות במדינות המזרח התיכון...
לפני שלושים שנה, בשנת 1991 , ישראל וברית המועצות חידשו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן, אשר נותקו ב־ 1967. מאז חידושם מתאפיינים היחסים בין המדינות בדינמיקה חיובית, חרף ניגודי אינטרסים רבים. בבסיס הקשר עומדת היסטוריה משותפת: החל מהתרומה הסובייטית להקמת המדינה ולניצחון צה"ל במלחמת העצמאות, עבור ביריבות בימי המלחמה הקרה וכלה בשנים האחרונות שב הן רוסיה וישראל, כל אחת בדרכה, פועלות לעצב מחדש את מקומן בעולם.
קובץ מאמרים זה נכתב על ידי מיטב המומחים בישראל, ברוסיה ובארצות הברית במטרה להתבונן ביחסים בין המדינות כיום. הוא מציג את האדנים...
